שאלה: האם עבודה רוחנית, עבודת ה' ע"פ דרכו של בעה"ס מהווה מכשול לשמחת הלב? או אפשרות לבטאה באופן חיצוני?
תשובה: בודאי שלו, לענ"ד שמחת הלב האמיתית ישנה רק אצל אלו שהולכים בדרך עבדות ה', כי איזו שמחה יכולה להיות יותר גדולה, מאשר הקירבה לבורא העולם? ובודאי שצריך לבטא את השמחה גם באופן חיצוני, כגון שירה וריקוד.
ולגבי שירת אשה יש בעיה לעשות זאת במחיצת אנשים זרים, במחיצת בעלך יכולה את לשיר ככל שתרצי, או כאשר את בחברת נשים (שמעתי שיש זמרות שחזרו בתשובה וממשיכות בהופעות, אבל רק בפני נשים, וזה לגיטימי לגמרי), אבל לא במחיצת גברים אחרים, גם אם את מעבר לפרגוד. זהו איסור חמור שהטילו חז"ל בקביעתם "קול באשה ערוה". בהתחשב ביצרים שברא בורא העולם במין האנושי, הרי על אשה לתת את דעתה לנקודה זו, שבהתנהגות מסוימת היא עלולה לגרום לליבוי יצרים פסול אצל גבר. ואחד מסוגי ההתנהגויות הללו הוא שירה. ולהפך: כאשר משתוקקת לשיר, ומונעת את עצמה, מטעם שזה רצון הבורא, הריהי מרויחה רוחים הרבה יותר גדולים, רוחים של התקרבות לבורא העולם.
בכבוד רב
א. מ. גוטליב
ולגבי שירת אשה יש בעיה לעשות זאת במחיצת אנשים זרים, במחיצת בעלך יכולה את לשיר ככל שתרצי, או כאשר את בחברת נשים (שמעתי שיש זמרות שחזרו בתשובה וממשיכות בהופעות, אבל רק בפני נשים, וזה לגיטימי לגמרי), אבל לא במחיצת גברים אחרים, גם אם את מעבר לפרגוד. זהו איסור חמור שהטילו חז"ל בקביעתם "קול באשה ערוה". בהתחשב ביצרים שברא בורא העולם במין האנושי, הרי על אשה לתת את דעתה לנקודה זו, שבהתנהגות מסוימת היא עלולה לגרום לליבוי יצרים פסול אצל גבר. ואחד מסוגי ההתנהגויות הללו הוא שירה. ולהפך: כאשר משתוקקת לשיר, ומונעת את עצמה, מטעם שזה רצון הבורא, הריהי מרויחה רוחים הרבה יותר גדולים, רוחים של התקרבות לבורא העולם.
בכבוד רב
א. מ. גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה