יעקב וישראל

שאלה: בפרשת ויחי מופיע חילוף השם יעקב וישראל מספר רב של פעמים. שנינו כי השם יעקב בא להראות מצב ירידה שלפני המאבק עם שרו של עשיו. לעומת זאת השם ישראל (ישר-כאל) מראה על המדרגה העליונה אליו הגיע (מצב העליה שבו שרה עם השם). מתוך הלימוד בעבודה ופנימיות התורה, חושבני כי נהיר שבכל פעם שבו מוזכר יעקב אבינו בהקשר לחייו הגשמיים ו/או הרוחניים במצרים (מלשון מצר) מוזכר שמו כיעקב ואילו בכל פעם שהעניין הינו במצב העליה יוזכר שמו כישראל. (עניין הברכות, המוות ועוד). שאלתי הינה מדוע בכל זאת מופיע חילוף השם כל כך הרבה פעמים ובתכיפות גבוהה כל כך? נראה לי כי אין הסיבה מצבי עליה וירידה כל כך תכופים וצמודים, שכן אם כך הדבר, נראה כאילו נמצא יעקב (ישראל) במעין סערת מצבי עבודת הקב"ה. כאילו אין החלטה בליבו באיזה מצב הוא נמצא באותו הרגע. ולא כך הדבר. יעקב אבינו בתחילת הפרשה כבר יודע כי ספורים ימיו ואין ספק כי הוא יודע את מקומו האמיתי. מדוע אם כך בכל זאת מביאה לנו התורה את כל השינויים הללו.
תשובה: מסופר על חסיד אחד שנכנס ל"חוזה מלובלין" כולו נאנח ושבור, שאלו ה"חוזה": מדוע אתה כ"כ שבור? אמר לו החסיד: בכל פעם לפני התפילה יש לי ירידה נוראה. צחק ה"חוזה" ואמר: לי לפני כל תפילה יש 400 ירידות! ושאל אדמו"ר זצ"ל: מה הרבותא בכך שיש 400 ירידות? ותירץ: אם יש 400 ירידות, יש גם 400 עליות. כי כל ירידה היא כלי, אשר מכין את קבלת האור, דהיינו את העליה.
ולכן אין להתפלא על רבוי החילופים בשמות יעקב וישראל, כי כל יממה עשויה מיום ולילה, והלילה מכין את היום, והיום מכין את הלילה. הירידות הן מחויבות להיות. ואצל האנשים הגדולים הללו, הירידות הן גם יזומות במדה מסוימת, בכדי להכין את הקרקע לעליה.
כמובן שהירידות שהיו אצל אנשים גדולים כאלו, אינן דומות לירידות שלנו כלל ועיקר, אלא הן ברמות הרבה יותר גבוהות.
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב