שאלה: לכבוד הרב שליט"א,
סליחה שאני מערב אותך בכתבים של מישהו אחר אבל נתקלתי בכתבה המצורפת למטה שבו מוסבר שמוצא האדם מן הקוף: "אבולוציה/ איך התפתח המדבר? כתבת שלפני מיליוני שנים הופיע אדם פרימיטיבי. איך הוא הופיע?
תשובה: ובכן, כמובן שלא מהעפר, אלא מההורים שלו, מאמא ואבא. כמו כל החיות, כולל אותנו.
במה הוא שונה מהוריו? - התגלה בו "רשימו" (גן אינפורמטיבי רוחני), ששייך לדרגה האחרונה של האגו בעולמנו. חשוב לדעת כי הכול מתפתח לפי ארבע דרגות של הוי"ה, והן מכתיבות את סדר יציאת הרשימות של טבע הדומם, הצומח, החי והמדבר.
סברתם של דרווין ואחרים כי מתוך דרגה אחת יכולה להתפתח הדרגה הבאה, נעלה יותר, היא סברה שגויה. דבר זה בלתי אפשרי. אך בחוליה האחרונה של כל דרגה קודמת נמצא כבר (עקב השתלשלות הנשמות לעולמנו) מידע (רשימו) על הדרגה הבאה - כלומר תוך דור אחד הקופים מולידים אדם.
האנשים הראשונים האלה כמעט ולא שונים מהוריהם. אולם אחר כך, במשך דורות הם מתפתחים בהדרגה, כפי שפוקד עליהם הטבע האנושי, נפרדים מהקופים ונהיים לבני אדם, מפותחים יותר ויותר. הרשימו מממש בתוכם סימנים חדשים של התפתחות, של חיבור. הם מתחילים להרגיש יותר ויותר ייסורים של דרגת המדבר - וכך נהיים לבני אדם.
הכול מופעל על ידי הרשימו - הגן האינפורמטיבי, ולא על ידי התפתחות טבעית, כפי שסובר דרווין, של הטבע העיוור.
האם נכון הדבר??? אנא הבהר - תודה רבה
תשובה: ................... שלום וברכה,
כתוב "ויצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים". לפי פסוק זה הבורא יצר את האדם מן העפר. אבל ישנם משמעויות בדברי רבינו הק' שאין הכוונה שהאדם נוצר בבת אחת מן העפר, אלא ע"י תהליך אבולוציוני יצרו הבורא. כפי שמופיע במאמר ששלחתי לך, בדוגמת שהתינוק של ימינו מתפתח בהליך הדרגתי של תשעה חודשים, ולא ברגע אחד. כלומר: תחילתו של האדם היא מן העפר, כי תחילת כל המציאות היא מן הדומם, והדומם מתפתח לצומח ולחי ולמדבר בהליך הדרגתי. כאשר כל שלב מכין את השלב הבא אחריו בהליך הדרגתי.
כמובן שהבורא יכול ליצור את האדם ברגע אחד, אלא שהוא מעדיף לנהל את עולמו בהליך הדרגתי, שיראה כהליך טבעי, וזאת בכדי להניח לנו מקום לבחירה - האם להאמין שיש בורא יוצר הכל, או שהכל נוצר לבדו.
נמצא השאלה יכולה גם להשאל בצורה כזו: האם התינוק שנולד נוצר ע"י אביו ואמו, או ע"י הבורא? התשובה: כל המציאות חיה רק ע"י הבורא, אלא שהבורא מלובש באביו ואמו, ונתן להם את הכח להוליד תינוק לאויר העולם. ולולא הבורא לא היה מתקיים כל הטבע. כך גם בענין האבולוציוני, הבורא הוא שדחף את התהליך החל מדומם, ועד ליציאת אדם מושלם ומפותח, עם צרכים אנושיים. ומה שהוא כותב לגבי הרשימו שיש בכל מין, המוליד את המין הבא הוא מושרש בחכמת הקבלה, כי כל דרגה מתפתחת מרשימה שיש בסוף המדרגה הקודמת. וליתר בהירות נא עיין בתשובה לשאלה: איך מסתדרת האבולוציה עם התורה.
ידידך,
אברהם מרדכי גוטליב
שאלה: אם כך הדבר אז בעצם אין רגע של בריאה לעולם אלא שמה שקרה לפני 5769 שנים היה מצב שבו אדם מסויים (בין רבים אחרים שחיו) התעורר לרמת תודעה אנושית ושם מבחינתנו מתחילה הספירה של "זמן" העולם. האם נכון הדבר? אם כך, אין בעצם נקודת התחלה בעולם הפיזי אלא רק בתודעה האנושית?? אנא הבהר.
תשובה: ל.................היקר שלום,
בתורה ובכל הכתובים מדובר על "האדם הראשון". לא על אדם אחד בין רבים. כלומר בדרך הדרגתית נוצר אדם אחד בלבד, שהגיע לרמת הבשלות המקסימלית ביותר, והגיע לתיקשורת המקסימלית ביותר עם הבורא. אלא שמסיבות מסוימות חטא, ואז נתחלקה נשמתו הגרנדיוזית לנשמות רבות, ונוצרו גופים רבים בהליך טבעי של הולדה, עמ"נ להכיל את הנשמות הרבות, ולעשות את העבודה שאותה מתבקש לעשות כל אחד, דהיינו לתקן את הרצון לקבל שלו, ולהפכו להשפעה.
הזמן של בריאת העולם המצוין בתורה הוא ודאי רק כלפי התפישה האנושית, כי אצל הבורא יתברך כלפי עצמו אין זמן. וענין הזמן הזה משמעותו - נקודת ההתחלה שבה היצור האנושי מבין שהבורא יצר מערכת עבורו. נמצא כללות המציאות מתחלקת לב' חלקים: א) הבורא לכשלעצמו. ב) הבורא מצד רצונו להטיב לנבראיו. ולנו יש תפישה רק במציאות הב', ולא במציאות הא'.
חייבת להיות נקודת התחלה של זמן והיא מצוינת בפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", זו נקודת ההתחלה. כי העולם הגשמי לא תמיד היה, אלא התחלתו בזמן הווצרות המציאות הב'. השאלה היא האם ששת הימים הכתובים הם ימים כפשוטם, והתהליך האבולוציוני שהתרחש היה מואץ וניסי, ומה שצריך לארוך ששה מליוני שנים ארע בשישה ימים בלבד, או ששת הימים מציינים תהליך אבולוציוני טבעי שיצר הבורא, אשר מקיף ששה מליוני שנים. אם ששת הימים כפשוטם אזי מנין שנות העולם שציינת הוא נכון, אם ששת הימים אינם כפשוטם אזי מנין שנות העולם הוא רק לפי הכרת האדם הראשון שהיה מובחר היצורים אשר התבכר והבשיל אחר שנות התפתחות.
וכבר ציינתי שרבינו בעה"ס רצה שנסבור כאפשרות הראשונה, שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. ולפי"ז יש משמעות לזמן.
ידידך,
אברהם מרדכי גוטליב
סליחה שאני מערב אותך בכתבים של מישהו אחר אבל נתקלתי בכתבה המצורפת למטה שבו מוסבר שמוצא האדם מן הקוף: "אבולוציה/ איך התפתח המדבר? כתבת שלפני מיליוני שנים הופיע אדם פרימיטיבי. איך הוא הופיע?
תשובה: ובכן, כמובן שלא מהעפר, אלא מההורים שלו, מאמא ואבא. כמו כל החיות, כולל אותנו.
במה הוא שונה מהוריו? - התגלה בו "רשימו" (גן אינפורמטיבי רוחני), ששייך לדרגה האחרונה של האגו בעולמנו. חשוב לדעת כי הכול מתפתח לפי ארבע דרגות של הוי"ה, והן מכתיבות את סדר יציאת הרשימות של טבע הדומם, הצומח, החי והמדבר.
סברתם של דרווין ואחרים כי מתוך דרגה אחת יכולה להתפתח הדרגה הבאה, נעלה יותר, היא סברה שגויה. דבר זה בלתי אפשרי. אך בחוליה האחרונה של כל דרגה קודמת נמצא כבר (עקב השתלשלות הנשמות לעולמנו) מידע (רשימו) על הדרגה הבאה - כלומר תוך דור אחד הקופים מולידים אדם.
האנשים הראשונים האלה כמעט ולא שונים מהוריהם. אולם אחר כך, במשך דורות הם מתפתחים בהדרגה, כפי שפוקד עליהם הטבע האנושי, נפרדים מהקופים ונהיים לבני אדם, מפותחים יותר ויותר. הרשימו מממש בתוכם סימנים חדשים של התפתחות, של חיבור. הם מתחילים להרגיש יותר ויותר ייסורים של דרגת המדבר - וכך נהיים לבני אדם.
הכול מופעל על ידי הרשימו - הגן האינפורמטיבי, ולא על ידי התפתחות טבעית, כפי שסובר דרווין, של הטבע העיוור.
האם נכון הדבר??? אנא הבהר - תודה רבה
תשובה: ................... שלום וברכה,
כתוב "ויצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים". לפי פסוק זה הבורא יצר את האדם מן העפר. אבל ישנם משמעויות בדברי רבינו הק' שאין הכוונה שהאדם נוצר בבת אחת מן העפר, אלא ע"י תהליך אבולוציוני יצרו הבורא. כפי שמופיע במאמר ששלחתי לך, בדוגמת שהתינוק של ימינו מתפתח בהליך הדרגתי של תשעה חודשים, ולא ברגע אחד. כלומר: תחילתו של האדם היא מן העפר, כי תחילת כל המציאות היא מן הדומם, והדומם מתפתח לצומח ולחי ולמדבר בהליך הדרגתי. כאשר כל שלב מכין את השלב הבא אחריו בהליך הדרגתי.
כמובן שהבורא יכול ליצור את האדם ברגע אחד, אלא שהוא מעדיף לנהל את עולמו בהליך הדרגתי, שיראה כהליך טבעי, וזאת בכדי להניח לנו מקום לבחירה - האם להאמין שיש בורא יוצר הכל, או שהכל נוצר לבדו.
נמצא השאלה יכולה גם להשאל בצורה כזו: האם התינוק שנולד נוצר ע"י אביו ואמו, או ע"י הבורא? התשובה: כל המציאות חיה רק ע"י הבורא, אלא שהבורא מלובש באביו ואמו, ונתן להם את הכח להוליד תינוק לאויר העולם. ולולא הבורא לא היה מתקיים כל הטבע. כך גם בענין האבולוציוני, הבורא הוא שדחף את התהליך החל מדומם, ועד ליציאת אדם מושלם ומפותח, עם צרכים אנושיים. ומה שהוא כותב לגבי הרשימו שיש בכל מין, המוליד את המין הבא הוא מושרש בחכמת הקבלה, כי כל דרגה מתפתחת מרשימה שיש בסוף המדרגה הקודמת. וליתר בהירות נא עיין בתשובה לשאלה: איך מסתדרת האבולוציה עם התורה.
ידידך,
אברהם מרדכי גוטליב
שאלה: אם כך הדבר אז בעצם אין רגע של בריאה לעולם אלא שמה שקרה לפני 5769 שנים היה מצב שבו אדם מסויים (בין רבים אחרים שחיו) התעורר לרמת תודעה אנושית ושם מבחינתנו מתחילה הספירה של "זמן" העולם. האם נכון הדבר? אם כך, אין בעצם נקודת התחלה בעולם הפיזי אלא רק בתודעה האנושית?? אנא הבהר.
תשובה: ל.................היקר שלום,
בתורה ובכל הכתובים מדובר על "האדם הראשון". לא על אדם אחד בין רבים. כלומר בדרך הדרגתית נוצר אדם אחד בלבד, שהגיע לרמת הבשלות המקסימלית ביותר, והגיע לתיקשורת המקסימלית ביותר עם הבורא. אלא שמסיבות מסוימות חטא, ואז נתחלקה נשמתו הגרנדיוזית לנשמות רבות, ונוצרו גופים רבים בהליך טבעי של הולדה, עמ"נ להכיל את הנשמות הרבות, ולעשות את העבודה שאותה מתבקש לעשות כל אחד, דהיינו לתקן את הרצון לקבל שלו, ולהפכו להשפעה.
הזמן של בריאת העולם המצוין בתורה הוא ודאי רק כלפי התפישה האנושית, כי אצל הבורא יתברך כלפי עצמו אין זמן. וענין הזמן הזה משמעותו - נקודת ההתחלה שבה היצור האנושי מבין שהבורא יצר מערכת עבורו. נמצא כללות המציאות מתחלקת לב' חלקים: א) הבורא לכשלעצמו. ב) הבורא מצד רצונו להטיב לנבראיו. ולנו יש תפישה רק במציאות הב', ולא במציאות הא'.
חייבת להיות נקודת התחלה של זמן והיא מצוינת בפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", זו נקודת ההתחלה. כי העולם הגשמי לא תמיד היה, אלא התחלתו בזמן הווצרות המציאות הב'. השאלה היא האם ששת הימים הכתובים הם ימים כפשוטם, והתהליך האבולוציוני שהתרחש היה מואץ וניסי, ומה שצריך לארוך ששה מליוני שנים ארע בשישה ימים בלבד, או ששת הימים מציינים תהליך אבולוציוני טבעי שיצר הבורא, אשר מקיף ששה מליוני שנים. אם ששת הימים כפשוטם אזי מנין שנות העולם שציינת הוא נכון, אם ששת הימים אינם כפשוטם אזי מנין שנות העולם הוא רק לפי הכרת האדם הראשון שהיה מובחר היצורים אשר התבכר והבשיל אחר שנות התפתחות.
וכבר ציינתי שרבינו בעה"ס רצה שנסבור כאפשרות הראשונה, שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. ולפי"ז יש משמעות לזמן.
ידידך,
אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה