בס"ד
שאלה: כבוד הרב
מתוך
מבוא לספר הזוהר: "אע"פ שבפועל אנו רואים הכל ממול
פנינו, מ"מ כל בעל שכל יודע בברור, שכל הנראה לנו אינו אלא בפנימיות מוחנו בלבד"
זקוק להבהרתך.....האם
ההתכתבות שלי אתך היא אשלייה או
מציאות? האם אני רק מקיים אותך בתוך התודעה שלי כחלק מ"המסע" שעליי
לעבור...או מה בדיוק קורה?
אנא כבוד הרב,
בבקשה תענה לי על השאלה (שלמטה)
בצורה
ישירה ללא "מלבושים". נשמתי צמאה לאמת
תודה מראש
..................
בס"ד
תשובה: ל................. שלום
הדברים לדידי הם פשוטים ביותר. הרי ברור שכל
מה שהאדם קולט בעולמו הוא סובייקטיבי, לפי הכלים שלו, לפי התפישה שלו. אדם לא יכול
לקלוט את העולם לפי כליו של חבירו, אלא רק לפי הכלים שלו עצמו. זה אינו אומר
שהמציאות אינה חייה וקיימת בזכות עצמה, אלא זה אומר שקליטתנו את המציאות היא אך
ורק ע"פ תפישתנו. וכן לגבי הבורא, האם כוונת רבינו בעה"ס לומר שהבורא
קיים רק בתודעתנו, כדעת האתאיסטים? ח"ו לומר זאת. הבורא קיים כמציאות
אובייקטיבית. אבל תפישתנו את הבורא היא תפישה סובייקטיבית לחלוטין ע"י הכלים
שלנו.
והבורא יצר את המערכת שלנו כך, שלמרות שכל
תפישתנו את המציאות היא סובייקטיבית, מ"מ נראה אותה כמציאות האובייקטיבית
מחוץ לנו. ומדוע עשה כך? מטעם שרצה לחנכנו בענין אהבת הזולת ואהבת ה', ובאם היינו
רואים הכל רק כמציאות סובייקטיבית בתוך עצמינו, לעולם לא היינו מגיעים להשתוות עם
הבורא, בענין אהבת הזולת, אלא היינו נשארים עם אהבת עצמינו.
ידידך אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה