שאלה: היום אלוהים נהייה פופולארי בעקבות הפחד אולי, אז ככה עברתי על הרבה מקומות, וגם אצלכם השארתי שאלה על שיטות לימוד הקבלה השונות לגמרי, כולם מדברים על איזה בורא טוב ומטיב, ואילו אני רואה אנושות שרק מתייסרת מאות ואלפי שנים. איפה היה אותו בורא טוב ומטיב באסונות הגדולים ביותר של העולם?! איפה הוא היה בשואה, שלא נדבר עליה בנתיים? אני רואה רק בני אדם שמתחפשים לאלוהים ומשטים בחלשים. למה לי ללכת בדרך שמגבילה אותי מכל חופש כלשהו, מה שנקרא "כעול לחמור", החיים גם ככה לא קלים, למה לי להכביד עליהם, ולהוסיף את כל מה שאתם מוכרים לי בשם הבורא הטוב והמטיב /אלוהים?
היום יש אינסוף מה שנקרא מקומות לימוד של אלוהים, אור קבלה וכולי, כל אחד אומר מה שהוא רוצה ומה שנראה לו.
הבורא טוב ומטיב לכל?! אני נברא?! הוא רוצה להיטיב לי בבקשה... אני רוצה את כל הטוב שהוא רוצה לתת לי. אני לא חושב שהוא צריך ממני משהו, לא שאני אקיים את המצוות שלו, ולא שאני אתפלל עבורו. במקרה הכי טוב שאני אודה לו "תודה על כל מה שנתת".
אני לא מאמין שאחרי העולם הזה יש עוד איזה גיהנום שמחכה לנו, אני חושב שהגיהנום הכי גדול שלנו הוא חוסר ההצלחה שלנו במעשה ידינו, אין שום טעם לברוא נברא להתעלל בו מרגע שבראת אותו, ולהמציא סיפור על מישהו טוב ומטיב. בשביל מה לברוא מערכת כל כך מסובכת של אור, ורצון לקבל שמתחרבש עם עצמו כדי להשיג את האור הזה, ואת ההבנה שלו את עצמו?! לשנות את הטבע המולד והבסיסי שלו שלפעמים גם מגן עליו מסכנות.
בקיצור אני ממורמר, כי חשבתי שאולי לקבלה באמת יש איזה פתרון, ובעצם אני רואה שגם לקבלה אין שום דבר להציע, חוץ מלשגע את המוח שגם ככה עייף. אני מסתכל על "חילוניים", רואה בני אדם עם חולשות, לא יצורים חסרי רגישות שמדברים בשם אלטרואיסטיות (חלילה מלפגוע במישהו) קבלה קבלה קבלה ותכלס כלום, עולם כמנהגו נוהג.
כנראה שצדקו חכמים "טוב יום המוות מיום היולדו" - אני כועס עליכם, אני כועס כי אני נשמה של מה שנקרא יהודי, וחיפשתי בכל מקום אפשרי, והתפללתי לבורא אינספור פעמים, ועדין לא הבנתי למה? למה כל העינוי הזה של החיים האלה, ואחר כך עוד לתת "פיתרון" בשם הקבלה הזו. אדם מאושר לא יכול להיות מאושר עם חוקים, אדם מאושר הוא אדם חופשי מכל מגבלה, רגעי האושר הכי גדולים שלי היו - ומצטער להגיד - דווקא במפגש עם סמים. ואולי החוויה הראשונית עם הקבלה, אחר כך כשכבר התחיל רעיון ההפחדה והחיובים הכל נהרס.
תבינו אם האימרה - המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם שלם, נכונה גם על נפש שנפגעת בעיקר בנפשה.
תשובה: שאלותיך טובות ונכונות. החיים באמת כואבים ומיסרים, מלאי שאלות רבות, ובעיות שונות. גהינום ממש.
תשובה אחת לנו: אמונה.
גם בין אדם לחבירו, צריכים לפעמים לסמוך על השני, גם אם לא רואים בעינים את הטוב וההצלחה. אם אי פעם היה לך חבר טוב, או חברה טובה, שאהבת אותם וסמכת עליהם, תבין את הדברים. כי כשאוהבים מישהו, ומעריכים אותו, סומכים עליו, גם אם לפעמים מזג האויר שחור, אבל אתה יודע שעל חבר או חברה כזו אפשר לסמוך שלא יאכזבו אותך, כי אתה פשוט מכיר אותם, ויודע שלעולם לא יעשו לך רע.
כך גם לגבי המציאות האלוקית. בתחילה אתה צריך להאמין בדברי חכמים, שהוא הכל יכול, והטוב והמטיב. באם תאמין בזאת, באם תאמין שהיו ויש אנשים שחווים את הטוב האלוקי, והם מקורבים לבורא, אזי תוכל לסמוך עליהם גם בקשר לאיבחון דרכי הנהגתו יתברך את העולם. ותוכל לסמוך על הבורא בעצמו שמנהל את הכל לטובתך.
ובזה צריך להאמין, ומשמעות האמונה - שהיא למעלה מהדעת והשכל שלך, כי הרי מצחיק הדבר שאדם קטן כתולעת, שהיום פה ומחר איננו, ינסה לחקור ולהבין ע"פ שכלו הקטן את דרכי האלקים, לתת לו ציונים, ולתבוע ממנו תביעות שינהיג את המערכת לפי הבנת האדם. אלא אתה צריך להאמין לאותם אנשים שעברו יסורים לא פחות ממך, ובכל זאת הצליחו להגיע לעולם שכולו טוב, ולתענוג נצחי בלתי פוסק. והם מוסרים לנו איך הם עשו זאת - ע"י הליכתם בדרך ההשפעה והאמונה על בסיס התורה והמצוות. סוד ההצלחה הוא היכולת להאמין.בכדי להאמין אתה צריך להתחבר לסביבה של מאמינים, דרך אחרת אין.
חיים בלתי מוגבלים, הם חיי בהמה, אדם שחי חיי בהמה, אינו יכול להיות מאושר. אדם שחי חיים מוגבלים, שמגביל את הרצון לקבל שלו, ואת שכלו, יכול להגיע לאושר. כי האושר טמון בהגבלת הגשם, כי רק אז אדם מגיע לחיי רוח אין סופיים ונצחיים.
מצבך דומה לאותו חולה המתפתל ביסוריו האיומים, אבל מסרב להאמין לרופא, ואינו מוכן לשמוע להוראותיו. אלא מתעקש בעצמו ללכת ללמוד רפואה בכדי לרפאות את עצמו. לך נאמר: בהצלחה, אבל חבל על שנים ארוכות של יסורים, עד שתוציא את הדיפלומה של רופא בעצמך. חסוך בזמן ובכאבים, והאמן לרופא.
באם אתה מסוגל להתעלות מעל שכלך, ולהאמין. באם אתה מסוגל להתעלות מעל הרצון לקבל, ולהכניע את עצמך למערכת של התורה והמצוות. באם אתה מסוגל להתחבר לחברה של אנשים שהולכת בדרך הנ"ל, ולהתבטל, אזי טוב לך, בהוה ובעתיד, וגם עברך יתוקן.
ובאם לא, אזי חבל על זמנך, החיים קצרים, תנצל אותם באופן הזמין ביותר, כדרך כלל העולם, שכח את כל השאלות הנ"ל, ופשוט תהנה ממה שיש, ממה שתצליח לחטוף. בהצלחה.
ידידך אמג
שאלה: תודה על התשובה המושקעת, ועל ההצעה.
עם תשובתך עלו לי שאלות אחרות שאולי תוכל לת לי מענה עליהם:
1-אם אבחר שלא ללכת על דרך התיקון והקבלה, אם אבחר ללכת בדרך העולם, מה שנקרא - לנסות להנות ממה שיש וזהו, האם הבורא יעניש? האם תוכל לשחרר אותי מפחד שקיים בי על אם לא?
2 מה האלטרנטיבה שלי בעצם להמשיך לחיות חיים בהם, איכשהו אני מרגיש - שאם לא אלך בדרך הזו, אזי אני חוטא? איך אוכל להנות ממשהו עם הלך מחשבתי כזה? איכשהו אני רואה שחור לבן, אולי תוכל להאפיר לי קצת את הדרך?
תשובה: א) עם היד על הלב, אני מאד מצטער, אבל אינני יכול לשחרר אותך מן הפחד, כי הפחד הוא מוצדק בהחלט. כי עם הבורא יתברך א"א לשחק, וכל סטיה מן התוכנית שאותה הועיד לאדם, ודאי תגרור יסורים. כך לימדנו רבינו בעל הסולם, כפי שמסביר בספרו מתן תורה, שהבורא חבש את כל המציאות בב' מוסרות: א) דרך תורה. ב) דרך יסורים. ובאם האדם חכם, אזי מקבל על עצמו את הגבלות התורה והמצוות, ונוכח לדעת אח"כ שההגבלות הללו שחררו אותו, והרימו אותו. כי היצרן של האדם, נתן לו גם הוראות איך להשרד. ובאם אינו מספיק חכם, ורוצה לסמוך על הנס, אזי אינו מקבל על עצמו את חיי התורה, ומנסה להנות מן החיים כמו זרם העולם כולו, אבל א"א להנות מן החיים, ללא קשר עם הבורא. זהו הפלונטר כאן, ועד שאדם לא נכנע לתכתיבים האלקיים שהם בעצם לטובתו, ימשיך לראות פני גהינום וחבל.
ב) נשמתך מטלטלת בין חושך לאור, בין גהינום לגן עדן. הרצון לקבל שלך דוחף אותך לפינה, ועושה ממך טיפש, כי מכניס לך כל מיני קושיות על הבורא, וכל זאת בכדי לתת לך את הצידוק והתירוץ ללכת בדרך העולם, ו"לעשות חיים" כבהמות העולם (אוי לאותם חיים). מצד שני הנשמה שבך, החלק אלוק ממעל שבך, משדר לך את האמת, שאם אכן תעשה זאת אתה חוטא, וזו אמת. אתה חוטא קודם כל כלפי עצמך, כי אתה מפסיד את הזדמנות חייך לחיים מאושרים, לעלות מעלה מעלה. עליך להפסיק לפסוח על ב' הסעיפים.
גורלך בידך, לשבט או לחסד.
יהי רצון שתבחר נכון.
בהצלחה רבה
ידידך אמג
היום יש אינסוף מה שנקרא מקומות לימוד של אלוהים, אור קבלה וכולי, כל אחד אומר מה שהוא רוצה ומה שנראה לו.
הבורא טוב ומטיב לכל?! אני נברא?! הוא רוצה להיטיב לי בבקשה... אני רוצה את כל הטוב שהוא רוצה לתת לי. אני לא חושב שהוא צריך ממני משהו, לא שאני אקיים את המצוות שלו, ולא שאני אתפלל עבורו. במקרה הכי טוב שאני אודה לו "תודה על כל מה שנתת".
אני לא מאמין שאחרי העולם הזה יש עוד איזה גיהנום שמחכה לנו, אני חושב שהגיהנום הכי גדול שלנו הוא חוסר ההצלחה שלנו במעשה ידינו, אין שום טעם לברוא נברא להתעלל בו מרגע שבראת אותו, ולהמציא סיפור על מישהו טוב ומטיב. בשביל מה לברוא מערכת כל כך מסובכת של אור, ורצון לקבל שמתחרבש עם עצמו כדי להשיג את האור הזה, ואת ההבנה שלו את עצמו?! לשנות את הטבע המולד והבסיסי שלו שלפעמים גם מגן עליו מסכנות.
בקיצור אני ממורמר, כי חשבתי שאולי לקבלה באמת יש איזה פתרון, ובעצם אני רואה שגם לקבלה אין שום דבר להציע, חוץ מלשגע את המוח שגם ככה עייף. אני מסתכל על "חילוניים", רואה בני אדם עם חולשות, לא יצורים חסרי רגישות שמדברים בשם אלטרואיסטיות (חלילה מלפגוע במישהו) קבלה קבלה קבלה ותכלס כלום, עולם כמנהגו נוהג.
כנראה שצדקו חכמים "טוב יום המוות מיום היולדו" - אני כועס עליכם, אני כועס כי אני נשמה של מה שנקרא יהודי, וחיפשתי בכל מקום אפשרי, והתפללתי לבורא אינספור פעמים, ועדין לא הבנתי למה? למה כל העינוי הזה של החיים האלה, ואחר כך עוד לתת "פיתרון" בשם הקבלה הזו. אדם מאושר לא יכול להיות מאושר עם חוקים, אדם מאושר הוא אדם חופשי מכל מגבלה, רגעי האושר הכי גדולים שלי היו - ומצטער להגיד - דווקא במפגש עם סמים. ואולי החוויה הראשונית עם הקבלה, אחר כך כשכבר התחיל רעיון ההפחדה והחיובים הכל נהרס.
תבינו אם האימרה - המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם שלם, נכונה גם על נפש שנפגעת בעיקר בנפשה.
תשובה: שאלותיך טובות ונכונות. החיים באמת כואבים ומיסרים, מלאי שאלות רבות, ובעיות שונות. גהינום ממש.
תשובה אחת לנו: אמונה.
גם בין אדם לחבירו, צריכים לפעמים לסמוך על השני, גם אם לא רואים בעינים את הטוב וההצלחה. אם אי פעם היה לך חבר טוב, או חברה טובה, שאהבת אותם וסמכת עליהם, תבין את הדברים. כי כשאוהבים מישהו, ומעריכים אותו, סומכים עליו, גם אם לפעמים מזג האויר שחור, אבל אתה יודע שעל חבר או חברה כזו אפשר לסמוך שלא יאכזבו אותך, כי אתה פשוט מכיר אותם, ויודע שלעולם לא יעשו לך רע.
כך גם לגבי המציאות האלוקית. בתחילה אתה צריך להאמין בדברי חכמים, שהוא הכל יכול, והטוב והמטיב. באם תאמין בזאת, באם תאמין שהיו ויש אנשים שחווים את הטוב האלוקי, והם מקורבים לבורא, אזי תוכל לסמוך עליהם גם בקשר לאיבחון דרכי הנהגתו יתברך את העולם. ותוכל לסמוך על הבורא בעצמו שמנהל את הכל לטובתך.
ובזה צריך להאמין, ומשמעות האמונה - שהיא למעלה מהדעת והשכל שלך, כי הרי מצחיק הדבר שאדם קטן כתולעת, שהיום פה ומחר איננו, ינסה לחקור ולהבין ע"פ שכלו הקטן את דרכי האלקים, לתת לו ציונים, ולתבוע ממנו תביעות שינהיג את המערכת לפי הבנת האדם. אלא אתה צריך להאמין לאותם אנשים שעברו יסורים לא פחות ממך, ובכל זאת הצליחו להגיע לעולם שכולו טוב, ולתענוג נצחי בלתי פוסק. והם מוסרים לנו איך הם עשו זאת - ע"י הליכתם בדרך ההשפעה והאמונה על בסיס התורה והמצוות. סוד ההצלחה הוא היכולת להאמין.בכדי להאמין אתה צריך להתחבר לסביבה של מאמינים, דרך אחרת אין.
חיים בלתי מוגבלים, הם חיי בהמה, אדם שחי חיי בהמה, אינו יכול להיות מאושר. אדם שחי חיים מוגבלים, שמגביל את הרצון לקבל שלו, ואת שכלו, יכול להגיע לאושר. כי האושר טמון בהגבלת הגשם, כי רק אז אדם מגיע לחיי רוח אין סופיים ונצחיים.
מצבך דומה לאותו חולה המתפתל ביסוריו האיומים, אבל מסרב להאמין לרופא, ואינו מוכן לשמוע להוראותיו. אלא מתעקש בעצמו ללכת ללמוד רפואה בכדי לרפאות את עצמו. לך נאמר: בהצלחה, אבל חבל על שנים ארוכות של יסורים, עד שתוציא את הדיפלומה של רופא בעצמך. חסוך בזמן ובכאבים, והאמן לרופא.
באם אתה מסוגל להתעלות מעל שכלך, ולהאמין. באם אתה מסוגל להתעלות מעל הרצון לקבל, ולהכניע את עצמך למערכת של התורה והמצוות. באם אתה מסוגל להתחבר לחברה של אנשים שהולכת בדרך הנ"ל, ולהתבטל, אזי טוב לך, בהוה ובעתיד, וגם עברך יתוקן.
ובאם לא, אזי חבל על זמנך, החיים קצרים, תנצל אותם באופן הזמין ביותר, כדרך כלל העולם, שכח את כל השאלות הנ"ל, ופשוט תהנה ממה שיש, ממה שתצליח לחטוף. בהצלחה.
ידידך אמג
שאלה: תודה על התשובה המושקעת, ועל ההצעה.
עם תשובתך עלו לי שאלות אחרות שאולי תוכל לת לי מענה עליהם:
1-אם אבחר שלא ללכת על דרך התיקון והקבלה, אם אבחר ללכת בדרך העולם, מה שנקרא - לנסות להנות ממה שיש וזהו, האם הבורא יעניש? האם תוכל לשחרר אותי מפחד שקיים בי על אם לא?
2 מה האלטרנטיבה שלי בעצם להמשיך לחיות חיים בהם, איכשהו אני מרגיש - שאם לא אלך בדרך הזו, אזי אני חוטא? איך אוכל להנות ממשהו עם הלך מחשבתי כזה? איכשהו אני רואה שחור לבן, אולי תוכל להאפיר לי קצת את הדרך?
תשובה: א) עם היד על הלב, אני מאד מצטער, אבל אינני יכול לשחרר אותך מן הפחד, כי הפחד הוא מוצדק בהחלט. כי עם הבורא יתברך א"א לשחק, וכל סטיה מן התוכנית שאותה הועיד לאדם, ודאי תגרור יסורים. כך לימדנו רבינו בעל הסולם, כפי שמסביר בספרו מתן תורה, שהבורא חבש את כל המציאות בב' מוסרות: א) דרך תורה. ב) דרך יסורים. ובאם האדם חכם, אזי מקבל על עצמו את הגבלות התורה והמצוות, ונוכח לדעת אח"כ שההגבלות הללו שחררו אותו, והרימו אותו. כי היצרן של האדם, נתן לו גם הוראות איך להשרד. ובאם אינו מספיק חכם, ורוצה לסמוך על הנס, אזי אינו מקבל על עצמו את חיי התורה, ומנסה להנות מן החיים כמו זרם העולם כולו, אבל א"א להנות מן החיים, ללא קשר עם הבורא. זהו הפלונטר כאן, ועד שאדם לא נכנע לתכתיבים האלקיים שהם בעצם לטובתו, ימשיך לראות פני גהינום וחבל.
ב) נשמתך מטלטלת בין חושך לאור, בין גהינום לגן עדן. הרצון לקבל שלך דוחף אותך לפינה, ועושה ממך טיפש, כי מכניס לך כל מיני קושיות על הבורא, וכל זאת בכדי לתת לך את הצידוק והתירוץ ללכת בדרך העולם, ו"לעשות חיים" כבהמות העולם (אוי לאותם חיים). מצד שני הנשמה שבך, החלק אלוק ממעל שבך, משדר לך את האמת, שאם אכן תעשה זאת אתה חוטא, וזו אמת. אתה חוטא קודם כל כלפי עצמך, כי אתה מפסיד את הזדמנות חייך לחיים מאושרים, לעלות מעלה מעלה. עליך להפסיק לפסוח על ב' הסעיפים.
גורלך בידך, לשבט או לחסד.
יהי רצון שתבחר נכון.
בהצלחה רבה
ידידך אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה