שאלה: שלום וברכה ראשית תודה רבה ,
רציתי לדעת איך אני צריך להתייחס
לכל החומרות שמובאות בספרים שבשם הזהר הקדוש למשל שלא לאכול אחר חצות וכו'.
ובנוסף
ראיתי המון בספרי חסידות על החשיבות של תפילה איטית, ולמרות שאני מכיר את התשובה
שרבינו היה דבוק נורא ולכן לא היה צריך אבל לכאורה אנחנו כן צריכים להאריך בתפילה,
וכן מובא בספר שער התפילה של בעל הבאר מים חיים על החשיבות של התפילה. וגם לפי רבי
חיים ויטל שעיקר עליית הניצוצות של עבודת האדם הם בתפילה, ולכן למה מתפללים מהר?
בנוסף ראיתי בספרים שעיקר העבודה
היא אכילה בקדושה שמונעת עיפוש השכל ותפילה בכוונה גדולה.
תשובה: ל.........................
בענין אכילה בקדושה, הרי זה כלול בכל סדר העבודה
הכללי שלנו, שצריכים להגיע לאהבת ה', שאז כל מה שהאדם עושה בין אכילה בין לימוד הם
לשם שמים, ולא מצד אהבה עצמית. ובאם יש אהבת ה' יש הכל, ובאם אין אהבת ה' אזי אין
כלום.
ובענין אכילה למעשה לא ראיתי שאדמו"ר זצ"ל
עשה איזה שינוי, רק אכל ארוחות רגילות ובריאות, בבוקר לחם עם גבינה ירקות גבינה
צהובה והערינג. ואחה"צ בדרך כלל מרק עוף עם ירקות. והזהיר אותי כך:
"הדרך של אבי מורי היא לבעלי עצבים חזקים, לכן תראה לא לעשות שום
דיאטות".
ידידך אמג
.......
שאלה: יש לי שאלה בעניין התפילה (בעיקר ביום חול)
בהרבה ספרים שעיינתי מדגישים את החשיבות של תפילה
בנחת בלי למהר, וכן ביטוי כל מילה בלי לחבר מילים, וגם שצריך להתכוון לכל מה
שמוציא מפיו. מול זה, ברוב המקומות שהתפללתי בהם (בתי כנסת) ראיתי בדיוק
הפוך – שיש כאילו חשיבות לסיים כמה שיותר מהר, בין אם זה בתפילת 18 ובין בשאר
התפילה. כשחשבתי להתפלל בקצב שלי זה לא כל כך הולך, כי יש קדישים שצריך לענות
וכו', אשמח אם הרב יסביר לי מה אני מבין לא נכון.
תודה על הכל
.....................
נ.ב
אני לא מתכוון חס ושלום להרהר אחרי תפילה של מישהו.
בס"ד
תשובה: לכב' ...................... שלום
וברכה
א) אתה צודק שבהלכה מופיע ענין
שצריך להתפלל במתינות, ללא מהירות יתר.
ב) מה שאתה רואה בבתי כנסת הוא
מטעם:
1) אנשים כבר רגילים לתפילות,
והתפילות שגורות על פיהן. ולכן מה שעבורך זה מהר, עבור אנשים אחרים הוא רגיל.
2) באמת יש אנשים שממהרים,
לעבודה לבית וכו', יש אנשים עם משפחות גדולות וכו', א"כ יש גם אילוצים.
3) יש חסידויות שהעקרון
אצלן הוא להתפלל מהר. ומשל לדבר: בזמן שאתה נוסע ברכבת, והרכבת נוסעת לאט, כל אחד
יכול לקפוץ על הרכבת, גם אנשים בלתי קרואים, שודדים, וכו'. אבל אם הרכבת נוסעת
מהר, אף אחד לא יכול לקפוץ עליה, אלא רק מי שכבר נמצא בה יכול לנסוע. נמשל: כאשר
אדם מתפלל לאט, קופצות עליו כל מיני מחשבות זרות, ודמיונות, וכו'. אבל אם הוא
מתפלל מהר, ומתאמץ לחשוב במהירות את עניני התפילות, שום מחשבות זרות לא יכולות
להכנס באמצע.
ג) יש לציין שאצל רבותינו לבית אשלג,
התפילה היתה די מהירה. ושמעתי מאדמו"ר זצ"ל שכל סדר התפילה
שסידרו אנשי כנסת הגדולה הוא סגולה בכדי להגיע לתפילה אמיתית. דהלא תפילה משמעותה
חסרון הלב, ובכדי להגיע לחסרון האמיתי סידרו את סדר התפילה. א"כ יעשה כל אחד
לפי אבנטא דליבא דיליה, כי ודאי שצריך להתרכז באותיות התפילה עמ"נ להפנים את
הרעיונות בכדי לפעול חסרון באדם. ומה שהות הריכוז, ומה אורך זמנו, כל אחד יחליט
לגבי עצמו. א"כ מלבד הקטעים שחייבים לאומרם בציבור, וחייבים לנוע עם שליח
הציבור, יכול אדם לבחור לעצמו את הקצב המתאים לו.
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה