שאלה: לרבי ומורי שלום וברכה שבוע טוב,
הרבי במאמר לבחורים אמר שדרך רבותינו הקדושים, היא לא לדקדק יותר מדי בהלכה, היינו לא להרבות דקדוקים , עכשיו רציתי לדעת מה העניין בדבר ומה העניין שצריך להיות מושג במקום הדקדוק, שנית מה קורה שבעקבות זאת שלא מקפידים אנשים פשוט יכולים להגיע לזלזול במצוות ה'?
ראיתי בהמון ספרי חסידות וסיפורים בדיוק הפוך שהצדיקים היו מדקדקים יותר ומקפידים יותר בעקבות שמכירים בגדולתו יתברך יותר, היינו למשל היו נשארים עם התפילין כל היום או כל מיני דוגמאות אשמח אם הרבי יוכל לברר לי את הנקודה ?
רבינו בעל הסולם אומר במתן תורה שכאדם מתבטל לרבו ובעקבות כך סופג גדלות ה' של רבו, לגבי עניין זה היה לי קשה קצת שהרי אין לתלמיד כלים לאור הגדול של רבו ופשוט מתבטל איך קונה את הכלי ליראת ה' הזאת בקביעות?
תשובה: א) צריך למצוא את הקו האמצעי, מה ששייך לעיקר הדין ודאי צריך לקיים, ואין לזלזל בשום דבר ח"ו. ומה שלא שייך לעיקר הדין, אלא שהוא נערווים של אנשים מן הדור שלנו, אין צורך. והמדד לזה הוא צורת ההתנהגות שראינו אצל רבותינו, ומה שהספיק להם, מדוע שלא יספיק לי? ומדוע אני צריך להוסיף משהו עליהם? אלא יש אנשים בדורינו שרוצים להוסיף ביראת שמים, ואינם יודעים שצריך להוסיף בכוונת והרגשת הלב, ולכן מוסיפים עוד ועוד חומרות מעשיות, שאין להם אחיזה בעיקר הדין. אנו צריכים לבוא למצב שקיום המצוות הפשוטות נעשה אצלינו באופן טבעי ופשוט, ועיקר תשומת הלב והתאמצותנו היא בענין הקשר הלבבי עם הבורא. לרצות להתבטל לפניו, וכו'.
ב) מתוך התבטלותו לרבו, קונה גם את הכלים לרבו. ובאם אין התבטלותו קבועה, אזי נשארת לו גדלות ה' מרבו, אבל לפי איכות וכמות של הכלים שלו.
ידידך אברהם מרדכי גוטליב
הרבי במאמר לבחורים אמר שדרך רבותינו הקדושים, היא לא לדקדק יותר מדי בהלכה, היינו לא להרבות דקדוקים , עכשיו רציתי לדעת מה העניין בדבר ומה העניין שצריך להיות מושג במקום הדקדוק, שנית מה קורה שבעקבות זאת שלא מקפידים אנשים פשוט יכולים להגיע לזלזול במצוות ה'?
ראיתי בהמון ספרי חסידות וסיפורים בדיוק הפוך שהצדיקים היו מדקדקים יותר ומקפידים יותר בעקבות שמכירים בגדולתו יתברך יותר, היינו למשל היו נשארים עם התפילין כל היום או כל מיני דוגמאות אשמח אם הרבי יוכל לברר לי את הנקודה ?
רבינו בעל הסולם אומר במתן תורה שכאדם מתבטל לרבו ובעקבות כך סופג גדלות ה' של רבו, לגבי עניין זה היה לי קשה קצת שהרי אין לתלמיד כלים לאור הגדול של רבו ופשוט מתבטל איך קונה את הכלי ליראת ה' הזאת בקביעות?
תשובה: א) צריך למצוא את הקו האמצעי, מה ששייך לעיקר הדין ודאי צריך לקיים, ואין לזלזל בשום דבר ח"ו. ומה שלא שייך לעיקר הדין, אלא שהוא נערווים של אנשים מן הדור שלנו, אין צורך. והמדד לזה הוא צורת ההתנהגות שראינו אצל רבותינו, ומה שהספיק להם, מדוע שלא יספיק לי? ומדוע אני צריך להוסיף משהו עליהם? אלא יש אנשים בדורינו שרוצים להוסיף ביראת שמים, ואינם יודעים שצריך להוסיף בכוונת והרגשת הלב, ולכן מוסיפים עוד ועוד חומרות מעשיות, שאין להם אחיזה בעיקר הדין. אנו צריכים לבוא למצב שקיום המצוות הפשוטות נעשה אצלינו באופן טבעי ופשוט, ועיקר תשומת הלב והתאמצותנו היא בענין הקשר הלבבי עם הבורא. לרצות להתבטל לפניו, וכו'.
ב) מתוך התבטלותו לרבו, קונה גם את הכלים לרבו. ובאם אין התבטלותו קבועה, אזי נשארת לו גדלות ה' מרבו, אבל לפי איכות וכמות של הכלים שלו.
ידידך אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה