לכבוד הרב,
שאלה: אני קורא לגבי
"האותיות" בהקדמת ספר הזוהר, איפה שפירוש הסולם (עמ' 44) מדבר על שלוש
אותיות: מ"ם, למד וכף. בעה"ס אומר שהאות כף היא התפשטות "מלבושא
דקדרותא".
מה זה
"מלבושא דקדרותא"? זה נראה שהוא מונח מושאל "מקדרה" שהפכה
להיות שחורה. ובעה"ס אומר: "וזריק אותו על האומות עובדי כוכבים
ומזלות".
אז מה זה בדיוק
"לבושא דקדרותא"?
תודה,
בסד
תשובה: ל........ שלום
דברים שכתבתי ע"ז:
ציטוט: שהיא נעשתה לו
ללבוש, כי אין המוחין הגדולים האלו מתראים רק על ישראל בלבד, וע"כ המלכות
נעשית לו לבחינת "לבושא דקדרותא", שבעת גילוי מלכותו הוא מתפשט מלבושא
דקדרותא זה, וזריק אותו על האומות עובדי כוכבים ומזלות, ואור פניו מתפשט ומתגלה על
ישראל. פירוש: ישראל שמוכנים לעבדו גם במצב של "לבושא דקדרותא",
דהיינו במצב של חשיכה, דוקא הם יכולים לזכות לאור פניו. אבל אומות העולם שבאדם,
שרוצות לעבוד רק בזמן שיש גילוי ה', שהוא ענין עובדי כוכבים ומזלות, כי כוכבים הם
בחי' ג"ר דחכמה, ומזלות הם בחי' ו"ק דחכמה. ורצ"ל, שהם מוכנים
לעבוד רק כאשר יש חכמה. לכן בעת גילוי מלכותו, יכול זה להתגלות רק בכלים של ישראל,
ואז יש אור לישראל, וחושך לאומות העולם שבאדם, כי בכלים של אומות העולם, שהם כלי
קבלה, אין יכול להיות גילוי, ולכן דוקא אז זריק את הלבושא דקדרותא על אומות העולם,
דהיינו שלהם נעשה חושך. וביאור הדבר: ע"ד שאומר הנביא עמוס: "הוי
המבקשים את יום ה', למה זה לכם יום ה', הוא חושך ולא אור". דהנה יום ה' יתגלה
דוקא בכלים דהשפעה ואמונה, וכלים אלו בשביל אומות העולם הם לבושא דקדרותא, היינו
שהם חושך, ולכן דוקא לישראל יש אור, כי הם שהכינו כלים דהשפעה, יכולים לזכות לאור
העליון. משא"כ אומות העולם, שרוצות בגילוי ה' בכלים דקבלה, בשבילם גילוי האור
דוקא בכלים דהשפעה הוא חושך, דסותר לכל מהותם. וזה כפי שכתוב בזה"ק פרשת בא,
בענין ישראל במצרים, שלישראל היה אור בכל מושבותם, משא"כ למצרים היה חושך.
ואומר הזה"ק: מאותו דבר שממנו היה לישראל אור, ממנו היה למצרים חושך.
ידידך אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה