נחמת האל

שאלה: לכב' מורי ורבי היקר, שלום וברכה, שמחתי לקבל את תשובתך ומודה אני לך עליה.
בפרשת בלק כתוב ״ לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן-אָדָם וְיִתְנֶחָם ״ ובסוף פרשת בראשית נאמר ״ וַיִּנָּחֶם ה׳ כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ ״
הא כיצד ?
יש לי הרגשה שבכל העולם כולו, אין מקום בין המקום ובין האני. וכשבאה מחשבה שאני רוצה זה וזה, כבר אני מחוץ לקדושה.
המלחמה קשה מאד, אבל כל פסיק קטן של התקדמות מקרב את הנפש ליוצרה יתב׳.
תשובה: אני שמח מאד שאתה מצוי בתוך עבודת ה', קשה להבין איך אדם שחי במקום מרוחק מישראל, וחי בין גוים, ואין לו חברה תומכת, בכל זאת יכול להיות קשור לבורא. יש לך זכות מיוחדת. ואתה צריך להודות לבורא שבע פעמים ביום.
ולענין שאלתך יש לתרץ כך: מש"כ "לא איש אל ויתנחם", מדבר על המציאות האלוקית באופן אוביקטיבי, בערך מוחלט, שלא שייכת חרטה אצל הבורא על מעשיו, כי כל פעולותיו אבסולוטיות הן. ומש"כ "וינחם ה' על האדם", זהו מצד תפישת האדם, שהאדם אשר מקלקל את הבריאה ע"י הרצון לקבל שלו, סובר שחבל שהבורא ברא אדם מקולקל כמותו. אבל מצד האמת, כל קלקול מוביל אח"כ לתיקון, ולכן גם הקלקול נכנס בתוך מערכת ההטבה הנצחית.
ידידך אמג

איך משתלטים על הגוף הבהמי

שאלה: אני בעל תשובה זה חמש שנים לערך, לפחות מאז שהתחלתי לשמור שבת, כשרות,ציצית וכו', אני לומד מספר שנים את כתבי בעל הסולם וכמו כן את כתבי רבי נחמן מברסלב, בעל התניא ושאר תלמידי הבעש"ט זצ"ל זי"ע וחושב שהגעתי להפנמה חלקית של הרעיונות המובאים בכתביהם.
עם זאת הנפש הבהמית שלי מרימה את ראשה מדי פעם ואני נותר חסר אונים בעוד אני כביכול מתבונן מהצד איך הגוף שלי הולך ביודעין נגד רצון הבורא ואיני יכול לעצור את עצמי. דבר זה משפיע עלי מאד ואני מרגיש אחרי כל התרסקות שכזו איך נעלמת החיות דקדושה ואיך מושפע מזה שלום הבית שלי, הפרנסה ושאר ההשתלשלויות הגשמיות.
אני יודע כי הבורא עושה לי את זה כדי שאבין שאני לא מסוגל לבד וכדי שיהיה לי חסרון כלומר כלי לתת תפילה מעומקא דליבא וכו' כמבואר בתורתנו. עם זאת מדובר בפגמים קשים כגון פגם הברית וצריכת סמים קלים.
האם יש עצה איך לפחות להשתלט בצורה חלקית על המערכת ברגעים כאלה?
המצפה לישועת ה'
תשובה: אין להתייאש מן הרחמים, כי לאחר מעשה צריך להאמין שהבורא יתברך מגלגל את האדם לתוך הטינופת. והמטרה: צעקת הלב של האדם לזכות למינימום של אמונה בגדלות ה', עמ"נ להכניע את עצמו לה', עמ"נ לקבל עול מלכות שמים.
על האדם להמציא השתדלויות ותחבולות מצד עצמו:
לקבוע סייגים וגדרים, ולהשתדל לא לעברם.
לנסות ענין של קנסות, היינו לקנוס את עצמו בענינים המכאיבים לגוף.
לצייר לעצמו את הנזק שאדם גורם לעצמו בעולם הבא שהוא עולם נצחי. ואיך ע"י מעשיו גורם נזק לכל העולם כולו, ועתיד לשלם על כך.
יש סרטים שבהם אנשים מספרים על חווית מות קליני שעברו, ואיך דקדקו עימם בבית דין של מעלה בכל דבר, ואיך התביישו כל כך בכל הדברים שעשו, ושם הכל גלוי לעיני כל. כדאי לראות.
יש ספרים כגון "ונפשי יודעת מאד", שם מוסרים אוטיסטים את הדעות הנשמתיות שלהם, ומספרים איך הכל מובא בחשבון, ואדם עתיד לשלם ביוקר על כל העבירות שלו. כדאי לקרוא.
להתחבר לחבורה של עובדי ה', הסביבה משפיעה חזק מאד על היחיד.
והחשוב ביותר: שיויתי ה' לנגדי תמיד, לצייר את גדלות בורא הכל, לאלתר ציורים הממחישים את גדלות אדון הכל. והציורים הללו צריכים לחייב את האדם.
אבל אחר ככלות הכל בשורה התחתונה: להתפלל מעומקא דליבא שה' ישפיע את האמונה בגדלותו, עמ"נ שהאדם יוכל לשעבד את עצמו לבורא, ולקבל עול מלכות שמים.
בהצלחה רבה
ידידך אמג

הארות החודש

שאלה: כבוד הרב שלום,
שאלתי: לעניין ההארות (שמופיעות בסידור תפילת כל פה נוסח ספרד) החודש שכתובים בסוד שם הוי"ה לפי השתלשלות האורות לפי חודשי השנה, רציתי לשאול את כבוד הרב מה העבודה שעלינו לעשות עם המידע הזה? לדוגמא: אם ידוע לי שבשבוע מסויים יש הארת גבורה בעולם אזיי עליי לעבוד עם מידת חסד מוגברת? האם עליי להמנע מעשיית עסק או חתונה עפ"י ההארה השולטת בשבוע מסויים? מה המקור להארות השונות וכיצד נודע לחז"ל מהו הכוח השולט בכל שבוע ושבוע?
תודה רבה!
תשובה: המקור להארות הללו הוא סדר הספירות שסידר הבורא במערכת העולמות הרוחנית שברא עבור האדם.
חז"ל היו אנשים מזוככים ונקיים מזוהמת האהבה העצמית, ולכן היו בני בית בהיכל המלך, וידעו והשיגו את השפעותיו השונות המושפעות לבני האדם, עמ"נ להפעילם ולקרבם אל הבורא יתברך.
אנשים שעדיין נשלטים ע"י האהבה העצמית, באם הם מבינים בשכלם את משמעות הקודים הללו של שמות הוי"ה, ומה פעולתם, לדעתי צריכים להתפלל להשי"ת שיאיר להם נכוחה את הארות האלוקות הללו, עמ"נ שיוכלו לתקן את עצמם, ולעלות מעלה מעלה. זו העבודה שיש לעשות: תפילה ובקשה מהבורא.
אבל לא הייתי פועל או לא פועל, שום פעולות גשמיות בהקשר הזה, כי אין זה שייך באופן ישיר, לאנשים שמחוץ להיכל המלך.
באיחולים מקרב לב
לך ולכל משפחתך

שורש התאוות

שאלה:כבוד הרבי שלום וברכה. מקווה ששלומכם בטוב!
תודה על ההתייחסות בתשובות שאתם משיבים לי , ובכל זאת אני שוב ושוב מוצא את עצמי עם מלאי רב של שאלות (מקווה שזה לא מטרד) ואני מרגיש מעט חוסר אמון בעולם התורני, בתשובות של רבנים שלהרגשתי אינם מודעים למקומם, ולכן אני מוצא אתכם כהכתובת היחידה בשבילי לדעת האמת.
מצער אותי לראות שלא מועלה עוד חומר של מאמרים ושיעורים מוקלטים באתר, מה שמשמש פה כאוויר לנשימה, ובכל זאת בתוך עולם של שקר שקשה למצוא בו קורטוב של אמת.
-באחד השיעורים המוקלטים הרבי אמר בשם הרבי זצ"ל על עניין שהתאווה העיקרית היא תאווה לאשה, לאחר שהרב הזכיר זאת הוא מייד הסביר את השורש בעולמות הרוחניים ונשארתי עם הרגשה של נגיעה בנושא משמעותי מאוד שלא הצלחתי למצוא עליו תשובות ומאז ששמעתי את הרב מדבר בזה העניין נוצרה בי השתוקקות גדולה להבין יותר על אותם התהליכים שהרב דיבר עליהם באותו השיעור בתמצות רב, הדברים עוררו בי גם שאלות בעניין שמירת הברית, מה זה אומר? קדושת הברית? צדיק יסוד עולם, מה זה אומר???
מילים שתמיד שנזכרות נשארות בגדר מופשט.
אודה לכם מאוד אם תוכלו לתת מענה לשאלותיי, להוריד את הדברים לקרקע .
בהצלחה וכל טוב.
תשובה: התאוה לנשים היא התאוה השורשית, שממנה באות כל התאוות האחרות (אדמו"ר זצ"ל). בגשמיות זו תאוות המין, ושמירת הברית משמעותה לשמש באבר המין כראוי, לפי חוקי תורתנו הקדושה, ולא לפי תאוות הרצון לקבל.
א) אדם צריך להתחתן מה שיותר מהר, בכדי שיוכל לשמש באבר הברית כראוי אצל אשה כשרה אשר תוליד לו בנים ובנות, ולא יכשל בהוצאת זרע לבטלה, היינו ללא אשה. ב) גם אשה כשרה יש זמנים שאינה טהורה, וגם אז אדם צריך לשמור את הברית. ג) גם בזמן שהיא טהורה יש חוקים והוראות וגדרי קדושה, עמ"נ לשמור את הברית, ולא ללכת לפי תאוות הרצון לקבל.
שורש ענין זה: השכינה הקדושה היא האשה הרוחנית, והיא יפה. היופי הרוחני משמעותו שהיא מלאת אור אלוקות, אשר קורן ממנה, ומושך את הנבראים להשיגו. בגשמיות אדם כובש אשה, ברוחניות כאשר אדם משיג אור רוחני זה נחשב שכבש כביכול את השכינה הקדושה, כי ניצל את היופי שבה. ובאם עושה זאת עמ"נ להשפיע נמצא ששומר את הברית, ואינו נותן לרצון לקבל שלו לשלוט.
אבר הברית ברוחניות הוא היסוד, שהוא מקום הזווג (כי אחר שבירת הכלים נגנזה המלכות), דהיינו בו בחי' העביות הממשכת את האור, ובו גם צריך להיות המסך אשר שולט על העביות. בדיוק כפי שבגשמיות כל תאוות האדם מרוכזת סביב התענוג של אבר זה, וצריך לעשות מסך ולשמש בו רק לפי התורה, כך ברוחניות התאווה הרוחנית היא ליופי של האשה, דהיינו לאור האלוקות של השכינה, וצריך לדאוג שאור זה יושפע לשכינה הקדושה ע"י היסוד העליון רק בזמן שכוונת האדם לשם שמים, ולא זולת.
הבטוי "צדיק יסוד עולם" הוא א) מטעם שספירת היסוד הקדושה אין לה ענין לעצמה, אלא רק להשפיע למלכות המכונה "עולם" (אבל יכולה לעשות זאת רק בזמן שהתחתונים ראוים), כך גם הצדיק צריך להיות מנותק מן האנוכיות שלו, וכל עבודתו עבור אחרים. ב) הצדיק הוא זה שאינו פוגם את בריתו, כנ"ל.
בידידות
אברהם מרדכי גוטליב

באיזו קבוצה של אשלג לבחור

שאלה: שלום! ב"ה ברשותכם, שאלה: מזה זמן, אני חווה התעוררות חזקה לעבודה פנימית בדרכו של בעל הסולם. פרט ללימוד אישי, אני מנסה מסגרת כלשהי שיש בה הן לימוד תורת בעל הסולם והן שמירת תו"מ. אך אני חווה בלבול רב בנוגע לבחירת הקבוצה והרב. יש בי כל הזמן התרוצצות פנימית, הרגש חד וברור שעוד לא הגעתי למחוז חפצי בענין זה. ייתכן שאלו נסיונות, העלמים והסתרים.
איך אדע האם חוסר ישוב הדעת והחוויה שעוד לא הגעתי אל מקומי מבחינת קבוצת העבודה הפנימית הן מהותיות? האם עלי להקשיב להן? הרי מתוך ההרגש והתודעה האישית איני יכול לבטוח בדבר? מצד שני, רב"ש עצמו כתב בברכת שלום מאמרים ג' עמ' צד-צה: "... אלו אנשים שקיבלו התעוררות מלמעלה אין הם יכולים לחיות בשלווה, אלא מחפשים ממקום למקום למצוא מישהו שתהיה לו היכולת להדריך אותם איך להגיע לעבודה דלהשפיע". כלומר, אולי יש כאן גרעין מהותי? מה עלי לעשות עפ"י דרכו של בעל הסולם עצמו עם ההתלבטות הזו? תודה מראש
תשובה: ננקוט במשל גשמי פשוט: באתי לרשום את בני לישיבה, ויש הרבה ישיבות. לכן נכנסתי לכמה ישיבות, והתרשמתי מהם, דיברתי עם רבני הישיבות, דיברתי עם בחורים מתוך הישיבות, התרשמתי מהאוירה, ואח"כ החלטתי מה נראה לי המתאים לו ביותר. לדעתי כך גם אתה צריך לעשות, כמובן שעליך להתרשם רק מקבוצות המקיימות תו"מ, עליך לבדוק מה מתאים לך מתוך הקבוצות הקיימות. להתחבר אליהן ולראות מה מדבר אליך ביותר, ומה מרומם את נפשך לעבדות ה'. בכל קבוצה אתה צריך לשהות זמן מסוים, בימות החול, בשבתות, תן לעצמך תקציב מסוים של זמן התרשמות, ואח"כ תעשה את המאזן, ותחליט מה המתאים ביותר לך. כמובן צריך להתפלל להשי"ת שיעזור לבחור נכון, כי בלעדי השי"ת אין אנו כלום.
בהצלחה
אברהם מרדכי גוטליב

חטא המרגלים

שאלה: שלום עליך רבי ומורי, תקוותי שהכל אצלך כראוי.
בענין משאם של המרגלים אומר רש''י וז''ל:
'וישאהו במוט בשנים - ממשמע שנא' וישאוהו במוט איני יודע שהוא בשנים מה ת"ל בשנים (סוטה לד) בשני מוטות הא כיצד שמונה נטלו אשכול אחד נטל תאנה ואחד רמון יהושוע וכלב לא נטלו כלום לפי שכל עצמם להוציא דבה נתכוונו כשם שפריה משונה כך עמה משונה ואם חפץ אתה לידע כמה משאוי אחד מהם צא ולמד מאבנים שהקימו בגלגל (יהושוע ד) הרימו להם איש אבן אחת מן הירדן על שכמו והקימוה בגלגל ושקלום רבותינו משקל כל אחת מ' סאה וגמירי טונא דמדלי אינש על כתפיה אינו אלא שליש משאוי ממשאוי שמסייעין אותו להרים'
אין כחם של אלו ככחו של אדם מהשוק, משום שהם אנשים אלוקיים.
אלא מאי אנשים אלוקיים ?
תשובה: סליחה שהתעכבתי עם תשובתי, פשוט לא כ"כ הבנתי את שאלתך.
ברור שמדובר על אנשים אלקיים, ולכן גם חטאם היה חטא בעניני אלוקות, והתורה כמובן מוסרת לנו סיפור שנראה פשוט, אבל לפי הסברי הזה"ק במקום הדברים לא כ"כ פשוטים.
ועיקר טענתם היתה, שמדרגת ארץ ישראל גדולה היא מאד, אבל רק יחידי סגולה יכולים לבוא למדרגה זו, ולא עם שלם. ויהושע וכלב טענו, שאין דבר שקטן מדי עבור כוחו של הבורא, גם אנשים קטנים יכול להרים למדרגות גבוהות. אלא יוצא שהמרגלים חטאו בחטא, שלא האמינו שהבורא רוצה או יכול להרים אנשים כ"כ שפלים, ככללות האנשים שבעם ישראל, למדרגה כ"כ גבוהה כארץ ישראל.
המדרש שהבאת מציין שהיו יכולים להרים משאות כבדים, מן הסתם צריך לפרש שהיו יכולים להמשיך מדרגות גדולות.
בהוקרה
ידידך אברהם מרדכי גוטליב
אקוה לה' שהכל כשורה אצלך, ואצל משפחתך.

גדרם של החילונים

שאלה: לכבוד הרבי שליט"א, האם החילונים בימינו נקראים כופרים או תינוקות שנשבו? (כי הרי סך הכל הם יודעים שיש יהדות ומכירים יהודים).
ואותה שאלה לגבי יהודים שהיו בעבר דתיים או חרדים וחזרו בשאלה או שהתקלקלו, כיצד מחשיבים אותם?
תשובה: רוב החפשיים הם בגדר תינוקות שנשבו. וגם דתיים שהתקלקלו אינם בגדר אפיקורסים או כופרים, כי בדרך כלל כל אלו שמתקלקלים עושים זאת דוגמת "מומר לתאבון", היינו בגלל תאוות ולא בגלל אידאולוגיות שונות.
המונח של אפיקורס או כופר היינו שמכיר לגמרי את התורה ואת חוקיה, וכופר בחוקיה מתוך שסבור ע"פ הגיונו אשר חוקי התורה אינם קבילים. ואינו מוכן לקבלם באמונה, מתוך התבטלות בפני בורא העולם, אלא מה שלא מתאים להגיונו ועקרונותיו, נמחק אצלו.
ידידך אמג

אספה לי שבעים איש


שאלה: כתוב בפרשת בהעלותך- 'וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה אֶסְפָה-לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, כִּי-הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו'. ומפרש רש''י: אותן שאתה מכיר וכו' והיו מרחמים עליהם וכו'.ולקמן כתיב:'וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם'. ועוד: 'בְּכָל-בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא'. נמצא שבאותה שעה היתה הסנהדרין מושפעת מרחמנות, מענוה ומנאמנות. ברוחניות איך להגיע למעלה כה גבוהה ?
תשובה: לפי ענ"ד כוונת שאלתך: איך אנו יכולים להגיע לזה מצד עבודת ה' שלנו? אם זו שאלתך, אזי תשובתי היא שהמפתח להכל הוא רמת האמונה בגדלות ה' שיש באדם. כי לפי גודל אמונתו ברחמי ה' על ברואיו, כך מתפתח גם האדם ברחמים. ולפי גודל אמונתו בגדלות ה', הריהו נעשה ענו, מטעם שמשיג שהשי"ת עשה ועושה ויעשה לכל המעשים כולם, והוא אינו עושה דבר. ולפי גודל אמונתו בגדלות ה', כך נעשה נאמן לה', ואינו לוקח דבר מרשות ה' לרשות כלי הקבלה שלו.
ידידך אמג

סעודה חלבית בשבועות

שאלה: לרב גוטליב הברכה והשלום.
פנייתי אליך באה לכסות שאלות שנשאלו בנוגע למאכלי חג השבועות.
ידוע כי חג השבועות נחשב כעצרת פסח. כלומר ימי ספירת העומר הינם כימי חול המועד פסח, וחג השבועות הינו כעצרת לחג הפסח. וכמו בכל חג נהוג לאכול מאכלים אשר השמחה בהם. קראתי כי למרות האמור בסוגיית אכילת מאכלי חלב בשבועות - בהגהות מנהגים לר' אייזיק טירנא, שבועות. יש פוסקי הלכה רבים - ובראשם הרמב"ם- אשר פוסקים כי מן ההכרח לשמוח בחג השבועות בארוחה בשרית וביין ואין לפסוח על כך. אלא מאי, יש הנוהגים להוסיף ארוחה חלבית לשם קיום המנהג. שאלתי הכיצד? אם קיימת המצווה לאכל מאכלי חלב בחג השבועות, איך יתכן לאכול גם מאכלי חלב באותו היום? למשל בערב החג? ובנוסף - האם אכן כפי שאומרים חלק מהפוסקים לגבי אכילת בשר בחג, האם ראוי להפריד את הארוחות לאכילת ארוחה חלבית בערב החג ובשרית למחרתו, או לא? בכבוד רב
תשובה: אצלי המנהג בחג השבועות כפי שנהג אדמו"ר זצ"ל רבי ברוך שלום אשלג זצ"ל:
ב' הסעודות - הן בלילה והן ביום הן בשריות. אלא שלאחר תפילת מוסף אנו עושים קידוש, ללא נטילת ידים, ובו אנו אוכלים מאכלי חלב כראוי. ואח"כ נוטלים ידים לסעודת החג, ומקפידים שיהיה מרחק חצי שעה בין הקידוש החלבי לבין אכילת האוכל הבשרי בסעודה.
בברכה
אברהם מרדכי גוטליב

אובסס-יה

שאלה: שלום והברכה לרב,
יש לי בעיה שמלווה אותי זה זמן רב כתשע שנים לערך והתופעה הזו התגלתה בי ממתי שאני התחלתי להיחשף ליהדות יותר משחונכתי ואף פעם לא הצלחתי לנצח אותה כמה שניסיתי וכמה שרציתי להיתנגד לה לא הצלחתי לה.לבעיה הזו קוראים בשם אובססי-ה דתית, החרדים מכנים אותה בשם נערוון.הרב באמת ניסיתי ואני עדי-ין מנסה להיתנגד לה ואני פשוט לא מצליח לה הבעיה הזו מתפשטת לי על הרבה תחומים בחי-ים עד כדי שגורמת לי ליפגוע בחי-י מישפחתי אני אדם נשוי דרך אגב. אני לא מתכוון להתחיל לשעמם את הרב על חי-י אבל אכתוב זאת בתמצית שמאז שגילתי את התופעה הזאת בי אני נפלתי המון פעמי-ם והגעתי למצב של מיאוס בחי-י הדת אני חי-ב לצי-ין שבכל פעם שניסתי לקום ולהתחזק הבעיה הזו גדלה וגברה בי יותר ויותר, ככל שאני רוצה ומשתדל לנהל אורח חי-ים יהודי תקין הבעיה הזו מתגברת בי ומביאה אותי עד לאפסיות כוחות כי מישתמשת בכח התורה נגדי בכל מה שקשור להלכות וכו. השם זימן לי לקרוא כמה עצות בנדון אבל לאף אחד וכמעט איני מצליח להישמע למעט פעמים מסוימות.מה עושים ? איך אני מתגבר על זה?אשמח מאוד עם הרב יוכל לעזור לי בנדון ואם צריך שיחה עם הרב אני גם אשמח מאוד להגיע. אחד העצות שקראתי זה הי-ה ללכת לפסיכולוג האם זה כדאי? זה בטח לא מסוג השאלות שדנים איתך עליהם אבל כבוד הרב איני יכול להתחיל מאומה כל עוד הדבר מתרוצץ בקירבי ואינו מניח לי לעשות את הדברים הבסיסים שבבסיסים כמו שצריך או אולי נותן בי ומשאיר בי הרגשה שאיני מבצע אותם נכון ומשם הכל מתחיל להיסתבך אצלי.פניתי אליך מפני ששמתי לב לפי שיעורים שהרב מעביר שכבודו מבין ומכיר במצבים נפשי-ים ומכיר אותם וגם נותן פיתרונות לבעיות נפשיות שהאדם חווה כאשר בירצונו להיתדבק עם הבורא וכנראה שגם לי יש בעיה כזו רק שאני לא יודע איך לעבור אותה אשמח להדרכתך
בתודה ...................
תשובה: ל.................היקר שלום וברכה,
הבעיה ידועה ומוכרת מאד. זו בעיה של יציאת תכונה נפשית מסוימת מגבולות הנורמה והסבירות. ודאי שצריך לטפל בזה בכדי שתוכל לחיות כמו שצריך, ולא תגרום סבל לך ולסביבתך. הצעתי לך לטפל בנושא זה בראש ובראשונה ע"י הומאופטיה.
הצעה להומאופט:
........................
פתרון הבעיה אינו בפעם אחת, אלא לאורך זמן, אבל כדאי להתמיד ובעז"ה תעבור את זה.
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב

איך להתקרב ללימוד

שאלה: לכבוד הרב שלום! רציתי לשאול כיצד ניתן להתקרב ללימוד ומהיכן צריך להתחיל ?(אני נשוי, שומר שבת וכשרות ומקיים מצוות עד כמה שדעתי משגת), האם אפשר לקבל הדרכה לבניית מערכת לימוד ועבודה?! מצפה לתשובתך בתודה,
תשובה: העיקר הוא להדבק בספרים וסופרים, ולהצטרף לחברה שהולכת בדרך עבדות ה'. כי אדם לבדו נמצא בקשיים עצומים. מבחי' ספרים למד מתחילה ספר "מתן תורה" וספר "הסולם". אתה יכול לרכשם דרך האתר לספרי קבלה, או אצלינו בבית המדרש.
ידידך אברהם מרדכי גוטליב

לא תרדה בו בפרך

שאלה: לכבוד הרבי שליט"א,
מה הפירוש הפנימי לגבי הציווי בעבד עברי- "לא תרדה בו בפרך"?
תשובה: ענין ששאלת לגבי עבד עברי, שנמכר מחמת שלא היה לו לשלם את חובותיו, מה שנאמר: 'לֹא-תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶך' (פרשת בהר).
ענין עבדים בכלל, היינו שנמכרו ביד היצר הרע, דאינם ברשותם עצמם, אלא ברשות אחרת. אולם יש הבדל בין עבד כנעני לעבד עברי, עבד כנעני הוא זה המסור ברשות הס"א, ואינו יודע על כך אפילו, לכן בו כן אפשר לרדות בפרך, היינו שהוא מזומן ל"דרך יסורים", מפני שרק היא תחזירו למוטב. משא"כ עבד עברי, הוא זה המסור ביד הס"א, אבל מרגיש זאת ויודע זאת, ומיצר על כך. לכן אין צורך להכניסו לדרך יסורים, אלא לדרך תורה, דע"י דרך תורה בלבד, יחזור למוטב.
בברכה ידידך אמג

מקראי קודש

שאלה: לכב' רבי אברהם היקר, שלום רב וברכה,
תודה רבה על תשובתך המאירה את לבו של כל הקורא אותה.
בפרשה כתוב 'אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶש אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם'.מאחר וכתוב מועדי ה' אינני יודע שהם מקראי קדש ? ואם ח''ו אינני קורא אותם מ''ק, אז אינם מועדי ה' ? ועוד: אם כל ישראל קוראים אותם מ''ק, אזי ה' יתב' יתוועד אתם ?
ואם לא עכשיו אימתי ?
כל טוב לך, לחברי בית המדרש ולכל הקרובים אליכם.
תשובה:לכב' ... היקר שלום וברכה.
יש לדעת שבהתגלות האלוקות יש ב' מערכות נפרדות: מערכת הקרויה נשמה, ומערכת הקרויה חיה. בדרך כלל המוחין דחיה מכונים קודש, מטעם שצריך קדושה יתרה בכדי לקבלם, היות ומאירים בכלים דקבלה של האדם. והנה המוחין דחיה הם המוחין ביום השבת, ולכן מכונה יום זה שבת קודש. משא"כ המוחין המאירים בחגים הם בכללות מוחין דנשמה, שהם פחותים ממוחין דחיה, והם כמו שלב מקדים למוחין דחיה, אבל עדין לא מוחין דחיה עצמם. לכן מכונים החגים בשם "מקראי קודש", היינו שהם קוראים ומזמינים את הקודש לבוא, אבל אינם קודש בעצמם.
ובאם תרצה לדעת מהו ההבדל בין חיה לנשמה, אומר רבינו בעה"ס זי"ע, ששבת מתאפינת בענין של אהבה ומנוחה, ואילו החגים מתאפיינים בששון ושמחה.
נמצא, ב' אלו, שבת ויו"ט הם מועדי ה', היינו זמנים שהשי"ת מתגלה, אבל כל אחד באופן אחר, בצבע אחר, ובדרגה אחרת.
ידידך אמג.

למוד קבלה למי שלא נקי ממלחמת היצר

שאלה: כב' הרה"צ הרב גוטליב שליט"א . אני אברך נשוי אשר יש לי נטיה וגישה ללימוד הקבלה והחסידות, ואני עוסק בכך. יש לי היסוסים, ואבקש את עזרתכם: מאחר שלא זכיתי להיות נקי מחטאות נעורים - לכן לבי נוקפי אולי לימוד זה מסוכן עבורי, ח"ו מהסט"א, ואינני ראוי לכך. אני יודע שיש לכך גם גישה אחרת, ואני בטוח שיש אצלכם בכתובים חומר על כך מאת רבן של ישראל בעל הסולם ובנו. אודה לכם אם תואילו להתחסד עם נפש מישראל ולשגר לי חומר זה - או מספר מלים שיתנו לי כיוון אם להמשיך. תזכו למצוות.
תשובה: אין חומר בכתובים על זה. אבל מתוך שהייתי 14 שנה ע"י כ"ק אדמו"ר זצוק"ל בעל ה"ברכת שלום", אני יכול לומר לך בצורה ברורה: לא רק שאין לך ממה לחשוש, אלא עוד ההפך הגמור הוא הנכון: האפשרות היחידה בדור המטורף שלנו, לנסות להתמודד עם היצרים שלנו, היא רק ע"י המאור של לימוד הקבלה.
ההגבלות היחידות שראיתי שהגביל הן: א) מי שלא שומר לגמרי תו"מ, כמובן שלא איפשר לו להצטרף לבית מדרש. ב) אנשים שרצו ללמוד קבלה רק בתור קומפוט, ולא מתוך צורך פנימי, לא רצה לקבלם. ג) בחורים לא נשואים. היתה תקופה שאיפשר לבחורים להכנס לשיעורים שלו, ולבסוף החליט שלא. אבל אמר לי במפורש: "הגם שאינני מאפשר לבחורים להכנס לשיעורים ללמוד אצלי, אבל בעצמם הם כן יכולים לעיין וללמוד, אם רוצים".
אולם לגבי אברכים לעולם לא הגביל, כי ההגיון הוא הפוך, כפי שכבר אמרתי.
לכן לא נותר לי אלא לאחל לך הצלחה רבה בכל אשר תפנה, המשך ללמוד, ועוד הגבר את לימודיך, ובודאי תעשה חיל, ותזכה להתקרב להשי"ת ע"י לימודים קדושים אלו. אולם סבורני שע"י דרך בעל "הסולם" תהיה לך יותר תועלת.
בכבוד רב
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב

השגחה פרטית

שאלה: לכבוד הרב גוטליב,
להפתעתי גיליתי שאני מפקפקת בהשגחה מטרתית תכליתית ומאמינה ב... השגחה מקרית קרה...
להפתעתי, בגלל שלאחר שנים רבות שבהן חשבתי שברור לי בתפיסת עולמי החילונית/רוחנית/ניואייגי'ת, שהיקום טוב ומיטיב... דווקא לאחר שלקחתי על עצמי עול תורה ומצוות, אני מגלה זאת בעצמי.
אולי יש לזה קשר לכך שה"יקום" היה בעיני של האנושות כולה, ואילו הקישור של השם לעם ישראל דווקא מבלבל אותי.
אשמח להדרכתך ועצתך כיצד אני יכולה לחזק בליבי את האמונה בכך שלהשם אכפת דווקא מעם ישראל או ממני כפרט
ודווקא לא בהקשר הפנימי של עם ישראל כחלק המשפיע הטוב שבי אלא בתורת ישראל שניתנה על הר סיני למשה רבינו, איך המאורע ההיסטורי והתופעה היהודית עד ימינו יכולה להתפס בעיני כדבר מכוון.
סליחה אם אלו נחשבים דברי הכפירה, אני שואלת באמת מתוך תקווה למצוא מוצא מהסבך הזה.
תודה רבה

תשובה: לגב' ......................... שלום וברכה
המציאות האלוקית היא אשר מחיה את כל היקום כולו בכל רגע, כל אדם ואדם, ואפילו כל עלה קטן, מקבל את חיותו מאת השי"ת. כך שברור מתוקף זה השגחתה פרטית, לא רק על כל אדם, אלא על כל תרחיש קטן. ואפילו עלה שצונח מן האילן אינו מקרי. בערך מוחלט אין מציאותנו נתונה בידינו, למרות שנדמה לנו שכך היא, אבל השי"ת הוא אשר מהוה ומוליך את מציאותינו, וברצונו תחדל חיותנו ותפסק כהרף עין, וברצונו מתחדשים חיים חדשים כהרף עין.
ענין ההשגחה היתירה על עם ישראל אינו ענין מוחלט, אלא ענין זמני, כי המטרה שלשמה נבראה הבריאה, שהיא גילוי אלוקותו לתחתונים, צריכה להתמשש אצל כל חברי האנושות כולה, כשחור כלבן כצהוב. רק שעם ישראל מהוה ראש חץ לענין זה. כי מתוקף רוממות נשמות אבותינו, נפעלה בנו מוכנות גנטית נפשית לביצוע דרכי התורה, ולכן בנתינת התורה, למרות שהוצעה לכל אומות העולם, כולן סרבו, ועם ישראל הוא היחיד אשר אמר נעשה ונשמע. כמו"כ עם ישראל יותר מוכשר לקבלת התורה מתוקף היסורים הרבים שעבר. אולם אחר שעם ישראל יממש את תיקונו, ויגיע לסדרי חיים נאותים ע"פ תורת ישראל, אזי עם ישראל יעבירו ויקרינו לכל האומות את צורת החיים התורתית, וכל אומות העולם תקבלנה על עצמן את ההליכה בדרכי השי"ת.
כפי שכתוב בנביא ישעיהו פרק ב':
(א) הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:(ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם:(ג) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהֹוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם:(ד) וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה:
בימים העתידיים הללו, סבורני שקשר השי"ת עם כל אומות העולם יהיה מוחשי ותקין, ודבר גילויו ומציאותו ואהבתו יהיה מגולה בין כל העמים. נמצא שהתיחסותו היחודית של השי"ת לעם ישראל, הוא מתוקף המוכנות שלהם לעבדותו, אבל כאשר כל אומות העולם תעבודנה שכם אחד את השי"ת, תהיה התיחסותו נתונה אף אליהן.
בכבוד רב

בענין מוצא-רע

שאלה: לכבוד כבוד הרב גוטליב,
בשיעור בפרשת "מצורע" מדבר הרב על עניין מציאת הרע בזולת ובתרחישים הקורים בעולם וע"י כך כפועל יוצא, הוצאת לשון הרע על בורא עולם.
ואילו בשיעור על פרשת "תזריע" מדבר הרב על שמיעת חדשות ושירים חילוניים כעל דברים רעים לכאורה וגם בסיפרו "הסולם" מתאר הרב בע'מ 10 את העולם "שכל כולן חיצוניות וריקבון של תאוות בהמיות......עולם המלא באנשים חולים במחלות כבוד ושליטה....בפוליטיקה ואינטריגות מצחינות, בחוסר צדק ובשחיתות".
שאלתי היא מה ההבדל בין דברים אלו שאומר הרב לבין לשון הרע ומציאת-רע בעולם ובאנשים שהם בריאתו של בורא עולם?
תשובה:
א) הביקורת שנעשתה בדוגמאות שנתת, לא היתה ביקורת לשמה, עמ"נ להתקיף אדם מסוים או גוף מסוים, אלא ביקורת שנעשתה עמ"נ לשמור את עצמינו מחיבור עם מציאויות שעלולות להזיק לנו, ובכדי לחפש עבור עצמינו את הדרך הנכונה לתיקון עצמינו. שהרי אנו חייבים לשמור על עצמינו, ולקטלג לעצמינו מה עלול להזיק לנו, ומה לא. ובאם נגדיר הכל כטוב, אזי גם נתחבר עם הכל ללא הבחנה,וזה בהחלט עלול להזיק לנו. נמצא, שהביקורת לא נאמרה לצורך התקפה ח"ו, או לצורך תיקון אחרים, אלא למטרת תיקון עצמינו.
ב) במישור שביננו לבין הבורא יתברך, גם את המציאויות הנ"ל אנו מגדירים כטוב. שהרי מן הבורא לא יכול לצאת רע, אלא שהבורא מניח למציאויות הנ"ל לקרות, כשלב הכנה להתרקמות המציאות הטובה. כי יתרון האור נערך תמיד רק לעומת החושך, וככל שמתרבה החושך אח"כ האור נקבע יותר, ואנו באים לתיקונינו בשלימות יותר. נא לעיין בספר מתן תורה מאמר מהות הדת ומטרתה. יל"ד שענין מצא-רע נאמר בעיקר כלפי המישור הזה, שאין אדם מסוגל להאמין שכל התופעות הנ"ל הן לטוב, וטובות.
ג) ללא שום ספק כל הנ"ל נאמר רק בכדי להתוות דרכים לעצמינו, ובכדי לברר את דרך החיים הנכונה בעלת העקרונות הנכונים עבורינו, אבל כאשר אנו עומדים פנים מול פנים, עם אדם אחר, יהיה מי שיהיה, אפילו אינו יהודי, אנו מצווים לכבדו, ולקבלו בסבר פנים יפות, ולדונו לכף זכות, ולהסתכל על האלוקות שבו, ולחשוב עליו מחשבות טובות בלבד, ולהקדים צרכיו לצרכינו. אם כי גם אז אנו מצווים להזהר מחיבור וחברות עמו, באם מה שאנו קולטים ממנו הן דיעות שעלולות לשבש את חיי התורה והאמונה שלנו.
אמג

כי כן צויתי

שאלה: לכב' מורי ורבי היקר, שלום וברכה,
בסוף פרשת צו כתוב '' וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְהוָה וְלֹא תָמוּתוּ כִּי-כֵן צֻוֵּיתִי ''
ואם משה לא היה מצווה, לא היו אהרן ובניו שומרים את משמרת ה' ? אם בא לומר שגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה,הלא זה כבר ידוע לנו מאז המצווה הראשונה שנצטוו ב''י ?
תשובה: עיקר עבודתינו היא - בעולם חילוני אתאיסט וחומרי, להאמין שיש מציאות הבורא המנהל הכל. האמונה צריכה להיות הסטנדרט של חיינו. אבל משה רבינו מצוה לאהרן ובניו, שלא לצאת מאוהל מועד, שהוא מקום השראת השכינה, שבעת ימים. נמצא שמצוה אותם להיות מוארים באור השכינה, וע"ז אמר "כי כן צויתי". דהגם שיש סכנה גדולה באור תמידי, וצריך לחיות באמונה, מ"מ כך נצטוה.
ידידך אמג

חזה התנופה ושוק התרומה

שאלה: כתוב בפרשת צו: '' כִּי אֶת-חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק-עוֹלָם מֵאֵת, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ' (ויקרא פרק ז, פסוק ל"ד)
מה פסוק זה בא ללמדנו מצד הפנימיות ?
תשובה: תנופה מניפים ממטה למעלה, ותרומה ג"כ מרימים ממטה למעלה. מטה מרמז על התחתון שהוא למטה בחשיבות, מעלה מרמז על העליון שהוא למעלה בחשיבות. והנה את הבשר שאוכלים אהרן ובניו צריך להניף, היינו צריך לדקדק שאכילתו תהיה לא לתועלת התחתון, שנבחן ע"פ מונחי הקבלה לממעלה למטה, היינו שהתחתון ממשיך לעצמו תענוג מן העליון, אלא שאכילתו תהיה לתועלת העליון, הנבחן לממטה למעלה, עמ"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו. ואת זה מסוגל לעשות באמת הכהן ובניו, הנמשכים מספירת החסד. נמצא שלוקחים את הבשר הזה מישראל, ומעבירים אותו לתיקון לכהנים.
בא - שר, בא גדול, מרמז על ביאת הבורא והתגלותו בתוך כלי האדם, המחשבה וההרגשה, המח והלב. אבל כאמור ביאתו של הבורא, צריכה להיות לא לתועלת האדם, אלא לתועלת הבורא, באשר רוצה להטיב לנבראיו.
פסח כשר ושמח, ויהי רצון שנצא מעבדות לחירות
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב

ציץ וציצית

שאלה: בפרשת השבוע כתוב: "וַיַּעֲשׂוּ אֶת-צִיץ נֵזֶר-הַקֹּדֶשׁ זָהָב טָהוֹר וַיִּכְתְּבוּ עָלָיו מִכְתַּב פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַיהוָה ''.
האם לציץ ולציצת אותו שורש ?
תשובה: אכן יש להם אותו שורש כמובא בכתבי האר"י הקדוש וז"ל:
ועתה נבאר ענין הטלית וענין הציציות דע כי מרישא דא"א נמשך חד קוצא דשערי דתליא עד רישא דז"א כנזכר באדרת נשא בדקכ"ט ע"א וקל"א ע"ב והנה הוא מאיר במוחין דז"א ומוציא הארתם לחוץ כנודע וגם בז"א נמשך מן רישיה חד קוצא דשערי ותליא עד רישא דנוקבא וקוצא דשערי דא"א הם שערות לבנות ושל ז"א הם שערות שחורות כנזכר באדרת נשא בדקמ"ח ע"ב ושם בפרשת שלח לך ביאורו דאית ציץ ואית ציצית כי ציץ הוא דכורא והוא קוצא דשערי דא"א ונקרא ציץ דכורא משום דאתפשט עד רישא דז"א דהוי דכורא אבל קוצא דשערי דז"א אקרי ציצית נקבה משום דאתפשט עד רישא דנוק' ונמצא כי ב' ציץ וציצית נקראים כך על שם ויקחני בציצית ראשי שהם בחינת השערות וגם ענין ציצית שהוא לשון הסתכלות כנ"ל הטעם הוא מפני שאלו השערות אשר בקוצא דשערי דא"א או דז"א היו נמשכים ותלוין לקבל אנפייהו דא"א או דז"א והוו מכסיין עינייהו דלא יסתכלון לא א"א בז"א ולא ז"א בנוקביה להאיר זה בזה וע"י מעשינו במצות הציצית רמינן ושדינן להו להנהו שערי באחורייהו דא"א ודז"א כי היכי דיסתכלון א"א בז"א וז"א בנוקביה ודא איהו לישנא דציץ וציצית ציץ אסתכלותא דא"א בז"א וציצית אסתכלותא דז"א בנוקביה והנה ע"י הכאת ההוא קוצא דשערי במוחין דז"א יוצא הארתם לחוץ ובולטת במצחו ונקרא ציץ דכורא והארת מוחין דרישא דנוק' הבולטת ע"י הכאת קוצא שערי דז"א נקרא ציצית נקבה:
ובשפה פשוטה אפשר לומר אשר ציץ מרמז על השפעת קוב"ה שהוא בחי' זכר, וציצית נקראת ע"ש קבלת כנסת ישראל את המוחין שהיא בחי' נקבה. ומקביל לענין שוכן ושכינה.
כל טוב והצלחה רבה בכל אשר תפנה
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב

מטרת האדם

ב"ה
שאלה: לכבוד הרב גוטליב, שלום, יש לי בעיה, רציתי להתייעץ עם הרב.
א. אולי הרב זוכר, שהייתה לי התעוררות גדולה להתחיל תנועה בשם "איכפת לי"
שמטרתה לאורר את האנשים לתת יד לנצרכים
- במישור הפוליטי : פולארד, אנשי גוש-קטיף, שבוים, אנשי שדרות
- ובמישור הסוציאלי : עניים, חולים, מבוטלים, בודדים, מסוממים, אתיופים.
אם כל אחד מאיתנו תורם קצת מכספו ומזמנו, אז אנחנו נהיה בישראל במגמת אהבת הזולת
ואז לא יהיה צורך לה' יתברך לגבש אותנו דרך מלחמות וייסורים.
ב. הבעיה, שלא הצלחתי לגבש קבוצה, כדי לבצע את הרעיונות.
- הוצאנו 18 שבועות עלון עם תוכן אהבת הזולת ואחדות ישראל ( וגם אוכל בריא),
- קיבלנו קצת תרומה,
- עשינו קצת פעילות עם התיכון למען שחרור יהונתן פולארד,
- עשינו קצת שיעורים על ערבות,
אבל בסופו של דבר נשארתי בתנועה לבד, ויש מי שאומר שאולי אפילו אני לא עם כל הלב בתנועה.
ג. יש לי רק פרנסה חלקית ואני מרגיש את הלחם בושה שלא תורם מספיק לפרנסת המשפחה
ולא דואג ולא עוזר מספיק לילדים. כנראה אנשים מרגישים שהאידיאלים שאני מדבר עליהם
הם אומנם יפים ואולי נכונים, אבל אין כיסוי, הרי אני בעצמי לא מקיים אותם, אפילו כלפי המשפחה.
ד. כרגע אני התחלתי לחשוב מחדש להתעסק בתהום המחשבים, ללמוד ובע"ה אחר כך ללמד
ולהתפרנס מזה בכבוד. אין לי ספק שבמציאות של היום שבישראל התחרות בסגנון הקפיטליסטי דרושה השקעה גדולה מאוד בזמן ובכוחות, כדי להיכנס לשוק העבודה וגם להישאר שם.
ה. אפילו שאני מדמיין, שדרך העבודה אנסה לממש משהו מהאידיאלים של אהבת הזולת,
יש לי ספק, מפני שאני מכיר את עצמי, כמה כבר אני יכול להשפיע ואם לא הסביבה ישפיע עלי יותר.
ו. אני מרגיש קצת ייאוש
- שלא הצלחתי, מה שרציתי לעשות,
- ושלא קיבלתי תמיכה מספיקה, אפילו מהחברים הטובים, כדי לפחות להתחיל את העבודה.
ז. אולי סימן מובהק, שעדיין אין לי כלים לעבודה הזאת, שבערבי שבתות היה לחץ גדול בבית עד שברגעים האחרונים לפני כניסת השבת הדפסתי את העלון.
הרב גוטליב, אני מאוד מתחבר לתורת בעל הסולם ומקבל הרבה מהשיעורים של הרב.
אולי יש לרב להסביר לי, איפה אני נמצא חוץ מהתאוות והגאווה הידועים לי ואיפה הבחירה שלי.
באהבה
ודרישת שלום לכל החברים
תשובה: לפי תפישתי אדם צריך להסתפק במועט, להתחבר עם אנשים טובים, ולעסוק בתורה ובמצוות ובתיקון עצמו, דרך התו"מ, ודרך מעשי חסד עם המשפחה, ועם הסובבים אותו. וזהו.
בכדי לשמוח בזה שבחר בנו מכל העמים, לא צריך פרויקטים גדולים, ולשנות את המפה הפוליטית, וכו' וכו'. מספיק לשחרר את יונתן פולרד מן השבי אצלי בלב, כי גם אצלי יושב יהודי אחד קטן ומסכן בשבי בין הגוים, שלא נותנים לו להשתחרר ולפעול פעולות יהודיות. ובשביל זה באתי לעולם, בכדי לשחרר את יונתן פולרד הכלוא בין הגוים אצלי בלב (ובאם אעשה את הפעולה הזו בתוך לבי באמת ובתמים, אעשה הכי הרבה שאני יכול לעשות למען פולארד שכלוא בארה"ב). וצריך אדם להתרגל להיות שמח, מכל קשר שיש לו עם לימוד תורה עם קיום מצוות, תפילת מנחה, נטילת ידים, מחשבה טובה על הזולת, וכדומה. המטרה היא לשנות את עצמי, לא לשנות את העולם. ובכל שינוי קטן שיש אצלי בלב, צריך לשמוח ולהודות להשי"ת.
שהשי"ת ישלח לך הצלחה וברכה, בראש ובראשונה בענין הפרנסה, ואח"כ בכל עניניך הרוחניים. ואל תשכח: הפרנסה היא חשובה, אבל חז"ל אמרו: "עשה תורתך קבע, ומלאכתך ארעי", כי החשוב ביותר הוא עסק התורה.
ידידך אברהם מרדכי גוטליב