בס"ד
שאלה: כבוד הרב שליט"א,
שאלה מהותית
שאבקשך להבהיר עבורי: לעניות דעתי אפילו החיפוש והתקווה לביאת משיח מחזיקה את
הרצון לקבל בעמדה של ציפיה למשהו שיקרה בעתיד ובכך הנברא ממשיך לקיים את מושג הזמן
ואז לעולם לא יוכל להגיע למצב של שבת שהיא בבחינת העולם בא בו מתבטל מושג המקום
והזמן וכל מה שיש הוא הוייה.
אם כך, לא נכון
יהיה להפסיק לצפות ופשוט לקבל את הרגע הזה שהוא כל מה שיש במקום ציפיה למשהו עתידי
שיבוא - משיח.
אנא הבהר.
תודה .....
תשובה: ל........
הציפיה למשיח
היתה אצל גדולי ישראל בכל הדורות. פירושה: ההשתוקקות לתיקון השלם של האדם והעם,
שיגיעו למצב של רצון להשפיע מושלם.
ובד"כ אדם
צריך לחיות בב' קוים, מצד קו ימין אין הוא צריך לצפות, אלא צריך להיות שמח בחלקו.
ומצד קו שמאל צריך לצפות, מתוך השתוקקותו לתיקונו ותיקון האומה.
אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה