שאלה: שמחתי מאוד להתארח אצל הרב ובבית מדרשו אני מודה על הכל ומעריך את הזכות שניתנה לי.
עצם זה שאני בא לשעורים זה דבר שחלמתי עליו כבר שנתיים ולא תיארתי לי שיתגשם.
יש לי שאלה בעניין התפילה (בעיקר ביום חול)
בהרבה ספרים שעיינתי מדגישים את החשיבות של תפילה בנחת בלי למהר, וכן ביטוי כל מילה בלי לחבר מילים, וגם שצריך להתכוון לכל מה שמוציא מפיו. מול זה, ברוב המקומות שהתפללתי בהם (בתי כנסת) ראיתי בדיוק הפוך – שיש כאילו חשיבות לסיים כמה שיותר מהר, בין אם זה בתפילת 18 ובין בשאר התפילה. כשחשבתי להתפלל בקצב שלי זה לא כל כך הולך, כי יש קדישים שצריך לענות וכו', אשמח אם הרב יסביר לי מה אני מבין לא נכון.
תודה על הכל
תשובה: א) אתה צודק שבהלכה מופיע ענין שצריך להתפלל במתינות, ללא מהירות יתר.
ב) מה שאתה רואה בבתי כנסת הוא מטעם:
1) אנשים כבר רגילים לתפילות, והתפילות שגורות על פיהן. ולכן מה שעבורך זה מהר, עבור אנשים אחרים הוא רגיל.
2) באמת יש אנשים שממהרים, לעבודה לבית וכו', יש אנשים עם משפחות גדולות וכו', א"כ יש גם אילוצים.
3) יש חסידויות שהעקרון אצלן הוא להתפלל מהר. ומשל לדבר: בזמן שאתה נוסע ברכבת, והרכבת נוסעת לאט, כל אחד יכול לקפוץ על הרכבת, גם אנשים בלתי קרואים, שודדים, וכו'. אבל אם הרכבת נוסעת מהר, אף אחד לא יכול לקפוץ עליה, אלא רק מי שכבר נמצא בה יכול לנסוע. נמשל: כאשר אדם מתפלל לאט, קופצות עליו כל מיני מחשבות זרות, ודמיונות, וכו'. אבל אם הוא מתפלל מהר, ומתאמץ לחשוב במהירות את עניני התפילות, שום מחשבות זרות לא יכולות להכנס באמצע.
ג) יש לציין שאצל רבותינו לבית אשלג, התפילה היתה רגילה, לא אטית מדי ולא מהירה מדי.
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
עצם זה שאני בא לשעורים זה דבר שחלמתי עליו כבר שנתיים ולא תיארתי לי שיתגשם.
יש לי שאלה בעניין התפילה (בעיקר ביום חול)
בהרבה ספרים שעיינתי מדגישים את החשיבות של תפילה בנחת בלי למהר, וכן ביטוי כל מילה בלי לחבר מילים, וגם שצריך להתכוון לכל מה שמוציא מפיו. מול זה, ברוב המקומות שהתפללתי בהם (בתי כנסת) ראיתי בדיוק הפוך – שיש כאילו חשיבות לסיים כמה שיותר מהר, בין אם זה בתפילת 18 ובין בשאר התפילה. כשחשבתי להתפלל בקצב שלי זה לא כל כך הולך, כי יש קדישים שצריך לענות וכו', אשמח אם הרב יסביר לי מה אני מבין לא נכון.
תודה על הכל
תשובה: א) אתה צודק שבהלכה מופיע ענין שצריך להתפלל במתינות, ללא מהירות יתר.
ב) מה שאתה רואה בבתי כנסת הוא מטעם:
1) אנשים כבר רגילים לתפילות, והתפילות שגורות על פיהן. ולכן מה שעבורך זה מהר, עבור אנשים אחרים הוא רגיל.
2) באמת יש אנשים שממהרים, לעבודה לבית וכו', יש אנשים עם משפחות גדולות וכו', א"כ יש גם אילוצים.
3) יש חסידויות שהעקרון אצלן הוא להתפלל מהר. ומשל לדבר: בזמן שאתה נוסע ברכבת, והרכבת נוסעת לאט, כל אחד יכול לקפוץ על הרכבת, גם אנשים בלתי קרואים, שודדים, וכו'. אבל אם הרכבת נוסעת מהר, אף אחד לא יכול לקפוץ עליה, אלא רק מי שכבר נמצא בה יכול לנסוע. נמשל: כאשר אדם מתפלל לאט, קופצות עליו כל מיני מחשבות זרות, ודמיונות, וכו'. אבל אם הוא מתפלל מהר, ומתאמץ לחשוב במהירות את עניני התפילות, שום מחשבות זרות לא יכולות להכנס באמצע.
ג) יש לציין שאצל רבותינו לבית אשלג, התפילה היתה רגילה, לא אטית מדי ולא מהירה מדי.
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה