שאלה: לכבוד הרב שלום!
שמעתי דוגמא מאחד שיעוריך על אב שהיה חולה והיו לו 2 בנים צדיקים. בן אחד עם חסידיו עבד את ה' בתעניות וסיגופים בכיות ותחנונים. אילו הבן השני עם חסידיו עבד את ה' בשמחה והודיה ערכו סעודות מצוה ורקדו ושמחו. לאחר שהאב הבריא שאל הבן השני את הראשון בזכות מי אתה חושב אבא הבריא - בזכות התעניות והסיגופים או בזכות השמחה וסעודות המצוה? והבן הראשון ענה בזכות השמחה וסעודות המצוה.
רציתי לשאול את הרב לפעמים בחיים יש מצבים שעוברים על האדם שבא לו דווקא לבכות ולשפוך נפשו ל-ה' יתברך שיושיע אותו מכל מה שקורה סביבו. האם דווקא אז הדבר הנכון הוא להתחזק ולהשתדל לשמוח ולהודות לה' ואילו הבכיה כאן היא חולשה? האם יש מצבים שעוברים על האדם שעליו לבכות ולשפוך נפשו לפני ה' שיושיע אותו או תמיד הבכיה היא מתוך חוסר אמונה? האם גם ברגעים הקשים עליו להצדיק את ה' יתברך שהכל לטובה והוא עושה לכל המעשים ולהשתדל לשמוח בכל כוחו?
עוד שאלה לכבוד הרב: שמעתי שככל שאדם גדול יותר כך הקצוות שלו רחוקים זה מזה, כלומר מצד אחד הוא אדם מאושר בכל מצב ושמח בחלקו בצורה בלתי רגילה ממש מודה לה' יתברך על כל רגע ורגע. מצד שני הוא מרגיש יסורים קשים ומרים על מצבו שאין לו שום משמעות לחיים בלי קירבת ה' יתברך וטוב מותו מחייו. וככל שהצדדים מנוגדים יותר כך הוא מוגדר כעובד ה' גדול יותר. כיצד מגדלים את 2 הצדדים בצורה קיצונית והאם זה לא קשה לאדם המעברים האלה בשינוי מצבי הרוח?
בברכה, ................
תשובה: ל...........
בכל מצב בחיים צריכים להיות ב' קוים ימין ושמאל. גם כאשר עוברים על האדם מצבים קשים צריך לנהוג באלו ב' קוים לפי זמנים שהוא קובע לעצמו, ברוב הזמן צריך להתחזק באמונה להודות לה' על מה שמשפיע לו כל טוב, וכן להאמין שהמצב הקשה הוא לטובתו. ובקצת מן הזמן צריך לבכות ולשפוך לבו לה' שיעזור לו בענין אותה צרה.
הגדלת ב' הקוים היא ע"י חיבור עם ספרים וסופרים שהולכים בדרך זו.
אכן קשה הדבר לעבור מקו אחד לקו ההפכי. הרבה יותר קל לאחוז רק בקו אחד. אבל דרך היהדות היא לאחוז בב' הקוים במקביל.
ידידך, אברהם מרדכי גוטליב
שמעתי דוגמא מאחד שיעוריך על אב שהיה חולה והיו לו 2 בנים צדיקים. בן אחד עם חסידיו עבד את ה' בתעניות וסיגופים בכיות ותחנונים. אילו הבן השני עם חסידיו עבד את ה' בשמחה והודיה ערכו סעודות מצוה ורקדו ושמחו. לאחר שהאב הבריא שאל הבן השני את הראשון בזכות מי אתה חושב אבא הבריא - בזכות התעניות והסיגופים או בזכות השמחה וסעודות המצוה? והבן הראשון ענה בזכות השמחה וסעודות המצוה.
רציתי לשאול את הרב לפעמים בחיים יש מצבים שעוברים על האדם שבא לו דווקא לבכות ולשפוך נפשו ל-ה' יתברך שיושיע אותו מכל מה שקורה סביבו. האם דווקא אז הדבר הנכון הוא להתחזק ולהשתדל לשמוח ולהודות לה' ואילו הבכיה כאן היא חולשה? האם יש מצבים שעוברים על האדם שעליו לבכות ולשפוך נפשו לפני ה' שיושיע אותו או תמיד הבכיה היא מתוך חוסר אמונה? האם גם ברגעים הקשים עליו להצדיק את ה' יתברך שהכל לטובה והוא עושה לכל המעשים ולהשתדל לשמוח בכל כוחו?
עוד שאלה לכבוד הרב: שמעתי שככל שאדם גדול יותר כך הקצוות שלו רחוקים זה מזה, כלומר מצד אחד הוא אדם מאושר בכל מצב ושמח בחלקו בצורה בלתי רגילה ממש מודה לה' יתברך על כל רגע ורגע. מצד שני הוא מרגיש יסורים קשים ומרים על מצבו שאין לו שום משמעות לחיים בלי קירבת ה' יתברך וטוב מותו מחייו. וככל שהצדדים מנוגדים יותר כך הוא מוגדר כעובד ה' גדול יותר. כיצד מגדלים את 2 הצדדים בצורה קיצונית והאם זה לא קשה לאדם המעברים האלה בשינוי מצבי הרוח?
בברכה, ................
תשובה: ל...........
בכל מצב בחיים צריכים להיות ב' קוים ימין ושמאל. גם כאשר עוברים על האדם מצבים קשים צריך לנהוג באלו ב' קוים לפי זמנים שהוא קובע לעצמו, ברוב הזמן צריך להתחזק באמונה להודות לה' על מה שמשפיע לו כל טוב, וכן להאמין שהמצב הקשה הוא לטובתו. ובקצת מן הזמן צריך לבכות ולשפוך לבו לה' שיעזור לו בענין אותה צרה.
הגדלת ב' הקוים היא ע"י חיבור עם ספרים וסופרים שהולכים בדרך זו.
אכן קשה הדבר לעבור מקו אחד לקו ההפכי. הרבה יותר קל לאחוז רק בקו אחד. אבל דרך היהדות היא לאחוז בב' הקוים במקביל.
ידידך, אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה