מה הפירוש שאדם צריך לוותר על תענוגים רוחניים?

שאלה: לרבי שליט"א שלום וברכה,

מה פירוש הדבר שאדם צריך לוותר על תענוגים רוחניים? מובן למשל לוותר על תענוגים גשמיים, כאשר הם סותרים לקיום מצווה מסויימת - אז צריך לבחור במצווה. אבל אם יש לאדם תענוג רוחני מלימוד קבלה והוא להוט אחר זה - אז מה הפירוש שהוא צריך לוותר על זה. מובן שאם יהיה מצב שהוא צריך כעת לקום ולעשות מצווה אחרת, הוא יהיה חייב לקום ולעשות זאת ,אבל אם יש לו פנאי ללמוד קבלה - מה פירוש שהוא צריך "לוותר" על תענוג זה?

האם ה"ויתור" הזה יכול לבוא לידי ביטוי רק כאשר יעלם לו החשק ללמוד קבלה? 

ועוד, באותו מקרה שלאדם יש חשק גדול ללימוד והוא מרגיש במאה אחוז שזה רק על מנת לקבל, כי זו הנאה כ"כ גדולה שהוא לא יכול לומר שזה ע"מ להשפיע, וגם אם ינסה לחשוב שהוא כן היה רוצה שזה יהיה בע"מ להשפיע וכו' וכו'   - מרגיש שהוא לא יכול לעבוד על עצמו וזה פשוט  ע"מ לקבל,  מה עליו לעשות אז?

תודה רבה וכל טוב,

.....

בס"ד

תשובה: ל.....

החשק לקבל אינו נעלם אף פעם. רק באם משפיעים לאדם תענוג בלימוד הקבלה זה טוב מאד, דיותר טוב שיעשה צמצום על התענוגים הגשמיים, ויפתח את הרצון לקבל לתענוגי התורה והמצוות. עד שיגיע למצב שאכן זה מצבו הקבוע בעוה"ז. 

רק אח"כ צריך לעשות מסך על התענוגים הרוחניים, דהיינו: א) להיות מוכן לעסוק בתורה גם ללא שום תענוג, באותה מידה של חיות ושמחה. ב) להשתמש בתענוג הזה עמ"נ להיות יותר משפיע בין אדם לחבירו. ג) לבקש מהבורא שיקח ממנו את התענוג, בכדי שיתרגל לעבוד את הבורא עמ"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו. 

דרך אגב התענוגים הרוחניים המדוברים בספרי הקבלה הם לא תענוג מלימוד, אלא תענוג מהתגלות אלוקות. 

ידידך אמג