ואיך מתפאר בכבוד קונו - אגרת הרמב"ן

שאלה: באגרת הרמב"ן כתוב (במילותיי שלי) שלא יתפאר אדם בחוכמתו ושלא יחשוב שהוא יותר ממישהו אחר. ובכל זאת, שאלתי היא כזאת:

נאמר ואדם חש את עצמו באופן וודאי שהוא חכם יותר או מוצלח יותר מאדם אחר, והוא מבין שיש בזה משום התפארות בכבוד קונו - הגם שהכבוד הוא של הקב"ה - בכל זאת הקב"ה בחר לשים אצלו את החכמה היתרה ולא אצל אדם אחר. כיצד ניתן להתגבר על תחושת העליונות העלולה לנבוע מכך?

תשובה: מכיון שהקב"ה עתיד לתת את החכמה לכולם, ואין בזה שום הפרש בין אחד לשני, מטעם שכל בני האדם עתידים לזכות בחכמה האלוקית. אלא יש כאן רק ענין של עיתוי, שאדם פלוני מוכן לכך כרגע, ואדם אלמוני מוכן לכך בעוד כמה ימים.
ועוד: כפי שבתחילה היתה רק נשמה אחת של אדם הראשון, כך לעתיד לבוא עתידות כל הנשמות להיות מקושרות יחדו, וממילא מה שייך שאחת תתגאה על השניה? הלא כולם חלקים של ישות אחת.