שאלה: לכ' הרב שליט"א,
1) מצד אחד כתוב שרק בס"א יש טרחה ויגיעה משא"כ בקדושה הכל בתענוג, שמחה ואושר (זה מהזהר אם אני לא טועה...), ומצד שני כתוב בפר"ח מכתבים שכל מקום שיש חשק לעבודה - זה כבר לא עבודה? ואיני מבין כיצד יסתדרו 2 הדברים ביחד.
2) אם בלימוד התע"ס אני מקבל תענוג גדול אפילו הרבה יותר מתאוות בהמיות... אז למי אני עושה טובה שאני לומד חוץ מאשר להגדיל את הישות שלי והגסות שלי.... שאין לי על זה שום שליטה, וכמה שאני נהיה יותר חכם ויותר מבין ככה זה נהיה יותר גרוע. אולי ה' רוצה שאהיה יהודי שמתפלל במנין... וכל הזמן אני מרגיש שאני מזוהם ואיני כדאי לכל הדברים האלו. ובודאי שאיני שייך לכוון דברים אלו ע"מ להשפיע. אני רואה מסביבי אנשים שיודעים גם בנגלה וגם בנסתר הרבה הרבה פחות ממני אבל במידות התרומיות (תכונות ההשפעה) שלהם איני מתקרב אליהם כלל.
3) איך אפשר לקוות לקרבת ה' ע"י דרך זו, אם אני רואה מכתבי בעה"ס לתלמידיו - שנראה שהיו אנשים גדולים, ובכל זאת נדמה לי כאילו הם נמצאים במין אותם "סיבובים" מסביב לנקודת האמת, שגם אני פחות או יותר נמצא שם. כלומר רואים שיש להם חיים יהודיים מלאים באור תורה ועבודת השם כמו להרבה יהודים, אבל הם לא הגיע למין קשר חזק שבל ימוט. לא עם בעה"ס ואין צריך לומר עם בורא עולם. (אני אומר את זה עם הרבה הערכה אליהם וכו' וגם נראה שהם בקיאים בקבלה חוץ מאשר בנגלה, אני רק מנסה לרדת לאמת).
4) שאלה יותר טכנית:האם באשלג לאו דוקא מקפידים כ"כ על טבילה במקוה כל יום כמו כל החסידים?
5) קראתי שיש ביאורים להגדה ש"פ שנכ' ע"י בע"ס, האם זה עדיין קיים? מה שראיתי זה רק איזה מאמר לא ארוך על "הא לחמא עניא".
תודה וכל טוב, ......
תשובה: ל...... שלום,
1) בכל מקום שיש חשק לעבודה, זהו מצד הרצון לקבל, שרוצה לקבל תענוג, לכן אין זה כבר עבודה. ומש"כ שהעבודה צריכה להעשות בשמחה ותענוג, אין זה מצד הרצון לקבל, אלא מצד הרצון להשפיע.
2) הלואי שנגיע למצב שכל התענוג שלנו בחיים הוא מן התורה, ולא מתענוגים הגשמיים. זוהי המשימה הראשונה העומדת בפנינו: לעשות צמצום ומסך על הרצונות לתענוגים גשמיים, ולפתח רצון לקבל לאור התורה והמצוות. בשבילנו רצון לקבל לרוחניות הוא רצון להשפיע.
3) קירבת ה' יש בה עליות וירידות, וצריך להסתכל על זמני העליות של כל אחד. ולהגיע למצב של "בל ימוט" היינו מצב קבוע, זהו תיקון קבוע ותשובה גמורה, וודאי שכל אדם יגיע לזה ע"י ריבוי גלגוליו, ולא ע"י קדנציה אחת. אינני רואה דרך להגיע לזאת ללא דרך זו.
4) אין מקפידים. אבל יש בזה ודאי מעלה, כמו במנהגים רבים.
5) אפשר להזמין הגדה של פסח לפי רבותינו בחנות הספרים המופיעה באתר ברכת שלום.
בהצלחה אמג
שאלה: יש"כ על תשובת כב' הרב שליט"א. מה שהרב ענה על שאלה מס' 1 שלי - לכאורה לא קיבלתי שום הסבר.
1) הרי סוף סוף הרצון לקבל הוא זה שנהנה מכך שיש לו רצון להשפיע !!! הרי האדם הינו רצון לקבל ! והאדם לא נעלם לשום מקום אף פעם ועושה תמיד את מה שהוא נהנה ממנו.
2) מצד שני , נגיד שהשמחה והתענוג הם מצד ה"רצון להשפיע", סוף סוף יש פה תענוג ושמחה !! ואם כן, מדוע זה "עבודה"?
3) האם יכול להיות שהכוונה היא כך: שהאדם צריך למצוא בכל מצב שבו הוא נמצא את הצורה הנכונה לקבל מצב זה באמונה - ואז ממילא זה יביא אותו לשמחה ותענוג ע"ד "כוש תריץ ידיו לאלקים". אבל עד שימצא את ה"תריץ" והוא עדיין ב"כוש" - אז ברגעים אלו זוהי כן "עבודה" !! באופן שהאדם כל הזמן נדחף החוצה ונכנס פנימה וחוזר חלילה. כך שבזמן שהוא בחוץ הוא מרגיש את הקושיה ואת הס"א, ואז אין לו תענוג ויש לו מקום עבודה, אך הוא מוצא תירוץ (של אמונה..) - ואז הוא נהיה בפנים, וכבר יש תענוג ואין עבודה לזמן מסויים כי הוא השלים עבודתו ע"י שמצא התירוץ.
אבל לפי זה יוצא שבכל זאת שני העניינים לא יבואו ביחד. זה או "שמחה וחדוה" או "עבודה" אבל לא שניהם.
אני חושב לעצמי שיתכן כי אולי אם הייתי יודע את חלק ג' בתע"ס על או"י ואו"ח... אולי הייתי יכול יותר להבין זאת.עדיין לא למדתי א"ז. אולי הרב שיחי' יוכל להפנות אותי לאיזה מאמר שמדבר בענין זה?
בהוקרה ובכבוד רב, ...........
תשובה: ל.......
הסברך טוב מאד.
א) כאשר האדם מכוון עמ"נ להשפיע במדרגה מסוימת, אזי יש לו שלימות גדולה. ואז אין לו טרחה. אולם משמים מוסיפים לו עביות חדשה, שעדיין לא עשה עבודה עליה, ושוב מתחדשת הטרחה.
ב) גם כאשר האדם מכוון עמ"נ להשפיע יש לו טרחה, כי מצד זה שיש לו את היכולת לגרום נחת רוח ליוצרו יש שמחה ותענוג, ומצד זה שהרצון לקבל כל הזמן רוצה לקבל לתועלת עצמו, וכל הזמן צריך לעשות עליו מסך ולהשקיט אותו - יש טרחה.
אברהם מרדכי גוטליב
1) מצד אחד כתוב שרק בס"א יש טרחה ויגיעה משא"כ בקדושה הכל בתענוג, שמחה ואושר (זה מהזהר אם אני לא טועה...), ומצד שני כתוב בפר"ח מכתבים שכל מקום שיש חשק לעבודה - זה כבר לא עבודה? ואיני מבין כיצד יסתדרו 2 הדברים ביחד.
2) אם בלימוד התע"ס אני מקבל תענוג גדול אפילו הרבה יותר מתאוות בהמיות... אז למי אני עושה טובה שאני לומד חוץ מאשר להגדיל את הישות שלי והגסות שלי.... שאין לי על זה שום שליטה, וכמה שאני נהיה יותר חכם ויותר מבין ככה זה נהיה יותר גרוע. אולי ה' רוצה שאהיה יהודי שמתפלל במנין... וכל הזמן אני מרגיש שאני מזוהם ואיני כדאי לכל הדברים האלו. ובודאי שאיני שייך לכוון דברים אלו ע"מ להשפיע. אני רואה מסביבי אנשים שיודעים גם בנגלה וגם בנסתר הרבה הרבה פחות ממני אבל במידות התרומיות (תכונות ההשפעה) שלהם איני מתקרב אליהם כלל.
3) איך אפשר לקוות לקרבת ה' ע"י דרך זו, אם אני רואה מכתבי בעה"ס לתלמידיו - שנראה שהיו אנשים גדולים, ובכל זאת נדמה לי כאילו הם נמצאים במין אותם "סיבובים" מסביב לנקודת האמת, שגם אני פחות או יותר נמצא שם. כלומר רואים שיש להם חיים יהודיים מלאים באור תורה ועבודת השם כמו להרבה יהודים, אבל הם לא הגיע למין קשר חזק שבל ימוט. לא עם בעה"ס ואין צריך לומר עם בורא עולם. (אני אומר את זה עם הרבה הערכה אליהם וכו' וגם נראה שהם בקיאים בקבלה חוץ מאשר בנגלה, אני רק מנסה לרדת לאמת).
4) שאלה יותר טכנית:האם באשלג לאו דוקא מקפידים כ"כ על טבילה במקוה כל יום כמו כל החסידים?
5) קראתי שיש ביאורים להגדה ש"פ שנכ' ע"י בע"ס, האם זה עדיין קיים? מה שראיתי זה רק איזה מאמר לא ארוך על "הא לחמא עניא".
תודה וכל טוב, ......
תשובה: ל...... שלום,
1) בכל מקום שיש חשק לעבודה, זהו מצד הרצון לקבל, שרוצה לקבל תענוג, לכן אין זה כבר עבודה. ומש"כ שהעבודה צריכה להעשות בשמחה ותענוג, אין זה מצד הרצון לקבל, אלא מצד הרצון להשפיע.
2) הלואי שנגיע למצב שכל התענוג שלנו בחיים הוא מן התורה, ולא מתענוגים הגשמיים. זוהי המשימה הראשונה העומדת בפנינו: לעשות צמצום ומסך על הרצונות לתענוגים גשמיים, ולפתח רצון לקבל לאור התורה והמצוות. בשבילנו רצון לקבל לרוחניות הוא רצון להשפיע.
3) קירבת ה' יש בה עליות וירידות, וצריך להסתכל על זמני העליות של כל אחד. ולהגיע למצב של "בל ימוט" היינו מצב קבוע, זהו תיקון קבוע ותשובה גמורה, וודאי שכל אדם יגיע לזה ע"י ריבוי גלגוליו, ולא ע"י קדנציה אחת. אינני רואה דרך להגיע לזאת ללא דרך זו.
4) אין מקפידים. אבל יש בזה ודאי מעלה, כמו במנהגים רבים.
5) אפשר להזמין הגדה של פסח לפי רבותינו בחנות הספרים המופיעה באתר ברכת שלום.
בהצלחה אמג
שאלה: יש"כ על תשובת כב' הרב שליט"א. מה שהרב ענה על שאלה מס' 1 שלי - לכאורה לא קיבלתי שום הסבר.
1) הרי סוף סוף הרצון לקבל הוא זה שנהנה מכך שיש לו רצון להשפיע !!! הרי האדם הינו רצון לקבל ! והאדם לא נעלם לשום מקום אף פעם ועושה תמיד את מה שהוא נהנה ממנו.
2) מצד שני , נגיד שהשמחה והתענוג הם מצד ה"רצון להשפיע", סוף סוף יש פה תענוג ושמחה !! ואם כן, מדוע זה "עבודה"?
3) האם יכול להיות שהכוונה היא כך: שהאדם צריך למצוא בכל מצב שבו הוא נמצא את הצורה הנכונה לקבל מצב זה באמונה - ואז ממילא זה יביא אותו לשמחה ותענוג ע"ד "כוש תריץ ידיו לאלקים". אבל עד שימצא את ה"תריץ" והוא עדיין ב"כוש" - אז ברגעים אלו זוהי כן "עבודה" !! באופן שהאדם כל הזמן נדחף החוצה ונכנס פנימה וחוזר חלילה. כך שבזמן שהוא בחוץ הוא מרגיש את הקושיה ואת הס"א, ואז אין לו תענוג ויש לו מקום עבודה, אך הוא מוצא תירוץ (של אמונה..) - ואז הוא נהיה בפנים, וכבר יש תענוג ואין עבודה לזמן מסויים כי הוא השלים עבודתו ע"י שמצא התירוץ.
אבל לפי זה יוצא שבכל זאת שני העניינים לא יבואו ביחד. זה או "שמחה וחדוה" או "עבודה" אבל לא שניהם.
אני חושב לעצמי שיתכן כי אולי אם הייתי יודע את חלק ג' בתע"ס על או"י ואו"ח... אולי הייתי יכול יותר להבין זאת.עדיין לא למדתי א"ז. אולי הרב שיחי' יוכל להפנות אותי לאיזה מאמר שמדבר בענין זה?
בהוקרה ובכבוד רב, ...........
תשובה: ל.......
הסברך טוב מאד.
א) כאשר האדם מכוון עמ"נ להשפיע במדרגה מסוימת, אזי יש לו שלימות גדולה. ואז אין לו טרחה. אולם משמים מוסיפים לו עביות חדשה, שעדיין לא עשה עבודה עליה, ושוב מתחדשת הטרחה.
ב) גם כאשר האדם מכוון עמ"נ להשפיע יש לו טרחה, כי מצד זה שיש לו את היכולת לגרום נחת רוח ליוצרו יש שמחה ותענוג, ומצד זה שהרצון לקבל כל הזמן רוצה לקבל לתועלת עצמו, וכל הזמן צריך לעשות עליו מסך ולהשקיט אותו - יש טרחה.
אברהם מרדכי גוטליב
2 תגובות:
בס"ד
תודה לרב ולבית המדרש, על פרסום הדברים.
באותו עניין של חוץ ופנים, עלתה שאלה בנושא קניין.
מספרת התורה כי שלושה מקומות נקנו בארץ ישראל ואלו הם: מערת המכפלה(ארבע מאות שקל כסף,אברהם), חלקת השדה בשכם (מאה קשיטה, יעקב) וגורן ארונה (חמישים שקלים, דוד).
בבראשית פרק ד', מופיע מדרש השם קין," קניתי איש את השם". ועל יעקב אבינו במעבר יבק כותבת התורה, "ויאבק איש עימו" ואין איש אלא שרו של עשו.
השורש קנה, אם כן, מעיד על פעולה שהיא חיצונית.
לכל ענף גשמי שורש רוחני, מהו שורשם של
המקומות הללו ברוחניות, שעד היום שרויים הם במחלוקת. או כיצד משלימה או מסייעת קניית מקומות אלו לעבודת השם ?
כל טוב,
ותודה לרב שליט"א ולבית המדרש.
שאלות לרב גוטליב נא לשלוח דרך האימייל info@obshalom.org ולא דרך תגובות באתר
הוסף רשומת תגובה