ברוכים הבאים

באתר זה תוכלו לקרוא תשובות שענה רבי אברהם מרדכי גוטליב לשאלות שנשאל בנושאים שונים.
רבי אברהם מרדכי גוטליב שליט"א הוא תלמידו המובהק וממשיך דרכו של רבי ברוך שלום אשלג זצוק"ל בנו בכורו של רבי יהודה לייב אשלג- בעל הסולם זצוק"ל.

חזרה לדף הבית- ברכת שלום

‏הצגת רשומות עם תוויות חינוך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חינוך. הצג את כל הרשומות

לאיזו מסגרת לרשום את הילד

שאלה: שלום רב,
לאיזו מסגרת לימודית עליי לרשום את בני בה-6 האם למסגרת חרדית ,(שם לומדים רק תורה) או למסגרת ששונה בחיצוניות ושומרת על הפרדה וגדרות הכרחיים אך שם לומדים מקצועות נוספים?
לצערי, אין מסגרת לימודית שמלמדת עפ"י דרכו של בעל הסולם, מה עושים?
תודה רבה מראש. 



בס"ד

תשובה: לגב' .........

ע"פ הוראותיהם הברורות של רבותינו לבית אשלג יש לרשום את הילד למסגרת חרדית לגמרי, ואם אפשר אפילו למסגרת חסידית באם אין זה נוגד לאוירת הבית.

לימודי בעה"ס למדי את אותו בבית, ומהי דרך בעה"ס? לא לחיות למען עצמך, אלא למען הזולת. וזה אפשר להעביר לילד לאט לאט לפי יכולתו, ע"י סיפורי צדיקים, ע"י רעיונות בפרשת השבוע. והחזק ביותר: ע"י דוגמא אישית.

בכבוד רב 

אמג

ילדים מדברים על אלוקים

שאלה: לכבוד כבוד הרב מרדכי גוטליב שליט"א

אני רוצה להודות לך על תשובותיך ששלחת לי בעבר
שאלתי היא לגבי בני בן ה 4. לאחרונה התחיל להזכיר את שם השם ולדבר על דברים שאינו שומע בבית או בגן.
לדוגמא יום אחד אני מבקש ממנו לעשות דבר מה ואומר לי שאני לא מחליט עליו ואלוקים מחליט על כולנו.
ערב אחד הילד הוציא את ספר תהילים שנמצא מתחת לכרית ושואל אותי איזה ספר זה? ועניתי לו את שם הספר, והילד עונה לי רבי גמליאל כתב אותו.
הייתי המום מאיפה שמע שם זה, והוא עונה לי שהוא יודע והיה מאוד נבוך.
ועניין נוסף לקחתי אותו יום אחד מהגן וסיפר לי שאימא של אלוקים דברה אליו ושאלתי אותו מה היא אמרה וענה לי שהוא לא הבין את מה שאמרה.

כאבא חילוני אני לא יודע איך להגיב לסיטואציה כזאת ואני לא רוצה לפגוע בביטחונו האישי.
ואולי כן קורה לילד דבר מסוים.
אשמח לעזרתך.


בס"ד

תשובה: חז"ל מוסרים לנו שכל תינוק מטרם שבא לעולם, משכיל את כל התורה כולה, בהיות נשמתו באה ממקור עליון. וכשיוצא לאויר העולם, משכחים ממנו את כל המושכלות העליונות שרכש, בהיותו בא בגוף גשמי, וצריך לעשות את מסעו בעוה"ז, מתוך עבודה ובחירה.
ידוע בהסטוריה שהיו ילדים שלא שכחו את הכל, ונשאר להם בתת מודע מידע מן התקופה שמטרם שנולדו. וכנראה זה מה שאתה רואה אצל ילדך. עצתי לך לאור מה שאתה מספר להעבירו לחינוך תורני, שעי"כ יוכל לממש יותר את הפוטנציאל הנפלא שיש בו, ויוכל לעלות מעלה מעלה בעז"ה.


בהצלחה רבה ידידך אמג 

איך להתייחס לבן שלא חזר בתשובה?


בס"ד
שאלה: למורי רבי היקר,
להלן חלק פרטי שאני מתלבט בו זמן מה, בני שיחיה' השם ישמור אליו, ויאיר דרכו בחיים, וגם יראה לו את הדרך לחזור בתשובה בקרוב, לשם יתברך וברחמים. אין בעצם בעיה איתו, הוא פשוט עסוק מלראות אותי, עושה הרושם שממש אין לו צורך בי, טוב הוא גדול מספיק, (בשנות העשרים), אך העובדה שהתחרדתי מדי לדעתו, שהמרחק בינינו ממשי, אולי אני מחמיר, אך למשל לא ראיתי אותו כבר למעלה קרוב לחודשיים,זה סביר לדעתך?
אם אני רוצה לראותו אני צריך לנסוע ל.... וגם להגיע לעבודה שלו במקום לא צנוע ועבורי להגיע היום לשם, לא ראוי,  האם לדעתך אני זה שצריך לעשות מאמץ לראותו או לחכות שיתגלה בו הצורך? ובעצם הוא חי את החיים שלו "בלי עין הרע" כפי שהוא מכיר.
עד כאן דילמה א'. דילמה ב': אני משלם עבורו את אחזקת הטלפון הנייד, וזה לא מעט כסף , לסגור לו את הקו הדבר יגדיל את המרחק בינינו, להשאיר  לו את הקו פתוח בעלות של כמה מאות שקלים בחודש, והוא כלל לא טורח להתקשר אלי על חשבוני!!   וכאשר לדעתו זמן כמו כשבועיים עובר, הוא מתקשר לשמוע אם אני כועס או לא, אז מיד לאחר מכן אני אמור להמתין עוד כשבועיים כדי לשמוע את קולו שוב. או שאני צריך להתקשר אליו, אני מבין שאני זה שאשם.  אם אגיד לו עלות וכד' הוא יחשוב שאני עושה מהלך של התחשבנות איתו, אני צריך שתבין אני לא לוחץ אותו בכלום הוא בעצם הדבר היחיד שממשיך אותי !!
אני מחפש דרכים לקרב אותו ולחבר אותו  אלי, הוא רץ סביב הזנב שלו,  מהבוקר עד הערב עובד,  רגע של לראות קדימה,  לחפש את גדלות האור שבתוכו, אנא דעתך כיצד לפעול ומה לעשות?
שלך בהערכה וכבוד רב, .....

...... 

תשובה: ל....... 
האדם מונע ע"י הרצון לקבל בלבד, ולרוב הילדים אין שום ענין עם ההורים שלהם, כי אין להם מה לקבל מהם. רק ילד שהוא דתי ויודע שיש צווי "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך", כיון שהוא רוצה לחיות חיים ארוכים, לכן מידי פעם הוא מתיחס לאביו. ובאם לאביו יש גם כסף הרבה, זו סיבה טובה להתיחס אליו, בכדי שיזרוק משהו.
בכדי שהבן יאהב את אביו צריך הוא לעשות עבודה לא פשוטה על עצמו, כפי שצריך לעשות עבודה זו לגבי כל אדם. 
הרבי זצ"ל היה אומר: עם הילדים צריך לסגור את הפה, ולפתוח את הארנק... 
אי לכך ובהתאם לזאת, המצב הוא שאתה אוהב את בנך מצד הטבע ההורי שנטע בך הבורא, אבל בנך לא אוהב אותך. וזה טבעי. דרכי חייכם שונות לחלוטין, וזה ודאי גורם לריחוק יתר. אינני חושב שיש לך מה לעשות בנידון. לרדוף אחריו ודאי לא כדאי, כי אקט כזה יגרום לריחוק יותר גדול. לדעתי עליך להשקיע את חייך בעבודתך ובלימוד התורה ובקשר עם אשתך, ושזה יתן לך את האור והסיפוק בחייך. ובאם הבן מתקשר לפעמים תגיד לו רק מילים טובות. ולפעמים אולי להזמין אותו אליך, ואז לנסות לשבת איתו על איזה קטע בספר מתן תורה, לראות אם זה מענין אותו, ואם לא מענין אותו, לא ללחוץ כלל, שיחיה כפי שתכונותיו ואישיותו מכתיבים לו. והשי"ת המשגיח על כל הבריות, ודאי גם משגיח עליו, ולא ידח ממנו נידח. אבל להתפלל עליו אתה יכול וצריך שלש פעמים ביום. 
אינני חושב שאתה צריך להפסיק לשלם לו, בתור אקט חינוכי. כי זה לא מה שיקרב אותו אליך. אא"כ מצבך הכספי אינו מאפשר לך יותר לשלם זאת, ומצבו הכספי כן מאפשר לו לשלם זאת, א"כ אין סיבה שתשלם עוד בעתיד.
ידידך,  אמג

בעיות התנהגות של הילד

ב"ה
שאלה: שלום כבוד הרב,
אנחנו מבקשים עזרה בעניין תלמוד תורה בו לומד הילד שלנו- אבל ראשית אספר על אופיו של הבן שלנו - שמו ............ ועל התלמוד תורה בו לומד .............. בכיתה ב'.
........ הוא ילד שנולד לנו אחרי 12 שנות נישואין (אחרי כמעט שנתיים נולדה לנו בת) השתדלנו מאוד לא לפנק אותו יותר מדי בגלל הזמן הרב שחיכינו לו.
הוא ילד מאוד חכם, רגיש רכושן עקשן אך עם זאת גם וותרן - אציין כי הרכושנות מידה מאוד בולטת אצל הילד.
מבחינה לימודית הוא ילד מצטיין - הוא ניחן בזכרון טוב. הבעיה היא מבחינה חברתית - יש 3 בנים בכיתה שבאופן קבוע הם נגד ......... פניתי מספר פעמים לרב שלו ונעניתי כי אכן יש בעיה חברתית בכיתה אבל ............ הוא ילד שמציק ולכן הילדים לא רוצים להיות חברים שלו. - פניתי למנהל הת"ת לבקש עזרה מה עושים, ונעניתי בתשובה "הבן שלך הוא ילד מציקן".
היה קשה לי מאוד לשמוע את "האבחנה" של מנהל הת"ת - הוא גם לא חשב פעמיים ואמר את זה ליד הילד- משפט המעיד על חוסר רגישות, לפחות כלפי הילד.
אתמול אחד האבות של הילדים מהת"ת בלי שום בעיה אמר לבעלי "יש לך מה זה ילד מעצבן". והמשפט הזה הוביל את השיחה למקומות שבעלי לא רצה להגיע אליהם בכלל. - היה נשמע כי הדברים שהבן שלו אומר בת"ת יוצאים מגרונו של האב.
............. לא פעם בוכה ואומר כי אף אחד לא אוהב אותו בתלמוד תורה והוא לא היה רוצה ללמוד שם.
אתן לך דוגמא לפני שבוע הכיתה נסעה לטיול בירושלים והרב ביקש מהתלמידים כל זוג להחזיק ידיים ואף אחד מהילדים לא רצה להחזיק לו יד, אז הרב החזיק לו יד. כאשר הרב סיפר לי את זה דמעות חנקו את גרוני, ולא האמנתי שזאת המסגרת שאני שולחת את הבן שלי ללמוד שם.
בת"ת אין פיקוח חיצוני בגלל כמות הילדים ואין תקן שמשרד החינוך מאשר שהוא יהיה תחת פיקוחו. ובכל פניה למנהל הת"ת אני נתקלת בחוסר תקשורת ביני /בעלי לבין מנהל הת"ת.
באזור בו אנו גרים זה הת"ת היחיד שיש – ב........... יש ת"ת מצריך נסיעה של כחצי עשרים דקות לכל כיוון - יש לי פחד גדול מאוד מנושא ההסעות – ב....... יש בית ספר ממ"ד - שיש הפרדה מלאה בין הבנים והבנות .
אנו חושבים שאולי אנו גורמים נזק לילד בזה שאנו משאירים אותו בת"ת ב..........
אבקש את עזרתך האם להעביר אותו למקום אחר, או איך להתנהג עם הילד כך שלא תהיה לו בעיה של חוסר בטחון עצמי - אנו משתדלים בבית לחזק לו את הבטחון.
אודה לך מאוד באם אקבל תשובה בהקדם האפשרי.
תשובה: ל............,
לדעתי בתחילה אתם צריכים לשבת עם הילד עצמו ולברר איתו מה קרה, ועל מה בדיוק הזעם. לעשות זאת בצורה נינוחה וכאילו אקראית, לא בצורה של ועדת חקירה. אולי רק את לבד ללא בעלך, בכדי שיהיה מה שפחות מלחיץ.
חשוב לשמוע את סיפורו של הילד עצמו, על מה ולמה יצא הקצף, איך בדיוק התנהג, ומה בדיוק אמר, שכ"כ עורר את חמתם של אחרים. ואולי היו כמה וכמה מקרים, צריך לדעת מה היה.
באם הקשר ביניכם הוא טוב, לא יסתיר ממכם דבר. אולי במקביל כדאי גם לשאול ילד אחר מן הכיתה בכדי להשוות בין הגירסאות.
אחרי שתשמעו מ.......... את הסיפור, תוכלו יותר טוב לחשוב מה בדיוק הבעיה, מה סיבתה ואיך לפתור אותה. אולי הבעיה כלל אינה קשורה בו, אלא באחרים. ובאם הבעיה כן קשורה בו, צריך להבין מהי, ואיך להתמודד עימה.
אז כאשר תהיה בידכם האינפורמציה תוכלו להעזר גם באדם שהוא בעל מקצוע בתחום הזה.
אינני סבור שהפתרון הוא לרוץ למקום אחר, כי אם יש בעיה אצל הילד, היא תצוץ בכל מקום.
בהצלחה רבה, אמג

כיצד מחנכים לריסון עצמי?


שאלה: לכבוד הרבי שליט"א,
בעניין הכפיה בחינוך ילדים ובחינוך עצמי: נדמה לי שיש אנשים שיותר מוכשרים לחנך עצמם וכאלה שפחות. וגם ב 16 שנה שאני מלמד ועוסק בחינוך נדמה לי שמשנה לשנה יש פחות ופחות נערים שמסוגלים להביא את עצמם ללמוד בכוחות עצמם בבית או מחוץ למסגרת מחייבת.
השאלה היא - נהגתי ליחס את יכולתי לרסן את עצמי לכך שהיתה מידה של כפייה בחינוך שקיבלתי, אך מדברי הרבי הבנתי שעניין זה אינו פשוט. כיצד אוכל לתת לילדי כלים לרסן ולחנך את עצמם לכשיתבגרו ?
תשובה: ל.............. שלום וברכה,
כלים לריסון עצמי, ולחינוך עצמי, נותנים קודם כל ע"י דוגמא אישית. כשהילד רואה שאביו מחונך ומרוסן, זה משפיע עליו, והוא מפנים זאת. ועוד: ע"י שיחות והסברה נעימה, לא בזמנים של כשלון של הילד, אלא בזמנים ניטרליים. כשילד מרגיש אהבה ואכפתיות וכבוד מן ההורים, אזי הוא קשוב לשמוע את עצותיהם.
ידידך אברהם מרדכי גוטליב

חשיבות התורה


שאלה: לכבוד הרבי שליט"א,
איך אפשר לתת לילדים קשר אמיתי לתורה וללימוד התורה, שלא יהיה דבר חיצוני בשבילם?
תשובה: למעשה התורה היא חיינו, כמ"ש "כי הם חיינו ואורך ימינו, ובהם נהגה יומם ולילה", כי היא המסמך שנתן לנו השי"ת למען נוכל להשרד, ולמען נוכל להגיע לחיים עליונים.
לכן דעתי שאת צריכה לעודד את ילדייך לעסוק בתורה מה שיותר, ולשנן משניות, ולהשתדל להבין כל מה שלומדים. וצריך לשבח את הילדים בכל קשר שיש להם עם התורה, ובכל התפתחות שקונים בידיעת התורה. אבל יחד עם זה צריך להדגיש לילדים, שהתורה היא לא אנציקלופדיה המכילה אינפורמציה בלבד, אלא היא תורת ה', וצריכים גם לישם מה שלומדים, וצריכים להגיע ע"י התורה לחיים של התחשבות בזולת.
וכך אומרת הגמרא: למימינים בה סמא דחיי, למשמאילים בה סמא דמותא. פירוש: מי שלומד את התורה בצורה ימנית, היינו שרוצה לקנות אמונה, ורוצה לקנות את היכולת לשרת את זולתו, ולהכיר בכך שהוא הקטן והשני גדול וחשוב, אזי התורה מהוה סמא דחיים. אבל מי שלומד את התורה בצורה שמאלית, היינו שהתורה תשרת את הרצון לקבל שלו, שיוכל ע"י ידיעותיו להתגאות על אחרים וכדומה, אזי התורה נהפכת עבורו לסם המות.

חשיבות מעמד הבת מצווה

שאלה: שלום כבוד הרב,
1. מדוע לא נהוג שהרב יגיע לבת מצווה?
2. פעמים רבות מסיבות בת המצווה נראות לי ריקות מתוכן (אוכלים והולכים הביתה, ללא דבר תורה או הסבר). מהי המשמעות של גיל המצוות עבור בת?
תשובה: המשמעות של גיל המצוות עבור בת הוא בדיוק כמו גיל המצוות עבור בן, רק שאצל הבת הוא בגיל שתים עשרה, ואצל הבן הוא בגיל שלש עשרה, מטעם שהבת מתבגרת נפשית וגופנית לפני הבן.
המשמעות היא היכולת והזכות להתחייב בקיום מצוות עשה ולא תעשה של מלך מלכי המלכים. והגם שמחובתינו לחנך את הבנים ואת הבנות לקיום מצוות ה' יתברך, כבר בגילאים מוקדמים הרבה יותר, זהו מטעם חינוך והרגל, אבל עדיין אינם מסוגלים להתחייב חיוב מלא בכך. ברם, מגיל שתים עשרה ואילך הבת כבר חייבת חיוב מלא לקיים את מצוות ה' כולן. והחיוב הזה הוא זכות ולא עול, כי הבורא לא נתן לנו את המצוות לקיימן, כפי שלפעמים מפקדים מטרטרים חילים וחיילות בעבודות שונות שאין בהן צורך למפקדים, ועושים זאת רק בכדי להשליט סדר ומורא ודיקטטורה, או בתור הענשה. אבל השי"ת נתן לנו את המצוות, כי המצוות הן פעולות שונות אשר פועלות ברמות שונות של האדם: במעשה, בדיבור, במחשבה, ובהרגשה, ומטרת הפעולות הן לזכך את האדם מזוהמת האהבה העצמית שלו, ולהביאו לאהבת הזולת, ולאהבת הבורא. לשחרר את האדם מבית הסוהר של האגו שלו, ולהביאו לפסגות נצחיות חופשיות של אי תלות באגו, ולמרחבים של האמונה ושל אהבת הזולת. כל מצוה מטרתה לפעול פעולה מסוימת בנפש האדם, באשר יוצר הכל שיצר את האדם, ידע את נבכי נפשו, ואת מורכבות נפשו, ולכן יצר מערכת של מצוות, כאשר כל מצוה יש לה מטרה של פעולה מסוימת אינדיוידואלית בנפש האדם, עמ"נ להביאה למטרה הנפלאה הנ"ל.
בכלל העולם החרדי חגיגת בת המצוה של נערה נעשית בחוג המשפחה בלבד, פלוס כמה חבירות מן הכיתה. סיבת הדבר עוברת כחוט השני לאורך מצוות רבות - קביעת היוצר ב"ה ש"כל כבודה בת מלך פנימה". פירוש: האשה היהודיה היא בת מלך, וכבודה הוא שתהיה "פנימה" שמורה וצנועה, ולא פומבית מגולה בראש כל חוצות. כפי שרואים בהנהגת העולם הגשמי, שבת מלך אינה מסתובבת ברחובות, אלא שמורה באופן אריסטוקרטי בארמון המלוכה, ולא לכל אחד יש את היכולת לתקשר עימה. כך מחייב כבודה ויוקרתה. וכך קבע הבורא ב"ה לגבי כל אשה יהודיה, שהנהגתה תהיה חשאית יותר, צנועה יותר, קשריה רק בחוג האינטימי הסובב אותה, המשפחה, הבעל, וכו'. אין נכון לגבי האשה היהודיה להיות חשופה לעין כל, מתוקשרת ומופקרת לכל, אין זה לטובתה.
אני באופן אישי סבור שנכון לדורינו צריך לתת תמיכה יותר גדולה לנערה מתבגרת, בגלל קשיים שונים שנתהוו במציאות שלפנינו, ולכן הוריתי לתלמידי לערוך סעודה יותר מכובדת וגדולה מן הנהוג, בכדי לתת לנערה את ההרגשה של החשיבות המקסימלית לשעה חשובה זו של הבת מצוה, לבנותה טוב ונכון להמשך דרכה. ולכן נתתי הוראה לערוך סעודה זו מעין סעודה שעושים לבנים, עם מוסיקה ריקודים ועם דברי תורה.
ומכאן תביני שאיני בא לסעודה החגיגית, לא בגלל שאיני מתענין בבנות, ההפך הוא הנכון, אני משקיע מחשבה רבה, בתמיכה בבנות השייכות לקהילתנו, ולכן גם הוריתי לתלמידי את הנ"ל. אבל אם אבוא תהיה זו פעולה המקנה פומביות גדולה יותר מן הנצרך לדעתי למעמד זה, דבר שאינו נכון לעשותו לאור הנ"ל. ויש עוד סיבות שאין כאן המקום לפרטן.
בכבוד רב
אברהם מרדכי גוטליב

איך להילחם במציאות השלילית הסובבת

תשובה לשאלתך בענין בית הספר בעימנואל, איך צריכה להיות ההתיחסות לכל הנושא המזעזע הזה?
אינני בקי בפרטי המקרה כלל לאשורם, אולם שמעתי כך: היהדות החרדית טוענת שכלל אין שם אפליה, אלא החלטה ענינית, שלא רוצים לצרף לבית הספר בנות ממשפחות שלא עומדות בתקנון של בית הספר, ובאם בנות אשכנזיות לא עומדות בתקנון, גם אותן לא יצרפו. העותר נגד (שנשלח ע"י רבנים רבים מן היהדות הספרדית), וכן בית המשפט שהצדיק את העותר, טוענים שזה טשטוש של המקרה, וכן יש אפליה. היהדות החרדית טוענת לעומת שזו סתם עלילת דם והתנכלות חוזרת ונמשכת של הבג"צ והרשויות, וכלל החילונים. עד כאן תיאור טענות הצדדים.
לפי חכמת הקבלה הענין העקרי שצריך להסיק כאן הוא כך:
אנו רואים שיש התנכלות ושנאה גדולה מן הגוים ליהודים, כפי שבאה לידי בטוי במשט לעזה, וכל התגובות בעולם שהיו עקב כך. יש אנטישמיות גוברת והולכת, ויש עלילות רבות שנרקמות נגדינו, ע"י שונאי ישראל ההולכים ומתרבים רח"ל. שונאי ישראל זוממים להשמידנו פשוטו כמשמעו, כפי תוכניתו של היטלר ימ"ש, ועושים את כל מה שיכולים עמ"נ להכין את עצמם להגיע ליכולת השמדה של עם ישראל. כמו"כ רואים שיש שנאה גדולה אצל החילונים כנגד דתיים, כפי שבאה לידי ביטוי בנ"ל, עשיית מעשים שלא יעשו ולא נשמעו בשום מדינה מתוקנת בעולם - לשלוח עשרות אמהות לילדים רכים לבית הכלא, כאשר חלקן גם במצבים עדינים של הריון וכדומה. השנאה הגדולה לדתיים התבטאה לרוב לאחרונה בהחלטות והתבטאויות שוטמות רבות שהיו לאחרונה ע"י בתי המשפט, ואישי ציבור שונים. יש חלק גדול בעם ישראל שפשוט הגיע למצב של שנאת הדתיים והחרדים (פרזיטים מתנחלים וכו'), ולו היה יכול היה פועל שיעלמו מעל פני האדמה.
לפי הכוונתו של רבינו בעל "הסולם" כל זה שיקוף של מה שקורה אצלי בפנים, כלומר: הזהר הקדוש אומר שכל אדם הוא עולם קטן וכולל בתוכו אומות העולם וישראל. אומות העולם שבאדם מתאפינות ברצונות האיגואיסטיים השונים שבאדם שהם רצונות דקבלה, וישראל שבאדם מתאפיין ברצונות האלטרואיסטיים שבאדם, ביכולת החסד הנתינה והאמונה. וידוע אשר האדם הקטן משפיע על העולם הגדול, כפי מאמר חז"ל במ' קידושין: עשה עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה. נמצא, ע"י זה שאדם עושה עבירה בחייו הפרטיים משפיע על התגברות הכוחות האיגואסטיים הרעים בעולם כולו. גם אם אדם לא דואג להעביר מסרים במדיות התיקשורתיות השונות, הכוחות והרעיונות עוברים באופן טלפטי. וכבר קבעו מדענים לאור תאורית "אפקט הפרפר", שתנודת כנפיים של פרפר בצד אחד של העולם, גורמת לטייפון בצד האחר, ע"י גרימת שרשרת של תגובות הולכת וגוברת. וכן לאור תאורית הקוונטים שלמעשה חלקיקי החומר אינם חומר, אלא אנרגיה שאינה תופשת מקום וזמן. וממילא יותר קל להבין איך רעיונות וכוחות של האדם עשויים לזרום ולהשפיע במרחבי העולם. ולפי זה לא כ"כ קשה להבין, איך פעולה או רצון איגואיסטי של אדם בחייו הפרטיים, גורמת תנודה ושינוי בעניני הנפש והמעשה בכל העולם כולו.
א"כ כל אדם צריך לומר לעצמו כך: הואיל והרצון לקבל והאיגואיזם אצלי הולך וגובר, ודוחק את רגליו של הרצון להשפיע והאלטרואיזם, והואיל ואני דואג אך ורק לתועלת עצמי, ואיני שם לב לכבוד שמים כפי שצריך, בכל תחומי החיים, וגם אם אני עושה מעשה טוב כוונתי אך ורק לתועלת עצמי, ע"כ אני בעצמי גורם להתגברות כל הכוחות השונאים את הקדושה בעולם. ואני הוא הגורם להתגברות שנאת ישראל והרג יהודים בעולם, כי כך נגזר ממציאותי שלי, ואני הוא הגורם לשנאת החילונים את הדתיים, כי כן נגזר ממציאותי שלי, שאני בעצמי מגביר את הכוחות האיגואיסטיים ואת הכוחות החילונים שבתוכי על הכוחות דקדושה. נמצא אני הוא הבעיה, וע"כ גם הפתרון נעוץ בי.
וא"כ אין לאדם לטפל בענינים החיצוניים, אלא יש לאדם לטפל ברע שנמצא בתוכו עצמו. וע"י שהאדם יטפל ברע שבתוכו עצמו ע"י אור התורה והמצוות, אזי הוא יגרום לתיקון היותר גדול שיכול לתקן בעולם, שלא תהיה שנאת היהודים ורדיפתם, ושלא תהיה שנאת הדתיים ורדיפתם, ושלא תהיה אפליה כלל בין יהודי ליהודי, כי כולם אהובים לפני המקום. ושהמציאות תהיה יותר מקושרת לבורא העולם, ולא לשום דבר חיצוני. ושנגיע בעזה"ש למצב שחוקי המדינה יהיו חוקי התורה.
אבל אם אדם פועל פעולות חיצוניות, ואינו שם לב לתקן את הרע שבו, שהוא הגורם לכל אלה, הרי זה דומה לאדם מלוכלך, שרואה את לכלוכו במראה, ולוקח סחבה וחומרי ניקוי, ומנקה את המראה... ודאי שימשיך לראות במראה אדם מלוכלך, כי עליו לנקות את עצמו, ולא את המציאות שמחוץ לו, באשר הוא הגורם לכל הלכלוך שהוא רואה ממולו.
(ובאם תשאלו: מדוע הטוב מיוחס דוקא ליהודים ולדת, האם אין גוים או יהודים חילונים טובים בעולם? ומאידך גיסא האם אין איגואיסטים בקרב היהודים, ובקרב שומרי תורה ומצוות? תשובה: ודאי שיש אנשים טובים והגונים בכל מגזר ובכל מקום. אבל הזהר הקדוש מדבר מבחינת המהויות הרוחניות של כל דבר. והנה ידוע המדרש שלפני נתינת התורה לעם ישראל, הציע השי"ת את התורה לשאר אומות העולם, ולא רצו לקבלה, מטעם שנגדה לתאוותיהם. אלו אחזו בתאוות המין, ולא התאימו להם צווי התורה והגבלותיה בשטח זה, ואחרים דגלו בעניני גניבה או רציחה, ולא התאימו להם צווי התורה והגבלותיה בשטח זה. אבל עם ישראל אמרו "נעשה ונשמע", כלומר הסכימו לקבל את עקרונות התורה ללא ויכוח. ומכאן מוכח שבעם ישראל יש מוכנות נפשית מובנית לחיות ע"פ חוקי התורה, שליבה הוא "ואהבת לרעך כמוך", "ואהבת את ה' אלקיך", באשר מטרת כל מצוות התורה היא ליצור שינוי בנפש האדם, ולהעבירו מאיגואיזם לאלטרואיזם. ואומר רבינו בעה"ס, שמוכנות זאת נובעת מב' טעמים: א) שעם ישראל הם צאצאי אברהם יצחק ויעקב המתאמצים ללכת בדרכם, וככאלה יש להם מוכנות נפשית לנ"ל. ב) היות שעם ישראל עבר את היסורים הגדולים ביותר, מכל אומות העולם, בכל מיני השעבודים השונים שחווה בעת הישנה ובעת החדשה. וידוע שיסורים חורטים בנפש האדם מוכנות לשינויים מרחיקי לכת.
מכל הנ"ל מובן שמי שלא מתאמץ לחיות ע"פ חוקי תורתנו הקדושה אינו שייך לענין "ואהבת לרעך כמוך" במובנו הפנימי המוחלט. והגם שיש אנשים טובים בכל המגזרים, גם בעולם החילוני יש אנשים שמתאמצים להתחשב עם זולתם, וגם בקרב אומות העולם, א) זה אינו בא מתוך חיבור לבורא כל העולם שהוא מקור האלטרואיזם, אלא זה בא יותר מתוך הבנה שכך יותר כדאי לאדם לחיות. וממילא הענין נזיל, ואינו מוחלט. ב) יש אנשים שיש להם אלטרואיזם בטבעם, ולא מתוך עבודה עצמית. ג) הלא כל אדם כלול מתכונת אומות העולם ומתכונת ישראל, וזה קיים גם ביהודים וגם בגויים, וממילא יתכן מציאות של גוים שתכונת ישראל שבהם דומיננטית יותר מסיבות שונות, ולכן יש להם יותר מסוגלות להתקרב לאלטרואיזם.
ומה שפוגשים גם בקרב יהודים אנשים רעים ואיגואיסטים, זהו כנ"ל, היות שבכל אדם יש את ב' התכונות, ובאם אדם אינו קשור לתורה, שולטות אצלו התכונות של אומות העולם, ולא התכונות היהודיות שלו. ומה שפוגשים יהודים דתיים שפועלים מתוך מניעים איגואיסטיים, ועושים מעשים מושחתים ורעים, זהו מטעם שהם רק נראים כדתיים, אבל באמת אינם קשורים בנימי נפשם לתורה ומצוות. ואין תוכם כברם. תיתכן מציאות של יהודים שמקיימים תורה ומצוות, אבל עושים זאת רק מתוך חיוב של נורמות חברתיות וכדומה, ולא מתוך רצון לשנות את עצמם, וממילא תורה ומצוות כאלו אינם פועלים לשנות את נפש האדם).

גידול ילדים

שאלה: אם הלימוד מיועד גם לנשים וגם לגברים, אז איך זה שאדמו"ר הברכת שלום זצוק"ל אומר לביתו שהיא "ירדה ממדרגתה" מאז שנולדו ילדיה (מובא בספר הסולם). זה נשמע כמו מן המלצה עקיפה שלא ללדת ילדים כי זה כאילו מפריע לאישה לתקן עצמה, וזה מפתיע אותי, כי על עצמי ראיתי שדווקא דרך הילדים אני מתקנת את דרכיי, והרבה חזרתי בתשובה בעבורם.
תשובה: אחד מתפקידיה החשובים של האשה הוא ללדת ילדים, זו חובתה ע"פ התורה, וזו גם זכותה. ומחמת הילדים גם ההורים מישרים את עצמם, כפי שכתבת.
מה שההברכת שלום זצוק"ל אמר לבתו הוא בענין האהבה, כי ברגע שיש לאשה ילדים, הרי אהבתה נתונה לילדים, ואין אהבתה נתונה במאה אחוזים לבורא העולם. זה טבעי שתהיה אהבה לילדים, אבל מצד שני כתוב: "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך".
אבל אין זה מחויב להיות שאשה תירד מדרגתה, כפי שארע עם בתו. כי אשה צריכה לשלב בין ב' הדברים הנזכרים, שהם אהבת ה' ואהבת הילדים. והדרך לשלב ביניהם היא לאהוב את הילדים, מטעם שכך מצוה הבורא. ואז אפשר להשיג את ב' האהבות גם יחד משולבות.

שאלה: אם הבנתי נכון מ............., אז לא מתיחסים לעבודה של גידול ילדים וההשקעה בהם כ"עבודה מעל הטבע" של האישה, אלא כדבר טבעי ומובן מאליו שהיא עושה. מכאן יוצא כאילו נשות קריירה הן שהולכות באומץ "נגד הטבע" שלהן. אני מוצאת שבדור שלנו, ועבורי אישית, להשקיע בילדים ולא בהתקדמות שלי וברצונות שלי ובקריירה שלי, זה לכשעצמו כן עבודה מעל הטבע. מה נכון בעיניך?
תשובה: אם לאשה יש השתוקקות לעשות קריירה, ומונעת את עצמה מלעשות זאת, בכדי לבנות את ביתה ולגדל את ילדיה כראוי לרצון ה', אזי היא פועלת נגד השתוקקותה והאינטרס שלה, וזו פעולה חשובה, וזהו הדבר הנכון לעשותו.
בכבוד רב
א. מ. גוטליב

שאלות בנושאים שונים

שאלה: א. בעניין כלכלת הבית: מצד אחד הרי יש ענין לא לספור בדיוק את הכסף שברשותי כי אין הברכה שורה כידוע, ושמעתי מהרב בשיעור בו דיבר שלא כדאי לאדם לדעת בדיוק כמה יש לו. אך מצד שני יש לדעת ולספור בדיוק רב את הכסף שברשותי ולכלכל בתבונה - זה מיועד לכך וזה לכך. כשלא פעלנו כך, נכנסנו לחובות. אפילו במעט אי ידיעה כמה יש בדיוק, אפשר להפסיד. כך שיש כאן מן הסתירה. לכן השאלה היא איך כדאי לפעול בדיוק?
ב. חינוך ילדים: מצד אחד יש לשלוח את הילדים הקטנים (גיל 4) לחינוך תורני לתורה ומצוות, ומצד שני המסגרות הקיימות קשות מאוד, נושאות סתירות. האם הגננת היא מה שחשוב או הערכים?
איך לפעול משיקול נכון - מה שנראה לי טוב לילדה או מה שהילדה רוצה. קושיות רבות עולות בנושא זה שמאוד מורכב. בגדול אין כל כך פתרון, ולמערכת החינוך אין כ"כ מה להציע היום. לכן אבקש להבין מהו סדר העדיפויות הנכון.
ג. לגבי לימוד נשים של אשלג - האם עניין היגיעה במאמרי הרב ומה שמבינים זו זכות, נכון גם לגבי נשים? האם השתלמות באהבת חברים כפי שאצל הגברים נכונה גם בנשים? מהם ההבדלים הבסיסיים שבלימוד בין נשים וגברים?
ד. מהי כוונת הכתוב "עולמך תראה בחייך"?
ה. שאלתי לגבי תפקידן של יד ימין מול יד שמאל. זה נכון גם באשה שימין אחראית על הברכה - החסד, ושמאל על נקיון הטומאה או הניקוז? הרי גם בלב (האיבר) צד ימין מזין וצד שמאל אחראי על ניקוי הדם. ניתן ללמוד מכך על העבודה הן בגשמיות כמו ברוחניות. האם זה נכון?
תשובה: א) ענין "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין" עיקרו רוחני, עם ישראל נהגו גם לא לספור אנשים, אבל ודאי שמבחינה הלכתית אין שום בעיה לספור כסף, וכפי שאת אומרת לא תיתכן כלכלת בית ותיכנון נכון בלי לדעת כמה עומד לרשותך. ולכן את ודאי צריכה לספור את הכסף בדיוק.
ב) יש לשלוח את הילדים לחינוך התורני ביותר שבסביבתכם, כמובן שצריך להשתדל שיהיה מפותח ככל האפשר, הן מבחינת תשומת הלב לילד, והן מבחי' חינוך לערכי היהדות. מצד שני יל"ד שאת עיקר אדני החינוך הילדים מקבלים בבית. גם אם מקום החינוך אינו כ"כ אמיתי, אתם בבית תוכלו בהחלט להעביר מסרים אמיתיים. וכשילדים גודלים כך הם בהחלט יכולים להתפתח נכון. ולא לשכוח שהחינוך היותר משפיע הוא הדוגמא האישית של ההורים, כי הילד מחקה את הוריו. ולפיכך עיקר העיקרים הוא שעל ההורים לדאוג לחנך את עצמם, ועי"כ מתחנך גם מי שסביבם.
ואביא בזאת סיפור: פעם בא אחד מתלמידי אדמו"ר הברכת שלום זצ"ל אליו, ושאלו: בענין גנון לילדתו הקטנה, מה להעדיף: מצד אחד יש גנון לא מפותח, שנמצא בתוך מבנה ממש חרב, בסמוך לרחוב סואן ומעלה עשן וקיטור מכוניות, והגננת זקנה ומבוגרת, אבל היא חרדית לגמרי. מצד שני, גן שנמצא באזור שקט מעוטר בצמחיה רבה, במבנה מצוין, עם מתקנים מודרניים, אבל הגננת איננה חרדית. וענה אדמו"ר זצ"ל מיד: ודאי להעדיף את הגן החרדי. ושאל התלמיד: האם זה כ"כ משנה לילדה בגיל כ"כ קטן, ענין חרדי או לא חרדי? וענה: לך זה משנה. כי אם אתה שולח את הילדה לגן לא חרדי, אתה פוגם בנפשך!
לגבי מה נכון לעשות: האם מה שאמיתי או מה שהילד רוצה, החכמה היא להביא את הילד להבין את מה שנכון, כך שב' הדברים יתקיימו גם יחד: גם לעשות את הדבר האמיתי, וגם שזה יהיה מה שהילד רוצה. והחכמה היא להביא לידיעת הילד, כל ילד ע"פ גילו את המסרים הנכונים. ובדרך כלל כדאי לנהל דיאלוג של שאלות, כלומר על ההורה לשאול את הילד שאלות, ובכך להביא את הילד להתאמצות לענות תשובות, עי"כ מתפתח הילד, וגם לומד לשאת באחריות לאט לאט. דוגמא: הילד רוצה לאכול ממתק. האמא צריכה לספר לילד סיפור על אדם שאכל הרבה ממתקים, ומחמת זאת כאבו לו השיניים ונפלו לו. רצוי לא לספר את הסיפור בזמן אמיתי שהילד צועק לממתק, כי אז הוא אינו מסוגל להקשיב לכלום. אלא לספר בזמן אחר כמשיח לפי תומו, כי רק כך הילד קולט, כאשר הסיפור הוא סיפור בזמן נייטראלי, כך שאינו מהוה התקפה עליו. ולאחר זמן כשהוא רוצה את הממתק לשאול: מה דעתך כדאי לאכול את הממתק, שגורם לכאבי שינים אח"כ, או אולי כדאי להמנע מכך? זוהי שאלה קשה מול היצרים של הילד. אבל השאלה מעבירה את הכדור אליו, וצריך לנהוג כפי מה שיחליט. זו רק דוגמא, אבל כך צריך לנהוג לגבי כל נושא. ופעמים רבות ילד מפותח יכריע בעצמו לכוון הטוב. באם אינו יודע להכריע לצד הטוב, צריך שוב בזמן אחר להעביר לו מסרים בנידון, וכו' עד"ז.
ג) בענין לימודי נשים, אין שום הבדל בבסיס בין נשים לגברים בדבר החיוב להשתלם בנושאי עבודת השי"ת, נשים צריכות לעבוד את השי"ת כפי שגברים צריכים לעשות זאת, וודאי זו זכות להתיגע ולהבין ענינים נשגבים אלו.
לגבי ענין אהבת חברים, ודאי יש חיוב לנשים לבוא ל"ואהבת לרעך כמוך", אם כי צריך להדגיש שהחיוב הראשון של האשה הוא כלפי ביתה, בעלה וילדיה. וכבר בזה לבד יש הרבה מאד עבודת התגברות על יצרים שונים, בכדי לקבל עול מלכות שמים. "איזוהי אשה כשרה? העושה רצון בעלה", זהו אתגר עצום עבור אשה להכנעת הרצון לקבל. ממש נגד זרם הפמיניזם השולט היום בצורה חולנית ומקורו באומות העולם. מאידך גיסא כחובה שניה במעלה - אשה יכולה בהחלט לפתח יחסי אהבה עם ידידות, שכנות וכו', תוך מתן סיוע, עזרה, עד מסירות נפש. בכל האופנים ההבדלים הבסיסיים בין גבר לאשה אינם בלימוד, אלא הם נובעים מן ההבדלים הבסיסיים שבין גבר ואשה, כאשר כל אחד צריך להתגבר על אופיו וטבעיו ויצריו ולשעבדם לרצון השי"ת, ממילא כל אחד צריך לחפש בלימוד את מה שיוכל לגרום לו לשעבד את עצמו.
ד) ענין "עולמך תראה בחייך" משמעותו שהאדם יוכל לראות בראיה אמונית את השכר שלו עתידה לזכות נשמתו, דהיינו את אורות האלוקות אשר אמורים להאיר בנשמתו בזמן התיקון המלא, וזה נוהג באם האדם זוכה לתשובה מיראה.
ה) בענין יד ימין ויד שמאל נראה שאת צודקת שכך הדבר גם אצל אשה.
בכבוד רב
אברהם מרדכי גוטליב