בס"ד
שאלה: לכבוד הרבי
שליט"א,
מה יכול להיות
המקום - אם בכלל - למדיטציה בתורת בעל הסולם? שנים עסקתי במדיטציה בודהיסטית (ללא
סממנים דתיים) ועכשיו אני מיסב את המדיטציה למתאימה לתורת בעל הסולם, לפי הבנתי
בעניות דעתי.
האם בעל הסולם
התייחס לנושא זה? האם החובה להתקרב לה' בתו"מ מוציאה את המדטציה ככלי לעזור
להתקרבות זאת? או שמא יש מקום למדיטציה בדומה לניגון. באם יש מקום למדיטציה ממה
כדאי להיזהר ומה כדאי להדגיש?
בכבוד רב, .....
תשובה: ל......
שלום,
אני סבור שאדם
צריך לעשות לו קביעות במשך היום להתרכז בבורא. אפשר לעשות זאת בזמן התפילה,
להתבודד עם עצמך (אין כוונתי דוקא פיזית, אלא מנטלית להתנתק מן הסביבה), להתרכז
בפסוק אחד לאורך זמן ארוך ולהפנים את המשמעויות שלו, כאשר המגמה היא להגיע דרך
ריכוז מחשבתי בזמן של שקט נפשי גם להתפתחות של הרגשה יחסית לבורא, או הרגשה של
געגועים ורצון להשפיע לבורא, רצון לשרת את הבורא, או הרגשה של שמחה ואושר מכל מה
שהבורא נותן לנו.
אני סבור שזה
רצוי וכדאי מאד, כי זו יצירת קשר פנימי עמוק ומציאותי עם הבורא. בכל מקרה מדיטציה
ע"ד האמת צריכה להיות סביב הבורא כמובן.
להזהר צריך אדם
שיש לו נטיה לריחוף, שלא להפריז בדבר. אבל אדם שהוא מאוזן באופן טבעי, אדם שאצלו
המדע והשכל הם הכלי היותר טבעי, צריך לשקוד על פיתוח הרגעים הללו, כי נדמה שבאופן
כללי זה מאד חסר אצל רוב בני האדם.
בעה"ס מזהיר
לתלמידיו את השקידה בענין ההתרכזות המנטלית בבורא, ומורה לתלמידיו לעשות תרגילים
בנושא הזה מידי יום ביומו, עד שיגיעו למצב שמחשבתם תהיה מרוכזת בבורא ללא הפוגה, ומן
המחשבה דברים יורדים אל ההרגשה. באחד מכתביו מציין שהמח והלב של האדם הם בחי' בית
המקדש הפרטי שלו, שצריך להכשירו להתגלות השכינה בו.
עיין בספר ה'
שמעתי שמעך כרך ג' עמ' ע"ט, עמ' קכ"ד, עמ' קמ"א, עמ' שמ"ח.
ידידך אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה