שאלה: חסרה לי הבנה בכתוב בפתיחה לחכמת הקבלה, עמוד סח, באור שלום טור ב' בד"ה: ג. תתכן מציאות שיתפשט אור דחסדים עד הסוף של אות נב.
לא מובן לי כיצד יכול להיות אור דחסדים בכלי ללא השפעה. מהרבה מקומות אני מבין שהנהירו דקיקו זה אור החוכמה ולא אור דחסדים?
תשובה: השאלה היא מה הקשר בין חסדים לבין קליפות, הלא הקליפות הן רצונות דקבלה, ולא רצונות דהשפעה? ויל"ו, דהנה כאשר האדם רוצה להשפיע לבורא יתברך, מבחינה זו יש לו חיבור עם הבורא יתברך ויש לו תענוג גדול. ובתענוג זה רוצות הקליפות. נמצא חכמה ממש אינן יכולות לקבל, כי חכמה היא גילוי המלך באופן ישיר, אבל חכמה בהסואה של חסדים יכולות לקבל. כי בזמן שאדם מכין עצמו להשפיע למלך, כבר מבחינה זו יש לו קשר למלך, ויש לו גילוי המלך מצד מסוים, וזה נבחן באופן יחסי כמו חכמה, וזהו שמזין את הקליפות. זו דעת האו"ש דנן.
ומה שמגדיר שאור דחסדים נכנס בכלי שאינו רוצה להשפיע אלא לקבל, הכוונה שאינו רוצה להשפיע באופן מוחלט מצד אהבת הבורא המוחלטת, אלא כוונת הרצון לקבל, להנות מן המגע עם המלך כנ"ל. ודוק.
ידידך אמג
לא מובן לי כיצד יכול להיות אור דחסדים בכלי ללא השפעה. מהרבה מקומות אני מבין שהנהירו דקיקו זה אור החוכמה ולא אור דחסדים?
תשובה: השאלה היא מה הקשר בין חסדים לבין קליפות, הלא הקליפות הן רצונות דקבלה, ולא רצונות דהשפעה? ויל"ו, דהנה כאשר האדם רוצה להשפיע לבורא יתברך, מבחינה זו יש לו חיבור עם הבורא יתברך ויש לו תענוג גדול. ובתענוג זה רוצות הקליפות. נמצא חכמה ממש אינן יכולות לקבל, כי חכמה היא גילוי המלך באופן ישיר, אבל חכמה בהסואה של חסדים יכולות לקבל. כי בזמן שאדם מכין עצמו להשפיע למלך, כבר מבחינה זו יש לו קשר למלך, ויש לו גילוי המלך מצד מסוים, וזה נבחן באופן יחסי כמו חכמה, וזהו שמזין את הקליפות. זו דעת האו"ש דנן.
ומה שמגדיר שאור דחסדים נכנס בכלי שאינו רוצה להשפיע אלא לקבל, הכוונה שאינו רוצה להשפיע באופן מוחלט מצד אהבת הבורא המוחלטת, אלא כוונת הרצון לקבל, להנות מן המגע עם המלך כנ"ל. ודוק.
ידידך אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה