שאלות בעניני גרים

שאלה: שלום הרב היה לי כמה שאלות בעינין הגרים,

א. כתוב שהאבא נותן האור מקיף לבן והאמא האור פנימי, גר שהוריו גוים ממי הוא מקבל האורות האלו?

ב. למה מתגלגל נשמה יהודית בגוף גוי?

ג. האם יותר מצוי אצל גר זמני עליות וירידות מסתם יהודי?

ד. מה תיקון הגר בעוה''ז?

תודה רבה, התשובות מאוד נחוצות לי.
תשובה: א) גר שנתגייר, ע"י פעולת הגירות וקבלת עול המצוות מתחבר ליהדות, ומתחבר להשי"ת, ואז יכול לקבל מאבא ואמא העליונים, דהיינו מהקב"ה שהוא אביו, ומן השכינה שהיא אמו.

ב) נשמה יהודית מתגלגלת בגוף גוי, עמ"נ להשיג תיקון. כי דוקא ע"י הריחוק משיגים אח"כ קירוב גדול.

ג) אצל גר יתכנו יותר עליות וירידות, עיין בדברי האר"י הק':

קודם כל אצטט כאן מכתבי האר"י בענין גרים:

נפשות הגרים נמשכות מפנימיות קליפת נוגה (ע"ח שער נ' פרק ז')

מבירורי הטוב שבנוגה (ליקוטי הש"ס יבמות)

נפשות הגרים עיקר מציאותם והוייתם היא מן אותה הקליפה הנקראת קליפת נוגה, שפעמים היא מסאבא, ופעמים חוזרת אל הקדושה, כנזכר בפרשת ויקהל בספר הזוהר, וז"ס מ"ש רז"ל קשים גרים לישראל כספחת וכו'. והענין הוא, כי האיש ההוא שהיה בתחלתו גוי, כאשר בא להתגייר, נכנס בו נפש אחת, מתולדות הנפשות של הצדיקים בהיותם בג"ע הארץ, כנזכר בפרשת שלח לך. ואחר אשר נתגייר, זוכה ונכנסה בו נפש אחרת קדושה ממש, כשאר נפשות בני ישראל. ואז נקרא גר צדק, כי יש לו ממש נפש קדושה מן המלכות, הנקראת צדק כנודע. והנה אותה הנפש הנשארת עתה בו, והיא אותה שהיתה בו בהיותו גוי, הנקראת נפש הגר, והיא אשר החזירתו למוטב בהכרח הוא שתהיה לה איזו אחיזה אל הקליפה, ולכן בהיותה עתה בגוף הגר הזה אחר שנתגייר, בהכרח היא מחטיאה קצת אל הנפש הקדושה האחרת אשר בגר הזה. וז"ס קשים גרים לישראל כספחת כי נפש הגר הראשונה, מחטיאה את נפש השניה הנקראת ישראל. (שער הגלגולים הקדמה ל"ד)

נמצאנו למדים לסיכום שנפש הגר המקורית באה מקליפת נוגה שיש בה קשר לטומאה ולקדושה, ואח"כ מקבל הגר בזמן ההתגיירות נפש דקדושה ממש, אולם כיון שיש לו גם את הנפש הראשונה, לכן יש כביכול קונפליקט ומלחמה בין ב' סוגי הנפשות, וזה גורם לעליות וירידות.

ד) תיקון הגר הוא להגביר את בחינת ישראל שבו על בחינת אומות העולם שבו, ובזה יתקן את עברו. ובחינת ישראל משמעותה רצון להשפיע, ובחינת אומות העולם משמעותה רצון לקבל. נמצא בזה שיגיע למצב של אהבת הזולת, ויתנתק מן האהבה העצמית מתקן את עצמו כראוי.

בכבוד רב

אברהם מרדכי גוטליב