בס"ד
שאלה: כבוד הרב,
איך אדם יודע אם הוא הולך בדרך נכונה או לא? האם הסיפוק שיש לו ממעשה חסד מורה על כך שהוא הולך בדרך הנכונה?
....................
תשובה: לכב' ................... שלום וברכה
קיבלתי ממורי ורבי זצ"ל שקיבל מאביו הקדוש רבנו בעל "הסולם" שקיבל מתלמידי הבעש"ט הקדוש: איך אדם יכול לבדוק אם הוא בדרך נכונה או לא? הרי מדובר על אנשים שרוצים להיות טובים, ומבינים שבשביל להיות טובים צריכים לקיים את התורה והמצוות, כי זהו המסמך האלקי שמסר לנו הבורא יתברך, ואנחנו צריכים ללכת לפי ההוראות של היצרן. א"כ איך אדם באמת יודע שהוא מקיים את הדברים נכון? התשובה היא כזאת: אם אדם רואה שקשה לו, והגוף שלו מתנגד לדרכו, והגוף שלו מעלה לו כל מיני קושיות על מה שהוא עושה, והגוף שלו מנסה לתחבל כל מיני תחבולות שבעולם כדי להפסיק את דרכו של האדם בתורה ובמצוות, זה סימן שהאדם הוא בדרך הנכונה. כי הדרך הנכונה היא נגד הטבע. אבל אם האדם רואה שהכל הולך חלק, והוא נהנה מהחיים, ויש לו סיפוק, והכל בסדר זה סימן שהוא עדיין עובד לעצמו ולא עובד להקב"ה.
ואם תשאלו אותי: ואם אדם עושה מצווה ויש לו תענוג, אז שיפסיק לעשות את המצווה? את זה לא אמרתי. מצוות צריכים לעשות בכל מקרה. מה שנצטוינו אנחנו צריכים לעשות. רק שאנו צריכים לדעת שבמקרה כזה אנחנו עדיין לא עובדים את ה' באמת. אנו עובדים ומשתחווים לרצון לקבל שלנו. ויש לנו כאן תענוג.
היכן נבחנת האהבה שיש לאדם למשפחתו, לחבריו, לקב"ה? כשהוא לא נהנה, ובכל זאת עושה מתוך האהבה שיש לו אליהם. אז נבחן שהוא הולך בדרך אמת.
אנחנו תמיד מחפשים ללקק דבש, ודרך האמת היא דרך שיש בה יסורים. רק אדם שיכול להתמודד עם יסורים, לקבל אותם ולהבין שאי אפשר לזכות לשום דבר אמיתי בלי יסורים הוא יעשה ויצליח.
ואחר כל זאת אני מסייג ואומר: הגם שזהו סימן בדוק, מ"מ עדיין אין זה סימן גמור, כי יתכנו גם מצבים שונים, דוגמת אדם שזוכה להארה אלוקית, ואז כן מרגיש תענוג ושמחה בעשייתו, יחד עם הליכתו בדרך האמת. אבל כל הזכיה בהארה האלוקית היא רק בזכות שהלך בדרך האמת נגד טבעיו ויצריו.
אברהם מרדכי גוטליב
שאלה: כבוד הרב,
איך אדם יודע אם הוא הולך בדרך נכונה או לא? האם הסיפוק שיש לו ממעשה חסד מורה על כך שהוא הולך בדרך הנכונה?
....................
תשובה: לכב' ................... שלום וברכה
קיבלתי ממורי ורבי זצ"ל שקיבל מאביו הקדוש רבנו בעל "הסולם" שקיבל מתלמידי הבעש"ט הקדוש: איך אדם יכול לבדוק אם הוא בדרך נכונה או לא? הרי מדובר על אנשים שרוצים להיות טובים, ומבינים שבשביל להיות טובים צריכים לקיים את התורה והמצוות, כי זהו המסמך האלקי שמסר לנו הבורא יתברך, ואנחנו צריכים ללכת לפי ההוראות של היצרן. א"כ איך אדם באמת יודע שהוא מקיים את הדברים נכון? התשובה היא כזאת: אם אדם רואה שקשה לו, והגוף שלו מתנגד לדרכו, והגוף שלו מעלה לו כל מיני קושיות על מה שהוא עושה, והגוף שלו מנסה לתחבל כל מיני תחבולות שבעולם כדי להפסיק את דרכו של האדם בתורה ובמצוות, זה סימן שהאדם הוא בדרך הנכונה. כי הדרך הנכונה היא נגד הטבע. אבל אם האדם רואה שהכל הולך חלק, והוא נהנה מהחיים, ויש לו סיפוק, והכל בסדר זה סימן שהוא עדיין עובד לעצמו ולא עובד להקב"ה.
ואם תשאלו אותי: ואם אדם עושה מצווה ויש לו תענוג, אז שיפסיק לעשות את המצווה? את זה לא אמרתי. מצוות צריכים לעשות בכל מקרה. מה שנצטוינו אנחנו צריכים לעשות. רק שאנו צריכים לדעת שבמקרה כזה אנחנו עדיין לא עובדים את ה' באמת. אנו עובדים ומשתחווים לרצון לקבל שלנו. ויש לנו כאן תענוג.
היכן נבחנת האהבה שיש לאדם למשפחתו, לחבריו, לקב"ה? כשהוא לא נהנה, ובכל זאת עושה מתוך האהבה שיש לו אליהם. אז נבחן שהוא הולך בדרך אמת.
אנחנו תמיד מחפשים ללקק דבש, ודרך האמת היא דרך שיש בה יסורים. רק אדם שיכול להתמודד עם יסורים, לקבל אותם ולהבין שאי אפשר לזכות לשום דבר אמיתי בלי יסורים הוא יעשה ויצליח.
ואחר כל זאת אני מסייג ואומר: הגם שזהו סימן בדוק, מ"מ עדיין אין זה סימן גמור, כי יתכנו גם מצבים שונים, דוגמת אדם שזוכה להארה אלוקית, ואז כן מרגיש תענוג ושמחה בעשייתו, יחד עם הליכתו בדרך האמת. אבל כל הזכיה בהארה האלוקית היא רק בזכות שהלך בדרך האמת נגד טבעיו ויצריו.
אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה