בס"ד
שאלה: שלום רב,
קודם כל אני רוצה להודות לרב על תשובתו לשאלתי הקודמת. בזכות התשובה הגעתי לתובנות חדשות ולשינוי במעשיי.
לאור התשובה של הרב החלטתי להפסיק לראות טלויזיה ולהקפיד על שמיעת שיעורים תורניים, כמו כן, הפסקתי לעשן.
אחרי שחזרתי בתשובה היה לי מאוד קשה לוותר על שני התענוגות הללו. אני גרה בבית עם ההורים וחוץ מהחדר שלי יש בכל חדר טלויזיה, ובתור ילדה שהטלויזיה גידלה אותה (פשוטו כמשמעותו) היה לי מאוד קשה לוותר כך. כל פעם שאני עוברת ליד טלויזיה דלוקה העיניים שלי פשוט נתקעות אני מוצאת את עצמי פשוט נעמדת ומהופנטת.
בנוגע לעישון, אני מעשנת מגיל 14 אחרי שחזרתי בתשובה הפסקתי לשנה אחת אך חזרתי שוב. העישון מהווה לי את הדבר היחיד שנשאר מ".... החילונית" מהחיים הקודמים. ולוותר על כך בשבילי זה לוותר על ה"חופש" במוחלט.
אני מאמינה שבזכות ראש חודש שבט הקב"ה השפיע לי שפע של כוחות להחליט לוותר על התענוגים הגשמיים הללו.
בעקבות כך רציתי לשאול את הרב:
א. כיצד אדע שאני כבר אוחזת בהחלטה ושלא אחזור לסורי? כבר זמן צריך לעבור? איך אני יכולה לשמור על המצב הקיים?
ב. אני מרגישה שאני רוצה להתקדם. ביום יום התפילה הקבועה שלי היא תפילת מנחה. אין לי שעה קבועה שבה אני מתפללת, תמיד אני מחכה עד הרגע האחרון שכבר שקיעת החמה ומתפללת (לרוב בחטף בלי יכולת להתכוון). עלתה לי מחשבה שמנקרת בי כבר שבועיים על כך שאני צריכה לייחס חשיבות לתפילה. ולכן, חשבתי לקבוע שעה מסויימת ביום שבה אתפלל. אני מאמינה שבכך שיהיה זמן מסויים לתפילה זה יתן יותר עוצמה לתפילה ויותר משמעות.
מה הרב חושב? האם אוכל לעמוד בכך? אני מפחדת לקחת על עצמי כמה דברים ואז בסוף ליפול.
ג. ישנה עוד מחשבה שמנקרת בי בזמן האחרון - אני חושבת על כך שמשהו לא הגיוני פה, איך היצר הרע בתוכי מאפשר לי לא לראות טלויזיה ולא לעשן הרי אלו תענוגות מאוד גדולים..... כמו כן, המציאות מזמנת לי יותר שיעורי תורה, בחודשיים האחרונים חל שינוי משמעותי באורח חיי, החלטתי להשקיע יותר במעשיים החיצוניים (זוהי הדרך - החיצוני משפיע על הפנימי), אבל עד לפני חודשיים השקעתי יותר בדברים אחרים שאני צריכה לשנות שהם יותר פנימיים, כמו תכונות אופי וכדומה. אני מרגישה שקל לי מדי. משהו פה לא בסדר. אני מפחדת שיצר הרע "מחכה לי בסיבוב", ובלי שאני אשים לב אני אמצא את עצמי עמוק בתוך הבור. או שפשוט יכול להיות שאין לי את הכוונה הנכונה במעשים שאני עושה. אולי בגלל שכל מה שאני עושה הוא לקבל לעצמי ולא להשפיע, ולכן, גם ככה הרצון לקבל נהנה אז אין שום טעם לגוף להתנגד...
זה מאוד מבלבל...אני כבר לא יודעת מה לחשוב.
מה הכוונה שאני אמורה להכניס במעשה של התגברות? איך אדע שאני באמת בדרך הנכונה ושאני לא עושה רק מעשים חיצוניים על מנת לקבל לעצמי?
בסד
תשובה:
א) אנחנו לא יודעים שום דבר. רק דבר אחד: שאם אנו מצליחים להתגבר זה ע"י כח שהבורא נתן. ולשמר את הדבר צריך ע"י ב' ענינים: א) ע"י דביקות בספרים וסופרים. המשיכי בחיבור עם שיעורים תורניים, וכמו"כ עם חברה תורנית. ב) עלינו לחזק את האמונה שבנו שאנו עומדים בפני מלך גדול טוב ומטיב, ולומר לו תודה אישית על כך שנתן לנו את כח ההתגברות. אמירת התודה מקרב לב לבורא, מחשיבה את ענין ההתגברות, ומשמרת אותה.
ב) התפילה חשובה מאד לענין הקשר עם הבורא. הלא זה דבר נפלא שהבורא יצר - היכולת של האדם לתקשר עימו עצמו, עם מלך כל הבריאה, ללא מזכירים ומישהו באמצע. כדאי להחליט על זמן קבוע, ולעמוד אז עם הסידור פתוח, ולומר מילה במילה קצת בקול רם, ולחשוב על כך שאת עומדת לפני מלך גדול ונורא, והוא שומע תפילת כל פה עמו ישראל ברחמים, כך שודאי הוא שומע אותך, והוא יענה על כל צורך שלך.
ג) אשרי אדם מפחד תמיד. מאידך גיסא צריך להתפלל לעזרת ה', וה' שומע תפילת כל פה. טלויזיה ועישון הם תענוגים גדולים, אבל לעשות את מצוות מלך מלכי המלכים זה תענוג הרבה יותר גדול. העובדה שאת יכולה להיות קשורה לבורא הגדול, היא תענוג הרבה יותר גדול. העובדה שיש לך את הזכות הזו בניגוד לרבים מסביבך שאין להם את הזכות הזו.
את נמצאת בדרך הנכונה והאמיתית, ועלייך לשמוח בכך ולהודות לה'. זו הדרך: לעזוב את הענינים הגשמיים, ולפתח את הקשר עם הבורא. גם אם הקשר עם הבורא הוא עמ"נ לקבל, הוא חשוב מאד, ונפלא מאד. כך כותב רבינו בכמה מקומות: הגבלות צריך לעשות על התענוגים הגשמיים, ולגבי רוחניות להפך: צריך לפתח את הרצון לקבל לתועלת עצמו, ואין ברצון לקבל שום חסרון כאשר הוא ממוקד ברוחניות ובבורא.
ד) את צריכה להתחתן. נא לעשות השתדלות בקשר לכך.
בהצלחה
שאלה: שלום רב,
קודם כל אני רוצה להודות לרב על תשובתו לשאלתי הקודמת. בזכות התשובה הגעתי לתובנות חדשות ולשינוי במעשיי.
לאור התשובה של הרב החלטתי להפסיק לראות טלויזיה ולהקפיד על שמיעת שיעורים תורניים, כמו כן, הפסקתי לעשן.
אחרי שחזרתי בתשובה היה לי מאוד קשה לוותר על שני התענוגות הללו. אני גרה בבית עם ההורים וחוץ מהחדר שלי יש בכל חדר טלויזיה, ובתור ילדה שהטלויזיה גידלה אותה (פשוטו כמשמעותו) היה לי מאוד קשה לוותר כך. כל פעם שאני עוברת ליד טלויזיה דלוקה העיניים שלי פשוט נתקעות אני מוצאת את עצמי פשוט נעמדת ומהופנטת.
בנוגע לעישון, אני מעשנת מגיל 14 אחרי שחזרתי בתשובה הפסקתי לשנה אחת אך חזרתי שוב. העישון מהווה לי את הדבר היחיד שנשאר מ".... החילונית" מהחיים הקודמים. ולוותר על כך בשבילי זה לוותר על ה"חופש" במוחלט.
אני מאמינה שבזכות ראש חודש שבט הקב"ה השפיע לי שפע של כוחות להחליט לוותר על התענוגים הגשמיים הללו.
בעקבות כך רציתי לשאול את הרב:
א. כיצד אדע שאני כבר אוחזת בהחלטה ושלא אחזור לסורי? כבר זמן צריך לעבור? איך אני יכולה לשמור על המצב הקיים?
ב. אני מרגישה שאני רוצה להתקדם. ביום יום התפילה הקבועה שלי היא תפילת מנחה. אין לי שעה קבועה שבה אני מתפללת, תמיד אני מחכה עד הרגע האחרון שכבר שקיעת החמה ומתפללת (לרוב בחטף בלי יכולת להתכוון). עלתה לי מחשבה שמנקרת בי כבר שבועיים על כך שאני צריכה לייחס חשיבות לתפילה. ולכן, חשבתי לקבוע שעה מסויימת ביום שבה אתפלל. אני מאמינה שבכך שיהיה זמן מסויים לתפילה זה יתן יותר עוצמה לתפילה ויותר משמעות.
מה הרב חושב? האם אוכל לעמוד בכך? אני מפחדת לקחת על עצמי כמה דברים ואז בסוף ליפול.
ג. ישנה עוד מחשבה שמנקרת בי בזמן האחרון - אני חושבת על כך שמשהו לא הגיוני פה, איך היצר הרע בתוכי מאפשר לי לא לראות טלויזיה ולא לעשן הרי אלו תענוגות מאוד גדולים..... כמו כן, המציאות מזמנת לי יותר שיעורי תורה, בחודשיים האחרונים חל שינוי משמעותי באורח חיי, החלטתי להשקיע יותר במעשיים החיצוניים (זוהי הדרך - החיצוני משפיע על הפנימי), אבל עד לפני חודשיים השקעתי יותר בדברים אחרים שאני צריכה לשנות שהם יותר פנימיים, כמו תכונות אופי וכדומה. אני מרגישה שקל לי מדי. משהו פה לא בסדר. אני מפחדת שיצר הרע "מחכה לי בסיבוב", ובלי שאני אשים לב אני אמצא את עצמי עמוק בתוך הבור. או שפשוט יכול להיות שאין לי את הכוונה הנכונה במעשים שאני עושה. אולי בגלל שכל מה שאני עושה הוא לקבל לעצמי ולא להשפיע, ולכן, גם ככה הרצון לקבל נהנה אז אין שום טעם לגוף להתנגד...
זה מאוד מבלבל...אני כבר לא יודעת מה לחשוב.
מה הכוונה שאני אמורה להכניס במעשה של התגברות? איך אדע שאני באמת בדרך הנכונה ושאני לא עושה רק מעשים חיצוניים על מנת לקבל לעצמי?
בסד
תשובה:
א) אנחנו לא יודעים שום דבר. רק דבר אחד: שאם אנו מצליחים להתגבר זה ע"י כח שהבורא נתן. ולשמר את הדבר צריך ע"י ב' ענינים: א) ע"י דביקות בספרים וסופרים. המשיכי בחיבור עם שיעורים תורניים, וכמו"כ עם חברה תורנית. ב) עלינו לחזק את האמונה שבנו שאנו עומדים בפני מלך גדול טוב ומטיב, ולומר לו תודה אישית על כך שנתן לנו את כח ההתגברות. אמירת התודה מקרב לב לבורא, מחשיבה את ענין ההתגברות, ומשמרת אותה.
ב) התפילה חשובה מאד לענין הקשר עם הבורא. הלא זה דבר נפלא שהבורא יצר - היכולת של האדם לתקשר עימו עצמו, עם מלך כל הבריאה, ללא מזכירים ומישהו באמצע. כדאי להחליט על זמן קבוע, ולעמוד אז עם הסידור פתוח, ולומר מילה במילה קצת בקול רם, ולחשוב על כך שאת עומדת לפני מלך גדול ונורא, והוא שומע תפילת כל פה עמו ישראל ברחמים, כך שודאי הוא שומע אותך, והוא יענה על כל צורך שלך.
ג) אשרי אדם מפחד תמיד. מאידך גיסא צריך להתפלל לעזרת ה', וה' שומע תפילת כל פה. טלויזיה ועישון הם תענוגים גדולים, אבל לעשות את מצוות מלך מלכי המלכים זה תענוג הרבה יותר גדול. העובדה שאת יכולה להיות קשורה לבורא הגדול, היא תענוג הרבה יותר גדול. העובדה שיש לך את הזכות הזו בניגוד לרבים מסביבך שאין להם את הזכות הזו.
את נמצאת בדרך הנכונה והאמיתית, ועלייך לשמוח בכך ולהודות לה'. זו הדרך: לעזוב את הענינים הגשמיים, ולפתח את הקשר עם הבורא. גם אם הקשר עם הבורא הוא עמ"נ לקבל, הוא חשוב מאד, ונפלא מאד. כך כותב רבינו בכמה מקומות: הגבלות צריך לעשות על התענוגים הגשמיים, ולגבי רוחניות להפך: צריך לפתח את הרצון לקבל לתועלת עצמו, ואין ברצון לקבל שום חסרון כאשר הוא ממוקד ברוחניות ובבורא.
ד) את צריכה להתחתן. נא לעשות השתדלות בקשר לכך.
בהצלחה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה