שאלה: כבוד הרב גוטליב היקר
שאלתי היא:
האם הבורא באמת "מנסה" את האדם, או שאלו רק מילים שבאות להסביר את העובדה שהאדם
הוא תודעה שמתפתחת מדומם לצומח לחי ולמדבר עד שיגיע לתודעת האחדות האלוקית. ולכן
כל "מקרה" שהאדם פוגש במהלך
חייו הוא לא בא כדי"
לנסות" אותו אלא הוא בסה"כ תוצאה של מפגש בין התודעה המצומצמת של הנברא מול התודעה השלמה של
הבורא. יוצא שכל המצבים אותם עובר האדם במהלך חייו הם תוצאה של המפגש בין
אור שלם (בורא) לאור לא שלם (הנברא) ואין כאן בורא שמנסה או בוחן את
האדם אלא תוצאה של מפגש של תודעות - אחת אינסופית ואחת סופית. האם זה נכון? תודה
רבה
..........
בס"ד
תשובה: הבורא יתברך רצונו אחד ויחיד: להטיב לנבראיו, וענין
ההטבה מתגלה לפי מצבו של הכלי, דהיינו האדם. ולפעמים מתגלה בצורה זו של נסיון, כי
הנסיון טוב הוא לאדם. כמ"ש: "למען נסותכם", שהוא גם מלשון
"נישא" (ס' וש' מתחלפים), דהיינו שהנסיון מרומם את האדם.
ידידך אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה