שאלה: לכבוד הרב אברהם מרדכי גוטליב,
העתקתי כאן קטע ממאמר החרות מספר מתן תורה (והשאלה שלי נמצאת בסוף הקטע):
בחירה חפשית
אולם כשאנו מסתכלים בארבעה הגורמים הללו, אנו מוצאים אשר למרות שכחותינו חלשים מלעמוד כנגד גורם הראשון, שהוא ה"מצע", עם כל זה, יש לנו היכולת והבחירה החפשית, להגן על עצמנו משאר שלשת הגורמים, שעל פיהם משתנה המצע בפרטיות, ולפעמים גם בחלקו הכללי, דהיינו על ידי הרגל, שקונה טבע שני כמו שנתבאר לעיל.
הסביבה כגורם
והגנה זו משמעותה שאפשר לנו תמיד להוסיף בדבר בחירת הסביבה שלנו, שהם החברים, הספרים, המורים, ודוגמתם. בדומה, לאחד שירש כור חטים מאביו, אשר יוכל לעשות ממדה קטנה הזו, עשרות רבות, דהיינו, רק בבחירת הסביבה בשביל ה"מצע" שלו, שהיא אדמה פוריה, שיש לה כל המלחים והגלמים המכלכלים את החטה במדה מלאה בשפע.
כמו כן בעבודה, לשבח את התנאים שבסביבה, שיתאימו לצרכי הגדול והצמיחה, כי החכם יעשה בדעת ויבחור אליו כל התנאים הטובים, וימצא ברכה. והסכל יקח הכל מהמזדמן לפניו, ועל כן יהפך לו הזריעה לקללה ולא לברכה.
הרי שכל שבחו ורוחו תלוי בבחירת הסביבה לזריעת החטה, אבל לאחר הזריעה במקום הנבחר, כבר נקבעת בחטה הצורה המוחלטת, בהתאם לאותו השיעור שהסביבה מוכשרת לתת.
כן הנדון שלנו, כי אמת הדבר, שאין חירות לרצון, אלא מתפעל מארבעה הגורמים האמורים, ומוכרח לחשוב ולעיין כמו שהם מציעים לו, בלי שום כח לבקורת ושנוי כמלא נימא. כדוגמת החטה שכבר נזרעה בסביבה.
אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה, או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו.
שמתוך זה נעשה מוכרח להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, ודאי ענש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם - אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה כמבואר.
לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו. וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא "עשה לך רב וקנה לך חבר"
השאלה היא-בפסקה האחרונה כתוב שמחשבותיו ומעשיו הטובים ,באים לו בלי בחירתו. ומצד שני כתוב שהבחירה בסביבה באה כתוצאה ממאמציו. ושיש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו.אם המחשבות ומעשיו הטובים באים בהכרח ובלי בחירה, למה כן יש בחירה בסביבה הרי גם הבחירה בסביבה נובעת ממחשבותיו?
האם ההסבר הוא שכל עוד שלא בחרתי סביבה אז באמת הקב"ה נותן לי את האפשרות לבחור וברגע שאני מסתכל על החיים עד כה על הסביבה /חברים/מורים /ספרים עליי להבין ולקבל שהבחירות שעשיתי נבעו ממחשבות שהבורא נתן לי? אשמח אם תעזור לי להבהיר את הנקודה.
בתודה .........
תשובה: ל.......... שלום
רבינו מחלק כאן בין הרצון להיות טוב, לבין היות טוב ממש. יש כח ביד אדם להתאמץ ולבחור בסביבה טובה, מתוך רצונו להיות טוב. אבל להיות טוב בפועל, היינו שיהיו לו רצונות ומחשבות טובות בפועל, זה בא לו מן הסביבה. ידידך אמג
העתקתי כאן קטע ממאמר החרות מספר מתן תורה (והשאלה שלי נמצאת בסוף הקטע):
בחירה חפשית
אולם כשאנו מסתכלים בארבעה הגורמים הללו, אנו מוצאים אשר למרות שכחותינו חלשים מלעמוד כנגד גורם הראשון, שהוא ה"מצע", עם כל זה, יש לנו היכולת והבחירה החפשית, להגן על עצמנו משאר שלשת הגורמים, שעל פיהם משתנה המצע בפרטיות, ולפעמים גם בחלקו הכללי, דהיינו על ידי הרגל, שקונה טבע שני כמו שנתבאר לעיל.
הסביבה כגורם
והגנה זו משמעותה שאפשר לנו תמיד להוסיף בדבר בחירת הסביבה שלנו, שהם החברים, הספרים, המורים, ודוגמתם. בדומה, לאחד שירש כור חטים מאביו, אשר יוכל לעשות ממדה קטנה הזו, עשרות רבות, דהיינו, רק בבחירת הסביבה בשביל ה"מצע" שלו, שהיא אדמה פוריה, שיש לה כל המלחים והגלמים המכלכלים את החטה במדה מלאה בשפע.
כמו כן בעבודה, לשבח את התנאים שבסביבה, שיתאימו לצרכי הגדול והצמיחה, כי החכם יעשה בדעת ויבחור אליו כל התנאים הטובים, וימצא ברכה. והסכל יקח הכל מהמזדמן לפניו, ועל כן יהפך לו הזריעה לקללה ולא לברכה.
הרי שכל שבחו ורוחו תלוי בבחירת הסביבה לזריעת החטה, אבל לאחר הזריעה במקום הנבחר, כבר נקבעת בחטה הצורה המוחלטת, בהתאם לאותו השיעור שהסביבה מוכשרת לתת.
כן הנדון שלנו, כי אמת הדבר, שאין חירות לרצון, אלא מתפעל מארבעה הגורמים האמורים, ומוכרח לחשוב ולעיין כמו שהם מציעים לו, בלי שום כח לבקורת ושנוי כמלא נימא. כדוגמת החטה שכבר נזרעה בסביבה.
אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה, או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו.
שמתוך זה נעשה מוכרח להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, ודאי ענש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם - אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה כמבואר.
לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו. וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא "עשה לך רב וקנה לך חבר"
השאלה היא-בפסקה האחרונה כתוב שמחשבותיו ומעשיו הטובים ,באים לו בלי בחירתו. ומצד שני כתוב שהבחירה בסביבה באה כתוצאה ממאמציו. ושיש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו.אם המחשבות ומעשיו הטובים באים בהכרח ובלי בחירה, למה כן יש בחירה בסביבה הרי גם הבחירה בסביבה נובעת ממחשבותיו?
האם ההסבר הוא שכל עוד שלא בחרתי סביבה אז באמת הקב"ה נותן לי את האפשרות לבחור וברגע שאני מסתכל על החיים עד כה על הסביבה /חברים/מורים /ספרים עליי להבין ולקבל שהבחירות שעשיתי נבעו ממחשבות שהבורא נתן לי? אשמח אם תעזור לי להבהיר את הנקודה.
בתודה .........
תשובה: ל.......... שלום
רבינו מחלק כאן בין הרצון להיות טוב, לבין היות טוב ממש. יש כח ביד אדם להתאמץ ולבחור בסביבה טובה, מתוך רצונו להיות טוב. אבל להיות טוב בפועל, היינו שיהיו לו רצונות ומחשבות טובות בפועל, זה בא לו מן הסביבה. ידידך אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה