שאלה: כתוב בפרשה- '' וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל-יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו '' (27,22).
מה בין הקול ובין הידים מבח' פנימית ?
וגם כתוב '' וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל-לָבָן בֶּן-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו''.
וכותב רש''י: אם יעקב ועשו - איני יודע מה מלמדנו.
אם רש''י זי''ע לא ידע, מי יֵדע ?
האם מוכר לך פירוש על דיוק זה ?
תשובה: א) הקול הוא מושג פנימי, ואילו הידים הן מושג חיצוני. פירוש: מבחי' החיצוניות יעקב שוה לעשו, כלומר הן יעקב והן עשו אוכלים, ושניהם ישנים, ושניהם משמשים בכל התאוות שבהם משמש אדם, ומשמשים ברצון לקבל. אבל עשו עושה זאת מצד הרצון לקבל והתאוה, בכדי לספק את עצמו, ובזה אין הבדל בינו לבין בהמה שמקיימת את כל תאוותיה, ואין מי שיעכב בעדה. ואילו יעקב עושה זאת מטעם קול ה' המתגלה בו המצוה אותו לעשות זאת. אבל מצד תאוותו לבד, מסוגל לעכב את עצמו שלא להשתמש כלל בכל התאוות.
וזהו ענין "קול", המרמז על קו אמצעי, דהנה באדם יש ב' הפכים: א) הרצון לקבל. ב) הרצון להשפיע. והסינתיזה של ב' ההפכים הללו, היא להשתמש ברצון לקבל, אבל לא מטעם התאוה, אלא מטעם הרצון להשפיע נחת רוח להשי"ת. וזו ממש בחינתו של יעקב כנ"ל, שהוא קו אמצעי בין ב' ההפכים.
נמצא, מי שמסתכל על שניהם רואה שמצד החיצוניות שניהם שוים, אבל מי שמשכיל לבדוק את פנימיותם רואה הבדל גדול כרחוק שמים וארץ ביניהם.
ב) יעקב ועשו הם ב' הפכים גמורים, זה כולו רצון לקבל, כמ"ש: "איש ציד איש שדה", שמקצועו לצוד חיות, דהיינו לצוד בכל דבר את החיות והתענוג שבו. וזה כולו רצון להשפיע ואמונה וחסד, כמ"ש: "איש תם יושב אהלים". והנה המוליד של ב' ההפכים הללו היא רבקה. וודאי לא יתכן שאדם יתן מה שאין בו עצמו, כלומר ב' ההפכים הללו מושרשים בה. והנה הגמרא אומרת, שמי שרוצה לשאת אשה, יבדוק את אחיה, כי ע"י אחיה יוכל לדעת מי היא. וזהו שמציין הפסוק שיעקב הלך אל לבן שהיה אחי רבקה, והנה לבן היה קליפה הנוגדת לקדושה, ולזה מציין שהיה אחי רבקה, בכדי לומר שרבקה בשורשה ג"כ באה מב' הפכים, דהנה היא ואחיה הם ב' הפכים, וכפי שהמוליד שלה הוליד ב' הפכים, כך גם היא הולידה ב' הפכים.
חודש טוב ומבורך
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
מה בין הקול ובין הידים מבח' פנימית ?
וגם כתוב '' וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל-לָבָן בֶּן-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו''.
וכותב רש''י: אם יעקב ועשו - איני יודע מה מלמדנו.
אם רש''י זי''ע לא ידע, מי יֵדע ?
האם מוכר לך פירוש על דיוק זה ?
תשובה: א) הקול הוא מושג פנימי, ואילו הידים הן מושג חיצוני. פירוש: מבחי' החיצוניות יעקב שוה לעשו, כלומר הן יעקב והן עשו אוכלים, ושניהם ישנים, ושניהם משמשים בכל התאוות שבהם משמש אדם, ומשמשים ברצון לקבל. אבל עשו עושה זאת מצד הרצון לקבל והתאוה, בכדי לספק את עצמו, ובזה אין הבדל בינו לבין בהמה שמקיימת את כל תאוותיה, ואין מי שיעכב בעדה. ואילו יעקב עושה זאת מטעם קול ה' המתגלה בו המצוה אותו לעשות זאת. אבל מצד תאוותו לבד, מסוגל לעכב את עצמו שלא להשתמש כלל בכל התאוות.
וזהו ענין "קול", המרמז על קו אמצעי, דהנה באדם יש ב' הפכים: א) הרצון לקבל. ב) הרצון להשפיע. והסינתיזה של ב' ההפכים הללו, היא להשתמש ברצון לקבל, אבל לא מטעם התאוה, אלא מטעם הרצון להשפיע נחת רוח להשי"ת. וזו ממש בחינתו של יעקב כנ"ל, שהוא קו אמצעי בין ב' ההפכים.
נמצא, מי שמסתכל על שניהם רואה שמצד החיצוניות שניהם שוים, אבל מי שמשכיל לבדוק את פנימיותם רואה הבדל גדול כרחוק שמים וארץ ביניהם.
ב) יעקב ועשו הם ב' הפכים גמורים, זה כולו רצון לקבל, כמ"ש: "איש ציד איש שדה", שמקצועו לצוד חיות, דהיינו לצוד בכל דבר את החיות והתענוג שבו. וזה כולו רצון להשפיע ואמונה וחסד, כמ"ש: "איש תם יושב אהלים". והנה המוליד של ב' ההפכים הללו היא רבקה. וודאי לא יתכן שאדם יתן מה שאין בו עצמו, כלומר ב' ההפכים הללו מושרשים בה. והנה הגמרא אומרת, שמי שרוצה לשאת אשה, יבדוק את אחיה, כי ע"י אחיה יוכל לדעת מי היא. וזהו שמציין הפסוק שיעקב הלך אל לבן שהיה אחי רבקה, והנה לבן היה קליפה הנוגדת לקדושה, ולזה מציין שהיה אחי רבקה, בכדי לומר שרבקה בשורשה ג"כ באה מב' הפכים, דהנה היא ואחיה הם ב' הפכים, וכפי שהמוליד שלה הוליד ב' הפכים, כך גם היא הולידה ב' הפכים.
חודש טוב ומבורך
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה