שאלה: כתוב בפרשה ''כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ'' . ומביא רש''י מאמר חז''ל ''אשר יחסר לו - אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו''. מי שאין לו סוס חייב לקנות סוס לחברו? מה פשר הדברים, מבח' חצונית ומבח' פנימית ?
תשובה: אינני יודע כ"כ את פשר הדברים מבחינה פנימית, אבל מבחינה חיצונית סבורני שהפירוש פשוט, כי ודאי שאין לעזור לזולת ע"פ מה שטוב לי, וע"פ מה שמתאים לי, אלא צריך לעזור לו, ע"פ מה שמתאים לו, וע"פ מושגיו שלו. ולכן גם אם לי לא חסרים כלל אלמנטים של כבוד, הריני חייב לספק זאת לחברי, כי אלו הם צרכיו. ונמצא שבכדי להגיע לרמה של "ואהבת לרעך כמוך", אזי צריך ללמוד קודם כל את צרכיו של השני, כי רק בהתאם לזה אנו יכולים לשמחו ולספקו. אבל אם אתן לו משהו שאני מבין שהוא חשוב, אבל לו כלל אינו מתאים, קיימתי אהבה עצמית ולא אהבת הזולת.
בידידות
תשובה: אינני יודע כ"כ את פשר הדברים מבחינה פנימית, אבל מבחינה חיצונית סבורני שהפירוש פשוט, כי ודאי שאין לעזור לזולת ע"פ מה שטוב לי, וע"פ מה שמתאים לי, אלא צריך לעזור לו, ע"פ מה שמתאים לו, וע"פ מושגיו שלו. ולכן גם אם לי לא חסרים כלל אלמנטים של כבוד, הריני חייב לספק זאת לחברי, כי אלו הם צרכיו. ונמצא שבכדי להגיע לרמה של "ואהבת לרעך כמוך", אזי צריך ללמוד קודם כל את צרכיו של השני, כי רק בהתאם לזה אנו יכולים לשמחו ולספקו. אבל אם אתן לו משהו שאני מבין שהוא חשוב, אבל לו כלל אינו מתאים, קיימתי אהבה עצמית ולא אהבת הזולת.
בידידות
אברהם מרדכי גוטליב
תגובה 1:
בס"ד
כתוב בפרשה ''כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ'' . ומביא רש''י מאמר חז''ל ''אשר יחסר לו - אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו''. מי שאין לו סוס חייב לקנות סוס לחברו? מה פשר הדברים, מבח' חצונית ומבח' פנימית ?
פעם שמעתי כי סוס, הוא סמל לרצון לקבל,
כי ס' בגימטריה 60,(ו' קצוות י' פעמים)
ו' הן קצוות עולם החומר כמספר הפאות שיש בקוביה, ושוב אות ס' כנ"ל.
סוס מסמל את הרצון לקבל בכל שלמותו, כפי שמספרות האותיות.
לקנות למישהו סוס הוא ביטוי המסמל את סיפוק צרכיו של הזולת.
בפעולת הקנייה, הקונה נותן "כסף" כדי לקבל תמורה, "סוס". ובאופן סימלי הקונה רוכש באמצעות הכיסוף, הגעגוע להתקרב להשם, את חומר של הרצון לקבל בדמות "סוס", הוא נותן אותו לחברו, כדי שזה יוכל לרכוב עליו, כלומר ישתמש בו על מנת להשפיע, "ועבד לרוץ לפניו", הוא כפי שכתב רבי אלעזר אזכרי במאה ה -16 בצפת, בפיוט "ידיד נפש".
ידיד נפש אב הרחמן
משוך עבדך אל רצונך
ירוץ עבדך כמו איָל
ישתחוה מול הדרך
כי יערב לו ידידותך
מנופת צוף וכל טעם.
משוך עבדך אל רצונך, מדובר במשיכת הרצון לקבל שישמש בו על מנת להשפיע,”אל רצונך".ואז לאחר שמושך את העבד, בעל מנת להשפיע אז ירוץ עבדך כמו אייל,
קל רגלים, לעשות רצון בוראו שבשמים.
נמצא כי במשל חז"ל יש שני אופנים.
א. סוס לרכוב עליו.
ב. עבד שירוץ לפניו.
באופן הא' הרוכב נמצא מעל הסוס, ורוכב הן אותיות ברוך, הרוכב הוא בחינת ברכה הרוכבת על גבי הסוס שהוא כאן בחזקת מרכבה.
באופן הב' עבד הרץ לפני אדונו. כאן העבד הוא בחינת פנים, והאדון הוא בחינת אחור. בחינת "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא".
לפיכך נמצאות לפנינו ארבע בחינות: עילא ותתא > רוכב וסוס
פנים ואחור > עבד ואדון
נמצא כי חז"ל קפלו בשני אופנים אלו תמונת עולם שלמה של עילא ותתא פנים ואחור
כל ד' בחינות של הרצון לקבל.
כל טוב,
א.קליין
הוסף רשומת תגובה