שאלה: כבוד הרב שלום,
האם תוכל להסביר את דברי חז"ל לגבי שאלתם "וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מן העורף? הרי לא נתנו המצוות אלא לצרף בהם את הבריות". כי לפי הבנתי מצד אחד לא אכפת לו להקב"ה ענין מצוות השחיטה הכשרה ומצד שני מצווה זו הכרחית לצרוף הבריות. תסלח לי אם הוצאתי הדברים מהכשרם כי חדש אני בנושא. תודה.
תשובה: לפי תפישתי כוונת חז"ל לומר, שאין המצוות מטרה אלא אמצעי, רצ"ל שאצל השי"ת אין אכפת אם שוחטים מן הצואר או מן העורף, כי ענין זה אינו מטרתו בבריאת העולם, כי מטרתו בבריאת האנושות היתה לגלות להם את אור אלוקותו. אולם בכל זאת ציוה לשחוט מן הצואר בתור אמצעי, עמ"נ לזכך ולנקות את הבריות מזוהמת האהבה העצמית שלהם, שעי"כ יהיו ראוים למטרה הנ"ל. אולם איך פועל ענין זה של השחיטה דוקא מן הצואר לצירוף האדם, זו שאלה אחרת, שצריכים לדון בה בנפרד.
אמירה זו של חז"ל נכונה לגבי כל המצוות כולן, שהן אינן מטרה, אלא אמצעי לזיכוך האדם. אולם המטרה האמיתית היא גילוי אלוקותו יתברך לתחתונים. ברור שללא האמצעי א"א להגיע למטרה, כי כך קבע הבורא.
ידידך, אברהם מ. גוטליב .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה