בס"ד
שאלה: לרבי שליט"א
שלום,
אני שומע קלטות
מתע"ס של הרב ויש לי שאלה. למה לשנות את עצמנו לנתינה להיות דומים לה'?
אנחנו רואים בין
בני זוג שדוקא השינוי מחבר !? התשובה הייתה שה' רוצה שנהיה ב
"דביקות" בצורה שווה, בנתינה.
בבני זוג כתוב "וידבק באשתו..." היינו דביקות גם כשהם שונים.
תודה ....
תשובה: ל.....
הסבר בענין
דביקות:
א) יש להבדיל בין תכונות לבין מגמות, תכונות
הינן נטיות נפש שונות, ולגיטימי שהן שונות בין אדם לחבירו, מגמות ענינן הכוון של
האדם - אם פועל מתוך תכונותיו לתועלת עצמו, מתוך הרצון לקבל, או פועל מתוך
תכונותיו לתועלת הזולת, מתוך הרצון להשפיע.
ב) במצב של מתן
תורה כתוב: "ויחן שם ישראל אל מול
ההר", ושואל רש"י במקום:
מדוע לא כתוב
"ויחנו" לשון רבים? ומשיב: משום שהיו "כאיש אחד בלב אחד".
שואל רבינו בעל הסולם: איך יתכן שששים ריבוא אנשים יהיו כאיש אחד בלב אחד, הלא
"כשם שאין פרצופיהם דומים זל"ז, כך אין דעותיהם דומות זו לזו"?
ומשיב: ודאי לכל אחד יש תכונות שונות, אלא היות שכל אחד מיקד ויחד את תכונותיו
להשתמש בהם עמ"נ לגרום נחת רוח לבורא ולא לתועלת עצמו, ע"כ נעשו כולם
"כאיש אחד", כי יש לכולם מגמה אחת בלבד.
ג) גם בין איש
לאשה, אין התכונות מפרידות, להפך התכונות השונות משלימות זו את זו, אבל רק בזמן
שכל אחד רוצה את טובת בן זוגו ולא את טובת עצמו. כי אם כל אחד ישתמש בתכונתיו
עמ"נ לקבל, ורק לתועלת עצמו, ולא יהיה אכפת לו מן השני, ואפילו אם אחד עובד
מתוך אהבת בן זוגו, אבל בן הזוג השני אינו מחזיר לו באותה מטבע, אלא דואג רק
לתועלת עצמו, יש סיכוי גדול שהנשואין הללו יסתיימו בגירושין, או במריבות לא קטנות.
המתכונת לחיי הרמוניה, היא זה שכל אחד אוהב את השני, ופועל מתוך מגמת השפעה לשני.
התכונות צריכות להיות שונות, אבל השאלה מהי המגמה בשימוש בהן.
וכשהמגמה שוה, זה
נבחן ל"והיו בשר אחד", אבל אם כל אחד מושך לכוון של תועלת עצמו, זה אינו
"אחד".
ד) וכך גם בין
ישראל לאביהם שבשמים, כשם שהבורא פועל מתוך מגמה להטיב לנבראיו, גם הנבראים צריכים
לפעול במגמה כזו. מה עוד שהרצון להשפיע הוא המגמה היחידה המצוינת בבורא, ואם הנברא
לא יתקין בתוך עצמו מגמה שוה, לא יוכל לחיות חיים הרמוניים עם הבורא. לסיכום:
תכונות שונות אינן מפרידות, הן משלימות, אבל מגמות שונות הן מפרידות. האדם אוכל
ושותה ומטייל ועושה ספורט, וכל הדברים הללו אינם נוהגים בבורא, אבל הם לא אמורים
להפריד את האדם מן הבורא, רק אם עושה אותם מתוך איגואיזם לתועלת עצמו, משא"כ
אם את כל הדברים הללו, עושה עמ"נ לשמח את הבורא, אזי למרות שתכונות אלו אינן
נמצאות בבורא, הן מחברות את האדם עם הבורא, הן מחמת שרוצה רק להשפיע לו נחת רוח,
והן מצד שמגמות שניהם שוות.
בכבוד רב ובברכה
א. מ. גוטליב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה