שאלה: כבוד הרב גוטליב שלום,
שאלה אישית ברשותך: אני מתבונן פנימה ב"עצמי" (שאין לי מושג מיהו) ומגלה שאני חי בשקר מוחלט. אינני באמת פועל לשם שמיים וכל יראת השמיים שלי מסתכמת בפחד שאחטוף עוד מכות ולא מאהבת הבורא, ולא באמת איכפת לי מהאחרים וכל השעות הרבות שאני מקדיש ללימוד תורה באים מהסיבה האנוכית הפשוטה והכוללת שהיא למצוא מזור לנפש - להיות חופשי. ממה? אין לי מושג. מה שכן אני מזהה זה צורך בלתי נלאה לחפש תשובה לחוסר השקט הנפשי ולחוסר הסיפוק מכל מה שקיים בעולם הזה.
מה קורה שם בתוך המכונה הזו שבה אני כלוא? ומי הוא זה שכלוא? ויותר חשוב מכל היא השאלה כיצד יוצאים מהמבוך האינסופי הזה???
מצפה לתשובתך הכנה,
תשובה: זה שכלוא הוא הרצון לקבל המחפש את סיפוקו, ואינו מוצא מטעם שידועה לו האמת, שלא תהיה תפארתו על דרך הקבלה. זה שכלוא הוא גם הרצון להשפיע, כי בכל אדם יש את הרצון להשפיע הפרטי שלו, שנמשך לו מזמן היות נפשו במצב החיבור עם הבורא יתברך במחשבת הבורא המכונה אין סוף ברוך הוא. והרצון להשפיע היה רוצה להתגלות ולשלוט.
ובאמצעות התורה והמצוות צריך למצוא כוחות נפש לעשות מסכים על הרצון לקבל הגשמי, ולפתח את הרצון לקבל הרוחני שהוא כבר שייך ונספח לרצון להשפיע.
אין להכנס לעצבות טוטאלית מזה שהאדם מצוי במצב של שלא לשמה, כי ענין של עצבות הוא אינטרס של הס"א, דהיינו של הרצון לקבל הנמוך של האדם, בכדי להביא אותו למצב של טומאה, ושתותר הרצועה ויוכל לחיות חיי הפקר. אלא אדם צריך להיות שמח מזה שהשי"ת זיכה אותו בקשר אליו, ולתו"מ, ואפילו הם שלא לשמה הם חשובים מאד. התו"מ שלא לשמה יותר חשובים ממה שהאדם מבין שלשמה חשוב. ודאי שהתו"מ שלא לשמה חשובים יותר מן התאוות הגשמיות.כדאי לך לרכוש את הספר "ימין ה' עושה חיל" ולעבור עליו לאט לאט, בכדי לקבל מוטיבים ממנו.
ידידך אמג
שאלה אישית ברשותך: אני מתבונן פנימה ב"עצמי" (שאין לי מושג מיהו) ומגלה שאני חי בשקר מוחלט. אינני באמת פועל לשם שמיים וכל יראת השמיים שלי מסתכמת בפחד שאחטוף עוד מכות ולא מאהבת הבורא, ולא באמת איכפת לי מהאחרים וכל השעות הרבות שאני מקדיש ללימוד תורה באים מהסיבה האנוכית הפשוטה והכוללת שהיא למצוא מזור לנפש - להיות חופשי. ממה? אין לי מושג. מה שכן אני מזהה זה צורך בלתי נלאה לחפש תשובה לחוסר השקט הנפשי ולחוסר הסיפוק מכל מה שקיים בעולם הזה.
מה קורה שם בתוך המכונה הזו שבה אני כלוא? ומי הוא זה שכלוא? ויותר חשוב מכל היא השאלה כיצד יוצאים מהמבוך האינסופי הזה???
מצפה לתשובתך הכנה,
תשובה: זה שכלוא הוא הרצון לקבל המחפש את סיפוקו, ואינו מוצא מטעם שידועה לו האמת, שלא תהיה תפארתו על דרך הקבלה. זה שכלוא הוא גם הרצון להשפיע, כי בכל אדם יש את הרצון להשפיע הפרטי שלו, שנמשך לו מזמן היות נפשו במצב החיבור עם הבורא יתברך במחשבת הבורא המכונה אין סוף ברוך הוא. והרצון להשפיע היה רוצה להתגלות ולשלוט.
ובאמצעות התורה והמצוות צריך למצוא כוחות נפש לעשות מסכים על הרצון לקבל הגשמי, ולפתח את הרצון לקבל הרוחני שהוא כבר שייך ונספח לרצון להשפיע.
אין להכנס לעצבות טוטאלית מזה שהאדם מצוי במצב של שלא לשמה, כי ענין של עצבות הוא אינטרס של הס"א, דהיינו של הרצון לקבל הנמוך של האדם, בכדי להביא אותו למצב של טומאה, ושתותר הרצועה ויוכל לחיות חיי הפקר. אלא אדם צריך להיות שמח מזה שהשי"ת זיכה אותו בקשר אליו, ולתו"מ, ואפילו הם שלא לשמה הם חשובים מאד. התו"מ שלא לשמה יותר חשובים ממה שהאדם מבין שלשמה חשוב. ודאי שהתו"מ שלא לשמה חשובים יותר מן התאוות הגשמיות.כדאי לך לרכוש את הספר "ימין ה' עושה חיל" ולעבור עליו לאט לאט, בכדי לקבל מוטיבים ממנו.
ידידך אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה