שאלה: לכבוד הרב גוטליב שליט"א
כאשר חז"ל אומרים בירושלמי "הלואי
אותי עזבו ואת תורתי שמרו שהמאור שבתורה מחזירם למוטב", כוונתם הייתה שאף
אנשים שעוזבים את ה' ולא מקימים מצוות אך לומדים את התורה, המאור שבא עתיד לפעול
את פעולתו ולהחזירם למוטב, וכן שאומרים חז"ל "אם פגע בך מנוול זה משכהו
לבית המדרש" הכוונה על אדם שעדיין הרצון לקבל מפעם בו, וכן אנו רואים מעשים
שבכל יום שאנשים חילונים שהיו כולם משוקעים בתאוותיהם כאשר נחשפו למאור שבתורה
אפילו באופן אקראי האור שבה החזירם למוטב. בדומה לאור ישר בכלי דחכמה שפעל את
פעולתו בכלי דחכמה וגרם בכך להווצרות כלי דבינה. אשר על כן איני מבין את דברי בעל
הסולם באות ט"ו בהקדמה לתע"ס שטוען ש "רק אדם שזכה באמונת ה' יתברך
ותורתו כראוי יזכה לכך שהמאור שבתורה יחזירהו למוטב", לפי זה כח המאור
שבתורה הוא מוגבל מאוד, אם אדם צריך לפתח בעצמו את אמונת ה' יתברך ואת הרצון
להתדבק בבורא ורק לאחר מכן יזכה שהתורה תחזירהו למוטב
אז המצב לא טוב.
אבל בכל זאת כאמור אנו במציאות רואים אחרת וכן
קיימים עוד מאמרי חז"ל כגון "פיתחו לי פתח כפיתחה של מחט ואני אפתח לכם
פתח כפיתחו של אולם", וכן "הבא להטהר מסיעים בידו" אשר מלמדים
אותנו כאמור שצעד קטן של האדם יגרום לסיוע גדול משמיים להחזירו למוטב, אשר על
כן דברי בעל הסולם שאדם צריך להגיע לקדושת האמונה תחילה לא מובנים.."
לתשובתך אודה
בסד
תשובה: ל..........
היקר שלום
א) בהמשך אומר שהמאור שבתורה מועיל לאדם בכדי
לקנות אמונה.
ב) ענין מחזירו למוטב אליבא דרבינו היא לא סתם
חילוני שמתחיל לקיים תו"מ עמ"נ לקבל, אלא הכוונה שמחדש באדם רצון
להשפיע, שהוא ענין נדיר ביותר.
ג) אותי עזבו ותורתי שמרו, הכוונה אלה שיש להם
רצון לקבל רוחניות עמ"נ לקבל, ומתאוים לאור באור ה' מטעם התענוג הגדול שיש
להם, עליהם אומרים חז"ל: הלואי אותי עזבו, ותורתי שמרו, היינו שיקנו מן התורה
את הרצון להשפיע, שעי"כ יגיעו לדביקות בי דרך הקדושה, ולא דרך הטומאה.
ד) פתחו לי פתח כחודו של מחט, הבא ליטהר
מסייעין אותו, כל אלו מציינים שהאדם צריך להגיע להשתוקקות מסוימת לרצון להשפיע,
שהוא ענין על טבעי, דבדרך כלל הגוף כלל אינו רוצה שיהיה לו רצון להשפיע.
המשך ללמד עלה ותעלה
ידידך אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה