שאלה: לכבוד הרב גוטליב שליט"א:
הרב אשלג זצ"ל מגדיר את הקריטריונים
לקבלת אור התגלות ה', ע"י היהודי, באמצעות תיקון בחינות הדומם צומח חי ומדבר
של הרצון לקבל של היהודי המתבצע ע"י קיום תרי"ג מצוות ברמה של מעשה בלבד
(לקבלת אור הנפש) ועד לקיום המצוות עם שיתוף כוונות גבוהות ופרטניות בקיום כל
מצווה ומצווה שאז מקבלים הארות גבוהות מסוג נשמה חיה ואף יחידה.
שאלתי היא - שהרי האדם בחייו היום יומיים עושה
מעשים שלאו דווקא נכללים בתרי"ג המצוות. לדוגמא אדם יכול לשים את נפשו בכפו
ולקפוץ לים סוער להציל אדם מטביעה. וכמו כן אדם יכול להיות חייל אשר מסכן נפשו יום
יום להצלת חיי יהודים. לעומתם יכולה אחות רחמניה לטפל במסירות בחולים סופניים או
בנכים,אוטיסטים וכו'.. והדוגמאות רבות...
כל הדוגמאות דלעיל מלמדים אותנו שלפעמים אדם
עושה מעשה במסירות נפש שרק אנשים בעלי אהבת ישראל גדולה מסוגלים נפשית לבצע אותם.
האם העובדה שלמעשים כאלו האר"י הקדוש לא הגדיר כוונות מיוחדות משאירה את האדם
העושה אותם ברמת הארה נמוכה של נפש או שמא על מעשים מיוחדים כאלו של מסירות, העושה
אותם זוכה גם להארה גבוהה יותר בבחינת קונה עולמו בשעה אחת אף על פי שלא כיוון
כוונות גבוהות בעשיתם?
בברכה
תלמידך ...........
בס"ד
תשובה: ל......... היקר שנה טובה
כל הדוגמאות שנתת נכללות במצות "ואהבת
לרעך כמוך". ואדם צריך לכוון אז שרוצה ע"י הפעולות הנ"ל להשיג לב
חדש של רצון להשפיע. ואז משכורתו לעילא ולעילא, כי זו משימתנו הראשונה להשיג לב
חדש.
ידידך אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה