שאלה: היום ערב חנוכה ונ''ל רצוי אם תוכל להסביר מה מסמל האור בנפשנו. ואיך אנו יכולים לעורר ניצוצות דקדושה סביבותינו?
תשובה: האור שנמצא בנפש האדם, הוא בחי' האלוקות המלובשת בנפש כל אחד מאיתנו. כי כל אדם עשוי מב' חצאים: א) המהות שלו עצמו, שהיא רצון לקבל הנאה ותענוג. וזה מתפצל לרצונות שונים: כגון רצון לקבל הבהמי, רצון לקבל כבוד, כסף, שליטה, מושכלות, וכו'. ב) השי"ת המלובש באדם. ובד"כ הענין השני הוא יותר נסתר, ואילו הענין הראשון יותר מגולה. כי הענין השני, אינו מתגלה לכל אחד, אלא רק לאדם שיש לו רצון להדבק בבורא, אצל אדם כזה, מתחיל השי"ת להתגלות ולהאיר בו לאט לאט.
והנה הופעת הבורא באדם, מלווה בתופעות הקשורות אליה: משיכה לעשות חסד עם זולתינו. משיכה להגיע למצב של אהבה, ביננו לבין זולתנו. משיכה להתבטל בפני אלקים ואדם, ולהיות רק נותן ולא מקבל.
כל זה מכונה בשפת רבינו בשם "גילוי הנקודה דקדושה שבנפש האדם". אבל גילוי האור צריך לבוא ע"י שמן זית זך כתית למאור, שהוא בחי' התורה והמצוות, כי ע"י התורה והמצוות יכול אור האלוקות להאיר באדם. ואז ינצחו המעטים את הרבים, היינו הרצונות של השפעה את הרצונות של הקבלה, והחלשים את הגיבורים, וכו'. ולזה צריך נס, כי מצד הטבע, הרצון לקבל הוא השולט שליטה ללא עוררין.
ע"י שאדם דבק באלוקות המאירה בו, ע"י שנעשה מרכבה לבורא, ע"י שהוא מלא חסד ואהבה לכל הבריות, ע"י שהוא מלא אמונה ודביקות בתורה ומצוות, הוא יכול להקרין לכל סביבותיו. אבל זאת בתנאי, שהוא עושה את כל הנ"ל, לא בכדי למצוא חן בעיני הבריות, אלא שהערכים הנ"ל חשובים בעיניו בפני עצמם. אבל אם עושה את כל הנ"ל למען הבריות, אזי כבר יש כאן פגם, ואין הדבר אמיתי.
תשובה: האור שנמצא בנפש האדם, הוא בחי' האלוקות המלובשת בנפש כל אחד מאיתנו. כי כל אדם עשוי מב' חצאים: א) המהות שלו עצמו, שהיא רצון לקבל הנאה ותענוג. וזה מתפצל לרצונות שונים: כגון רצון לקבל הבהמי, רצון לקבל כבוד, כסף, שליטה, מושכלות, וכו'. ב) השי"ת המלובש באדם. ובד"כ הענין השני הוא יותר נסתר, ואילו הענין הראשון יותר מגולה. כי הענין השני, אינו מתגלה לכל אחד, אלא רק לאדם שיש לו רצון להדבק בבורא, אצל אדם כזה, מתחיל השי"ת להתגלות ולהאיר בו לאט לאט.
והנה הופעת הבורא באדם, מלווה בתופעות הקשורות אליה: משיכה לעשות חסד עם זולתינו. משיכה להגיע למצב של אהבה, ביננו לבין זולתנו. משיכה להתבטל בפני אלקים ואדם, ולהיות רק נותן ולא מקבל.
כל זה מכונה בשפת רבינו בשם "גילוי הנקודה דקדושה שבנפש האדם". אבל גילוי האור צריך לבוא ע"י שמן זית זך כתית למאור, שהוא בחי' התורה והמצוות, כי ע"י התורה והמצוות יכול אור האלוקות להאיר באדם. ואז ינצחו המעטים את הרבים, היינו הרצונות של השפעה את הרצונות של הקבלה, והחלשים את הגיבורים, וכו'. ולזה צריך נס, כי מצד הטבע, הרצון לקבל הוא השולט שליטה ללא עוררין.
ע"י שאדם דבק באלוקות המאירה בו, ע"י שנעשה מרכבה לבורא, ע"י שהוא מלא חסד ואהבה לכל הבריות, ע"י שהוא מלא אמונה ודביקות בתורה ומצוות, הוא יכול להקרין לכל סביבותיו. אבל זאת בתנאי, שהוא עושה את כל הנ"ל, לא בכדי למצוא חן בעיני הבריות, אלא שהערכים הנ"ל חשובים בעיניו בפני עצמם. אבל אם עושה את כל הנ"ל למען הבריות, אזי כבר יש כאן פגם, ואין הדבר אמיתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה