שאלה: שלום לכבוד הרב,
נתינת איכות וכמות הם חיוב על מנת להגיע לעבודה הנירצת של לשמה, כשאדם מתחיל לעבוד לשמה האם הוא מודע למעבר הזה משלא לשמה ?
מהם האיכות והכמות הנדרשים מהאדם כדי לזכות להגיע ללשמה ?
האם פרק הזמן של שלא לשמה הוא בעל מסגרת של זמן ?
האם פרק זה הוא שבונה את הכלי של משיכת אור דחסדים ?
והאם אור החוכמה מתגלה באדם כשהוא זוכה להגיע לשמה ?
תודה רבה
תשובה: ענין איכות וכמות של עבודה הם יחסיים למצב האדם, לתכונותיו, ליכולותיו, כל אחד צריך להתאמץ באופן מירבי יחסית לאישיותו שלו. ואין הדברים דומים בין אדם אחד לחבירו.
כאשר אדם עובד לשמה ודאי שמודע לכך, שהרי לשמה משמעותה אהבה, וכשאדם אוהב ודאי שמודע לכך.
שלא לשמה אינו מוגבל בזמן אלא תלוי בעבודת האדם. ואז האדם צריך להתפלל על ענין של טבע של חסדים והשפעה.
כאשר אדם זוכה להגיע לשמה, היינו שכל כוונתו לשם שמים, זוכה לאור החכמה, כפי שכתוב "מגלין לו רזי תורה".
ידידך אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה