שאלה: לרב גוטליב שליט"א שלום,
בפתיחה לחכמת הקבלה מוצגת כל מפת העולמות האם האדם מגלה שכל המבנה הזה קיים בו ובכל הסובב לו ?
כלומר בי יש רצונות שנמצאים מתחת לפרסא ומעל הפרסא ומעל הטבור, כך שבחלק מהרצונות אני יכול להשתמש בעל מנת להשפיע ובחלק אני לא יכול ופשוט עושה עליו צמצום ? ואיך זה מתלבש בטבע הגשמי, איך אני יכול לזהות שחי זה רצון לקבל בדרגה ג', ולמיין כך שחיה שמפריסה פרסה ומעלה גירה היא לא ניתנת לשימוש בעל מנת להשפיע וכל חיה אחרת כן ניתנת לשימוש ? איך קושרים את הענף עם השורש ?
והאם כשאתקן את עצמי בגמר תיקון יתבטלו כל הצמצומים וכל ההגבלות ?
תודה.
תשובה: ל......... שלום,
ודאי שהכל נמצא בנפש האדם, אלא שלא הכל מגולה לנו. כי יש לחלק בכללות בין אלו שנמצאים בהיכל המלך, ורצונותיהם רוחניים, לבין אלו שמחוץ להיכל המלך, ורצונותיהם גשמיים.
אבל גם באלו שמחוץ להיכל המלך יש לחלק חלוקות: א) מה שמותר ע"י התורה יוגדר כלמעלה מפרסא. ומה שאסור ע"י התורה יוגדר כלמטה מהפרסא, שעליו צריך לעשות צמצום. א"כ אדם צריך לזהות אצלו טבעים שאינם מותרים בשימוש ע"י התורה, ולא להשתמש בהם. ב) גם מה שלמעלה מפרסא שהוא רצון המותר בשימוש ע"י התורה, יש לחלק בין הרצונות היותר זכים, לבין הרצונות היותר עבים, כידוע שגם במקום אצילות יש פרסא פרטית המחלקת בין אצילות דאצילות, לבין בי"ע דאצילות. שברצונות היותר זכים מותר להשתמש, כי יש אפשרות לכוון בהם עמ"נ להשפיע, וברצונות היותר עבים אסור לשמש כי א"א לכוון בהם עמ"נ להשפיע.
חיה שמפריסה פרסא ומעלה גירה כן מותרת בשימוש כפי שכתוב (ויקרא י"א): (א) וַיְדַבֵּר הוי"ה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם: (ב) דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: (ג) כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ:
הסבר הדברים הוא - שחיות אשר מפריסות פרסא נמשכות מן השורש דצ"ב, המחלק בין כלים דהשפעה לכלים דקבלה, לכן מותרות באכילה, משא"כ חיות שאינן מפריסות פרסא נמשכות משורש דצ"א, שאינו מחלק בין כלים דהשפעה לכלים דקבלה, וגם הכלים דקבלה מותרים בשימוש, לכן חיות אלו אסורות לנו באכילה, מטעם שאנו כפופים לצ"ב. וענין מעלה גירה, היינו שהאוכל אשר ירד לקיבה חוזר ועולה למעלה לכלים העליונים, וגם זה מרמז על כך שחוזר להתברר במקום כלים דהשפעה, ובתכונתם, ולכן מותר בשימוש. וצריך את ב' התנאים כפי שאומרת התורה. ומצד פנימיות האדם מתבאר זה אצל הנמצאים בהיכל המלך, שאת אור החיה מותר לקבל רק אם הוא מאיר לפי ההגבלות של החוקים דצ"ב בכלים שלמעלה מהפרסא, ובעיקר שמאיר ממטה למעלה (מעלה גרה), דהיינו רק ו"ק דחיה.
בענין גמר התיקון, שום מצוה מעשית לא תתבטל, כל המצוות עשה ולא תעשה יהיו נוהגות. והגם שאדם יוכל לכוון עמ"נ להשפיע בכל הכלים שלו, אפילו הכלים שלמטה מפרסא, וא"כ מה מקום להגבלות? תשובה: עיין בזה"ק פרשת תולדות במאמר הברכות, שאומר אשר זו היתה המלחמה בענין הברכות בין עשו ליעקב, כי עשו הוא כלי הקבלה האמיתיים, ורצה לקבל את הברכות בכדי שדרכו תהיה מוצלחת ונוהגת בגמר התיקון, היינו שיוכל לשמש בכל כלי הקבלה ללא הגבלה. אבל יעקב המיצג את הכלים המוגבלים ע"י צ"ב, היינו שמשמשים בעיקר בכלים דהשפעה, וחכמה שממשיכים היא רק ע"י כלים דהשפעה שנכללו מכלים דקבלה, ומאירה רק בבחי' אורחא למעברא ביה, הוא שקיבל את הברכות לבסוף. וזה אומר שאפילו בגמר התיקון תהיה עדיין נוהגת הדרך דשיתא אלפי שני, הגם שבאופן אוביקטיבי בילע המוות לנצח, וכבר אפשר לשמש בכל הרצונות כולם עמ"נ להשפיע, מ"מ הצדיקים זוכי גמר התיקון ירצו להמשיך בהנהגה של שיתא אלפי שני, מתוך שירצו להמשיך בהנהגת "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", כי זו ההנהגה המוכיחה את נאמנותם למלך ביותר. נמצא תורתנו היא נצחית, וכל מצוותיה נצחיות ג"כ.
בכבוד רב, א.מ.ג
בפתיחה לחכמת הקבלה מוצגת כל מפת העולמות האם האדם מגלה שכל המבנה הזה קיים בו ובכל הסובב לו ?
כלומר בי יש רצונות שנמצאים מתחת לפרסא ומעל הפרסא ומעל הטבור, כך שבחלק מהרצונות אני יכול להשתמש בעל מנת להשפיע ובחלק אני לא יכול ופשוט עושה עליו צמצום ? ואיך זה מתלבש בטבע הגשמי, איך אני יכול לזהות שחי זה רצון לקבל בדרגה ג', ולמיין כך שחיה שמפריסה פרסה ומעלה גירה היא לא ניתנת לשימוש בעל מנת להשפיע וכל חיה אחרת כן ניתנת לשימוש ? איך קושרים את הענף עם השורש ?
והאם כשאתקן את עצמי בגמר תיקון יתבטלו כל הצמצומים וכל ההגבלות ?
תודה.
תשובה: ל......... שלום,
ודאי שהכל נמצא בנפש האדם, אלא שלא הכל מגולה לנו. כי יש לחלק בכללות בין אלו שנמצאים בהיכל המלך, ורצונותיהם רוחניים, לבין אלו שמחוץ להיכל המלך, ורצונותיהם גשמיים.
אבל גם באלו שמחוץ להיכל המלך יש לחלק חלוקות: א) מה שמותר ע"י התורה יוגדר כלמעלה מפרסא. ומה שאסור ע"י התורה יוגדר כלמטה מהפרסא, שעליו צריך לעשות צמצום. א"כ אדם צריך לזהות אצלו טבעים שאינם מותרים בשימוש ע"י התורה, ולא להשתמש בהם. ב) גם מה שלמעלה מפרסא שהוא רצון המותר בשימוש ע"י התורה, יש לחלק בין הרצונות היותר זכים, לבין הרצונות היותר עבים, כידוע שגם במקום אצילות יש פרסא פרטית המחלקת בין אצילות דאצילות, לבין בי"ע דאצילות. שברצונות היותר זכים מותר להשתמש, כי יש אפשרות לכוון בהם עמ"נ להשפיע, וברצונות היותר עבים אסור לשמש כי א"א לכוון בהם עמ"נ להשפיע.
חיה שמפריסה פרסא ומעלה גירה כן מותרת בשימוש כפי שכתוב (ויקרא י"א): (א) וַיְדַבֵּר הוי"ה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם: (ב) דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: (ג) כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ:
הסבר הדברים הוא - שחיות אשר מפריסות פרסא נמשכות מן השורש דצ"ב, המחלק בין כלים דהשפעה לכלים דקבלה, לכן מותרות באכילה, משא"כ חיות שאינן מפריסות פרסא נמשכות משורש דצ"א, שאינו מחלק בין כלים דהשפעה לכלים דקבלה, וגם הכלים דקבלה מותרים בשימוש, לכן חיות אלו אסורות לנו באכילה, מטעם שאנו כפופים לצ"ב. וענין מעלה גירה, היינו שהאוכל אשר ירד לקיבה חוזר ועולה למעלה לכלים העליונים, וגם זה מרמז על כך שחוזר להתברר במקום כלים דהשפעה, ובתכונתם, ולכן מותר בשימוש. וצריך את ב' התנאים כפי שאומרת התורה. ומצד פנימיות האדם מתבאר זה אצל הנמצאים בהיכל המלך, שאת אור החיה מותר לקבל רק אם הוא מאיר לפי ההגבלות של החוקים דצ"ב בכלים שלמעלה מהפרסא, ובעיקר שמאיר ממטה למעלה (מעלה גרה), דהיינו רק ו"ק דחיה.
בענין גמר התיקון, שום מצוה מעשית לא תתבטל, כל המצוות עשה ולא תעשה יהיו נוהגות. והגם שאדם יוכל לכוון עמ"נ להשפיע בכל הכלים שלו, אפילו הכלים שלמטה מפרסא, וא"כ מה מקום להגבלות? תשובה: עיין בזה"ק פרשת תולדות במאמר הברכות, שאומר אשר זו היתה המלחמה בענין הברכות בין עשו ליעקב, כי עשו הוא כלי הקבלה האמיתיים, ורצה לקבל את הברכות בכדי שדרכו תהיה מוצלחת ונוהגת בגמר התיקון, היינו שיוכל לשמש בכל כלי הקבלה ללא הגבלה. אבל יעקב המיצג את הכלים המוגבלים ע"י צ"ב, היינו שמשמשים בעיקר בכלים דהשפעה, וחכמה שממשיכים היא רק ע"י כלים דהשפעה שנכללו מכלים דקבלה, ומאירה רק בבחי' אורחא למעברא ביה, הוא שקיבל את הברכות לבסוף. וזה אומר שאפילו בגמר התיקון תהיה עדיין נוהגת הדרך דשיתא אלפי שני, הגם שבאופן אוביקטיבי בילע המוות לנצח, וכבר אפשר לשמש בכל הרצונות כולם עמ"נ להשפיע, מ"מ הצדיקים זוכי גמר התיקון ירצו להמשיך בהנהגה של שיתא אלפי שני, מתוך שירצו להמשיך בהנהגת "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", כי זו ההנהגה המוכיחה את נאמנותם למלך ביותר. נמצא תורתנו היא נצחית, וכל מצוותיה נצחיות ג"כ.
בכבוד רב, א.מ.ג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה