שאלה: רציתי לשאול בנושא השעיר לעזאזל (עפ"י מכירת הבכורה לעשיו). הזה"ק מזכיר את השעיר לעזאזל בהקשר לאיוב ולמשל רועה הצאן שרוצה להעביר את הכבשים הרכות מעבר לנהר, שם ממתין הזאב. ממקור אחר משמע (לעניות דעתי) שהשעיר לעזאזל הינו פיתוי ליצר הרע שבטיפשותו הרבה קופץ לכל תענוג ועי"כ מפספס את העיקר(לקח גדול לנו).
הנושא מעסיק אותי מזה זמן ואינני מצליח לחבר בין הפירושים השונים כיצד ומה עלינו ללמוד מהשעיר לעזאזל?
תשובה: השעיר לעזאזל הוא מה שהקדושה נותנת לס"א, חתיכת תענוג כחפצו, בכדי לגרום לו להתעסק עם התענוג הזה, ולעזוב את האדם במנוחה, לעבודת ה' שלו. ספר הזוהר הקדוש אומר שזהו כדוגמת שזורקים עצם לכלב, ואז הוא יושב בשקט ואינו נובח ואינו מפריע. וזהו המשל שהזכרת, בדבר הכבשים, אבל שם אומר הזה"ק, שהרועה נותן לזאב תיש אחד גדול להתעסק עמו, ועי"כ יכולות שאר הכבשים להנצל. אבל באמת אין הס"א יכול להנות מן השעיר לעזאזל, שהרי המשנה אומרת? "לא הגיע לחצי ההר ונעשה אברים אברים", כלומר הוא מתפרק כולו, ולא נשאר ממנו כלום. אבל בכדי לשחרר את אחיזתו מן האדם צריך לנקוט בטקטיקה הזו.
ומה שיש לנו ללמוד לעצמינו, שלפעמים כאשר הגוף דורש ותובע באלימות את שלו, ואנו נמצאים במלחמה חזיתית עמו, לפעמים כדאי לשחרר לו משהו, בכדי שיחנק עם זה, ויעזוב אותנו לנפשנו, ויניח לנו לעסוק בתו"מ כראוי.
ידידכם אברהם מרדכי גוטליב
הנושא מעסיק אותי מזה זמן ואינני מצליח לחבר בין הפירושים השונים כיצד ומה עלינו ללמוד מהשעיר לעזאזל?
תשובה: השעיר לעזאזל הוא מה שהקדושה נותנת לס"א, חתיכת תענוג כחפצו, בכדי לגרום לו להתעסק עם התענוג הזה, ולעזוב את האדם במנוחה, לעבודת ה' שלו. ספר הזוהר הקדוש אומר שזהו כדוגמת שזורקים עצם לכלב, ואז הוא יושב בשקט ואינו נובח ואינו מפריע. וזהו המשל שהזכרת, בדבר הכבשים, אבל שם אומר הזה"ק, שהרועה נותן לזאב תיש אחד גדול להתעסק עמו, ועי"כ יכולות שאר הכבשים להנצל. אבל באמת אין הס"א יכול להנות מן השעיר לעזאזל, שהרי המשנה אומרת? "לא הגיע לחצי ההר ונעשה אברים אברים", כלומר הוא מתפרק כולו, ולא נשאר ממנו כלום. אבל בכדי לשחרר את אחיזתו מן האדם צריך לנקוט בטקטיקה הזו.
ומה שיש לנו ללמוד לעצמינו, שלפעמים כאשר הגוף דורש ותובע באלימות את שלו, ואנו נמצאים במלחמה חזיתית עמו, לפעמים כדאי לשחרר לו משהו, בכדי שיחנק עם זה, ויעזוב אותנו לנפשנו, ויניח לנו לעסוק בתו"מ כראוי.
ידידכם אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה