שאלה: לא מזמן התארגנו קבוצת חברים ללימוד תורת בעל הסולם לפנות בוקר, האם הרבי שליט"א יוכל להסביר את החשיבות של הלימוד לפנות בוקר?
תשובה: לכב' קבוצת החברים היקרים, שמחתי מאד לשמוע שנתארגנה קבוצת לימוד בכתבי רבותינו זי"ע לפנות בוקר, בהנהלתו של ה' ............. הי"ו, יהי ה' עימכם וימלא משאלות ליבכם לטובה
ענין הקימה בבוקר נהגו אבותינו ואבות אבותינו מקדמת דנא. מיד לאחר תפילת ערבית, היו עולים על יצועם, ומתעוררים בחצות הלילה לעבודת ה', לתורה ולתפילה. מובא רבות בספר הזוהר הקדוש סדר זה של תנאים ואמוראים, וכן מפורסם מכל גדולי ישראל.
בעידן החדש, ולאחר המצאת החשמל, נתבלבל סדר קדמון זה של אבותינו, אבל כפי שאנו הולכים בכל דבר נגד זרם העולם, כך אנו צריכים לילך גם בדבר זה נגד זרם החשמל. וגם אם אי אפשר לקום בחצות לילה, מתי שאפשר הוא טוב מאד. וכבר אמר דוד המלך: "אעירה שחר", ואמרו חז"ל: שיהא הוא מעורר השחר, ולא השחר מעורר אותו (רש"י ברכות ד' ע"א).
חז"ל אמרו (חגיגה י"ב ע"ב): "אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בלילה הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר: יומם יצוה ה' חסדו. ומה טעם יומם יצוה ה' חסדו? משום ובלילה שירה עמי". עכל"ק. ענין לילה הוא זמן הסתרת פני השי"ת מן האדם, ודוקא אז הוא הזמן לעסוק בתורה, בכדי להמשיך אמונת ה' מן התורה. וכשעושים זאת, אז חונן השי"ת את האדם במדת החסד וההשפעה, ואז נבחן אצל האדם יום.
ובזאת אברככם בכל מילי דמיטב
ידידכם הדורש שלומכם כל הימים
אברהם מרדכי גוטליב
ענין הקימה בבוקר נהגו אבותינו ואבות אבותינו מקדמת דנא. מיד לאחר תפילת ערבית, היו עולים על יצועם, ומתעוררים בחצות הלילה לעבודת ה', לתורה ולתפילה. מובא רבות בספר הזוהר הקדוש סדר זה של תנאים ואמוראים, וכן מפורסם מכל גדולי ישראל.
בעידן החדש, ולאחר המצאת החשמל, נתבלבל סדר קדמון זה של אבותינו, אבל כפי שאנו הולכים בכל דבר נגד זרם העולם, כך אנו צריכים לילך גם בדבר זה נגד זרם החשמל. וגם אם אי אפשר לקום בחצות לילה, מתי שאפשר הוא טוב מאד. וכבר אמר דוד המלך: "אעירה שחר", ואמרו חז"ל: שיהא הוא מעורר השחר, ולא השחר מעורר אותו (רש"י ברכות ד' ע"א).
חז"ל אמרו (חגיגה י"ב ע"ב): "אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בלילה הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר: יומם יצוה ה' חסדו. ומה טעם יומם יצוה ה' חסדו? משום ובלילה שירה עמי". עכל"ק. ענין לילה הוא זמן הסתרת פני השי"ת מן האדם, ודוקא אז הוא הזמן לעסוק בתורה, בכדי להמשיך אמונת ה' מן התורה. וכשעושים זאת, אז חונן השי"ת את האדם במדת החסד וההשפעה, ואז נבחן אצל האדם יום.
ובזאת אברככם בכל מילי דמיטב
ידידכם הדורש שלומכם כל הימים
אברהם מרדכי גוטליב
תגובה 1:
בס"ד
ומה שבאנו לבאר ברכת "מודה אני",
הנאמרת בהשכמה,"מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך".
מודה אני לפניך, ראשי תיבות מא"ל.
בברכת מודה אני יש מספר מדרגות: ראשית מופיע הכוח הפּוֹעֵל המלובש בפוֹעַל בלשון הווה, מודה, שהוא לשון מרובע : יודע, מודיע, מודה ומתוודה. לאחר מכן מופיע כנוי גוף, אני (גוף ראשון, יחיד, מדבֵּר), ומיד לאחריו, מילת היחס לפניך, המורה כי עצם ההודאה כלפי היודע, המוודה, והמודה היא בחינת פנים בקשר שלו עם הבורא ית"ש. ככתוב על משה, "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו" (כי תשא, לג יא ).
התפילה נוקטת לשון לפניך כדי לבטל באחת את כל המחיצות, ההפרדות והנסתרות הקיימים בין הנברא לבורא, ולהשכין בניהם מצב של קדמות ראשונית המכונה בשיר עץ חיים של האריז"ל, "אור אינסוף".
מלך חי וקיים, שקוראו בשם מלך וממליכו על אבריו הפנימים : מח לב כבד, ותכונתו שהוא ח"י, כמנין ח"י חוליות שבעמוד השדרה, ונודע שכל בריה שאין בו עצם אינו חי י"ב חודש (אור הבהיר סימן עצם). ואילו הקב"ה נקרא ח"י ומחייה, שאף על פי שנתן בנו ח"י חוליות של חול הוא מחייה אותנו.
וקיים, שאינו מותנה בשום דבר, כי כל המותנה יש בו שניים, ואילו הוא הבורא יתברך הוא אחד יחיד ומיוחד.
שהחזרת בי נשמתי, וכאן כוללת הברכה את סדר השתלשלות העולמות מעילא לתתא ומתתא לעילא, כי החזרת הנשמה בקרבו, אינה סובבת רק על ציר הזמן הנמשך והולך בין לילה לבוקר, או בין שינה ליקיצה, אלא סובבת גם על גלגול הנשמה, שנאמר, שהחזרת בי נשמתי, בגלגול הזה.
נמצאת ההודאה עומדת וקיימת על הגלגול הזה ועל היום הזה, ועל הנובע והיוצא ממנו בחינת סיבה ומסובב. ונמצא המברך ברכת מודה אני קשור בשלשלת לחבל הזמן ותולדות האנושות עד שהוא מתדקק והולך ועובר מחבל הלידה והשינה ומגיע לסיבה ועִלוּל שהן רוחניות גמורה.
בחמלה, שהיא מילה נרד-פת (עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ, שיר השירים א יב) למילה רחמים שהיא כלולה ממידות חסד ודין והיא קו אמצעי. שחמלה היא קו אמצעי בין שם הפעולה מחילה שהיא סליחה ובין שם הפעולה שהיא לחימה.
וכך מחזירה ההודאה, המוודה והיודעת את כל המעשים ואת כל הפעולות לבורא ית"ש וחותמת את הברכה במילים "רבה אמונתך", לומר סיבת החזרת הנשמה באדם נעוצה באמונתו הרבָּה של הבורא ית"ש במעשה ידיו, כלומר בנברא.
מעגל כזה של הודאה לבורא, על החזרת הנשמה מידי בוקר, הנעוצה בבסיס אמונתו של הבורא בנברא, מחזיר את הנברא למצב של דף לבן חלק בעלות השחר.
נמצא אותיות הדפוס שייכות לבורא ונכתבות בנו תדיר, ואנו בהודאתנו על החזרת הנשמה בהשכמה, מחזירים לו את הציוד, כלומר את האותיות, ומזדכים על דף לבן, לפתוח בו את היום החדש.
כל טוב
הוסף רשומת תגובה