שאלה: תנו רבנן '' חייב לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה '', ומקרא אומר '' רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע ''. במשנה ובתורה אין כתיב '' הרע בעיניך '' אלא '' הרע ''. בלי להוסיף.
א''כ כשיש הרגשה של רע, איך אפשר להשתמש בביטויים מסוג '' גם זו לטובה '' ?
תשובה: הרע הוא הרצון לקבל, ומכונה רע, מטעם שהוא אינו קיים בבורא, והוא מפריד את האדם מן הבורא. מצד שני צריך לומר על הרצון לקבל "גם זו לטובה" כי לולא הרצון לקבל לא נוכל לקבל את הטוב והעונג.
שאלה: א''ת שחושינו ושכלנו הקטן מעוותים ע''י הרצון לקבל שבנו ושהם מציגים לנו השקפה שקרית של המציאות האמיתית, ולכן יש לנו להאמין מעל הדעת וההרגשה שהשם יתב' הוא הטוב והמיטיב, מי יעיז לפתוח את הפה לפני הורים שבנם נפל בקרב ולומר להם שגם זו לטובה ? ואם ככה תשש כחנו, איפה אמונתינו ?
תשובה: בודאי שאפשר לומר להורים שכאלו "גם זו לטובה", והראיה - שיש אנשים שאומרים זאת. אבל איזה אדם יוכל לומר אמירה שכזו ושהיא תיפול על אוזן קשבת? רק אדם שבעצמו עבר אסון שכזה, והתגבר על רגשותיו והצדיק את הבורא, רק אדם כזה יוכל גם לומר לאחרים בזמן שארע להם אסון כזה, שהכל לטובה.
שאלה: במילים אחרות, האם לפי תפיסתך, מכל רע תמיד תצא טובה ?
תשובה: יש ב' מדרגות:
א) "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד". פירוש: שכל היסורים מביאים את האדם לתיקון ולהדבק בה', היינו לטוב.
ב) "גם זו לטובה", היינו לא שהרע גורם להביא את האדם לטוב, אלא הרע בעצמו הוא טוב, כנ"ל שהרצון לקבל עצמו נעשה כלי לאור ה'. ובלי ספק שלגבי כל רע נוהגות אלו ב' מדרגות, והכל לפי עבודת האדם.
ידידך אברהם מרדכי גוטליב
א''כ כשיש הרגשה של רע, איך אפשר להשתמש בביטויים מסוג '' גם זו לטובה '' ?
תשובה: הרע הוא הרצון לקבל, ומכונה רע, מטעם שהוא אינו קיים בבורא, והוא מפריד את האדם מן הבורא. מצד שני צריך לומר על הרצון לקבל "גם זו לטובה" כי לולא הרצון לקבל לא נוכל לקבל את הטוב והעונג.
שאלה: א''ת שחושינו ושכלנו הקטן מעוותים ע''י הרצון לקבל שבנו ושהם מציגים לנו השקפה שקרית של המציאות האמיתית, ולכן יש לנו להאמין מעל הדעת וההרגשה שהשם יתב' הוא הטוב והמיטיב, מי יעיז לפתוח את הפה לפני הורים שבנם נפל בקרב ולומר להם שגם זו לטובה ? ואם ככה תשש כחנו, איפה אמונתינו ?
תשובה: בודאי שאפשר לומר להורים שכאלו "גם זו לטובה", והראיה - שיש אנשים שאומרים זאת. אבל איזה אדם יוכל לומר אמירה שכזו ושהיא תיפול על אוזן קשבת? רק אדם שבעצמו עבר אסון שכזה, והתגבר על רגשותיו והצדיק את הבורא, רק אדם כזה יוכל גם לומר לאחרים בזמן שארע להם אסון כזה, שהכל לטובה.
שאלה: במילים אחרות, האם לפי תפיסתך, מכל רע תמיד תצא טובה ?
תשובה: יש ב' מדרגות:
א) "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד". פירוש: שכל היסורים מביאים את האדם לתיקון ולהדבק בה', היינו לטוב.
ב) "גם זו לטובה", היינו לא שהרע גורם להביא את האדם לטוב, אלא הרע בעצמו הוא טוב, כנ"ל שהרצון לקבל עצמו נעשה כלי לאור ה'. ובלי ספק שלגבי כל רע נוהגות אלו ב' מדרגות, והכל לפי עבודת האדם.
ידידך אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה