בס"ד
שאלה: שלום לכבוד הרב
שליט"א,
במבוא לספר הזוהר כתוב כי אין לנו השגה במחשבה מעבר לחמישה חושים, כלומר לא נוכל להשיג את מהות הדבר אלא את פעולותיו, שההשגחה מנעה ממנו את הדבר. תמוה לי משום שבספרי חסידות וקבלה, כדוגמת האדמו"ר מפיאסצנה בספרו "הכשרת האברכים" מבאר ומדריך איך להפשיט המחשבה מהחושים ולהגיע למהות הנפש ולגילויה בהפשטה ללא לבושים שאנו מכירים. כל הספר עוסק בעניין הזה בכל פרק ופרק, אבל דוגמאות לכוונתי ניתן למצוא בעיקר בפרקים ד' ו' ו- י'. ובספרו "בני מחשבה טובה" באות יב' (וגם בהמשך באות יד' אני חושב), הוא מביא על מקובל חסיד, היינו שרואה את העולם לאלוקות, שמות, נשמות ומלאכים ולא איש יבש בחושים שלומד קבלה ללא ראיה רוחנית (כך מכנה האדמו"ר). ומלבד זאת, בספר התניא קדישא אומר כך בפרק כ"ט ובעוד כמה מקומות על ראיה חושית באלוקות ולא בהבנה בלבד וכן הרב קוק באורות הקודש (לדוגמא חלק ג' עמוד שנה) ובעוד המון מקומות וספרים אחרים.
תמוה לי הדבר
הזה ממש, שמן הסתם אין סתירה אלא אי הבנה מסוימת בהגדרת הרב.
אשמח אם הרב יוכל להאיר את הנושא.
אשמח אם הרב יוכל להאיר את הנושא.
תודה רבה .....
תשובה: ל....
אין כוונת רבינו
בעה"ס להבנה בלבד אלא כוונתו
שאפילו הנביאים ואנשי השם שהשיגו את הבורא יתברך בהשגה נבואית עליונה, לא יוכלו
להשיג את מהותו של הבורא, דבעצמותו יתברך לית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל.
כי בבורא יתברך
יש לחלק ב' ענינים: א) התיחסותו לנבראים, המכונה "רצונו להטיב לנבראיו".
ב) מהותו עצמו שאין לה קשר לנבראים. רצ"ל שהנבראים לעולם לא יוכלו לתקשר
ולהשיג בבורא אלא את החלק הא', ולעולם לא בחלק הב'. ובחלק הא' יש
לדבר על השגת הבורא בהפשטה מן החושים, היינו לא בתוך הכלי של מקבל עמ"נ לקבל,
אלא עמ"נ להשפיע.
ידידך אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה