שאלה: כיצד יודע הלומד האם הוא אכן צועד בדרך הנכונה. במקרה שלי ישנם תקופות המלאות בהמון התרגשות והתלהבות מהלימוד המלווים ברצון עז לדעת עוד ועוד, אבל ישנם גם ירידות חלקן קצרות חלקן ארוכות בהן איני מרגיש כל צורך או רגש לדוש בנושא. מדי פעם מתעורר בי הפחד שאולי אני מכניס את עצמי למבוי סתום שלא אוכל לצאת ממנו, כי הנאה מעצם הידיעה יש, אבל רצון מהצד המעשי של השפעה וקיום מצוות אין.
חשוב לציין שאני אדם נשוי שעומדים בפניו מספר אתגרים לא קלים, כגון מגורים בחו"ל ללא יכולת למצוא רב מקובל ממשיך דרכו של בעל הסולם, ועצם היותי חילוני המעדיף ללמוד לבד ובסתר בגלל חוסר הענין או ההתנגדות של הצד השני. מכאן תבין שסביבה נוחה אין וגם היכולת ליצור סביבה כזאת לא קיימת.
תשובה: ללא קיום המצוות לא יכולה להיות הצלחה, עליך להתחיל מיד לקיים מצוות בהדרגה לפי מדת האפשרות. עליך להשיג ספרות כגון קיצור שלחן ערוך, עמ"נ להתחיל להתמודד עם הקיום המעשי. רוחניות ללא קיום המצוות המעשי, היא סתם ריחוף לא תכליתי.
בהצלחה
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה