הליכה בקוים

שאלה: לכבוד הרבי' ברכה ושלום
ברצוני לשאול מספר שאלות ויחזק אותי אם תוכל לענות לי עליהן:
(אני מפרט משום שאני רוצה להיות בטוח שהבנתי נכון ואם לא אז אשמח אם הרבה יתקן אותי) אם קו ימין פרושו-לראות רק את הטוב ושהכול טוב גם אם זה למעלה מהדעת , להיות בשמחה , לדעת שהמיצוות שאתה עושה זכית להן זה מטעם שזה רצונו וכנ"ל לגבי העברות שאתה עושה גם זה משום שזה רצונו כך שאין לך מה להתעצב ורק לשמוח יש.
וקו שמאל פרושו-לראות כמה אני רחוק וכמה אני עוד צריך לעשות בכדי להתקרב ,ולבקש על חיסרון שיהיה לי ,ומילוי שאני רוצה לקבל. ולבקש מחילה על עברות וחטאים שעשיתי .
(אם כל מה שכתבתי נכון יש שאלה בפי):
1)לפי הדרכת הרב'ה יש לאדם לילך רוב היום בקו ימין וחצי שעה ביום שיקציב לילך בקו שמאל' אך בכול יום אדם מתפלל 3 פעמים ביום תפילת 18 ששם יש יש עניין של בקשות וחסרונות ועוד תחנון שאדם אומר בכול יום אם כך נמצא שהולך יותר מחצי שעה ביום ?
2. האם שבת זה בחינת שלמות וזה אומר שצריך לילך רק בקו ימין כל השבת ולא לבקש על חסרונות בין גשמיים ובין רוחניים?
אלא רק כמה טוב שזכה למה שזכה וכמה טוב ה' הולך איתו ומוליך אותו ונותן לו?
ב. האם משום כך ששבת זה שלמות לא רצוי להעלות דברים של עצבות ,חסרונות ,שמועות שאינן טובות כגון:פלוני חולה במחלה חשוכת מרפה, או דיבורים על השואה וכדומה?
3. מה צריך לעשות אדם במצבים בהם אינו יודע מה לבחור ואינו יכול להתיעץ (למשל משום שזה צורך השניה)?
תשובה: א) אדם יכול לקיים את החצי שעה הזו בזמן התפילה ואמירת התחנון, אז לעשות את חשבון הנפש, ולהתבונן בדברים הגרועים שבו, ולבקש על תיקונם. ובאם זה יותר מעט יותר מחצי שעה, לא נורא.
ב) שבת היא אכן זמן של שלימות, שבו אין לעשות ביקורת עצמית, ולהתבונן על שפלות עצמו, אלא רק על גדלות ה', זהו זמן של שמחה והתרוממות הרוח.
ג) היות ששבת היא זמן של שמחה, לכן אסור להעלות נושאים עצובים.
ד) בזמנים שאדם אינו יכול להתיעץ, ישפוך לבו להשי"ת, שהוא יתן עיצה טובה בלבו, ויוליכו בדרך הנכונה.
ידידך, אברהם מרדכי גוטליב