שאלה: לרב גוטליב שלום רב,
אשמח לשאול כמה שאלות ואשמח כיפליים אם תשיב.
1. ברצוני לשאול שאלה ששאלתי בעבר, האם יש בכול מצב שאדם נמצא בו אפשרות לעשות לשם שמיים (לא נחת רוח) אלא רק לרצון ה' ואם כן האיך זה אפשרי אם כל זמן שאדם נמצא בגשמיות עבודתו ואף בקודש היא בכדי לקבל משהו? כי לפי הנראה רק לאחר שאדם השיג את הרצון להשפיע רק אז עושה לשם שמים ולא לשמו, אשמח לקבל דוגמא חיה על כך מהמציאות אם אכן יש מצב כזה, היכן זה כתוב?
2. שאדם לומד את לימוד הקבלה (ולא מאמרים על דרך העבודה) האם זה נכון ששם לא שייך ללמוד היכן אני בתמונה אלא ללמוד את הלימוד?
3.בחיצוניות מה משמעות הגוי כלפיי היהודי באם ליהודי אין קשר בכלל לתורה ומצוות והאם עדיין יש ביהודי משהו גבוה מהגויי?
3. האם בשבת עושים קו שמאל?
רציתי לשתף אותך במשהו שעובר עליי ואשמח לשמוע את חוות דעתך באם תוכל לעזור, בשבתות לכשאני כאן בד"כ וגם במקומות אחרים מגיע התפילה בשבת בבוקר ופתאום בזמן התפילה אני נזכר באנשים הכי יקרים לי וכמה שאני מפחד ולא רוצה שיקרה לעוד מישהו מהחברים שום צרה ופוחד אני לאבד משהו נוסף, וזה סובב אותי ופתאום אני שואל עצמי מי אתה ומה אתה עושה והיכן אתה ואיפה לשים את עצמך והיכן ללמוד וכל כך רוצה אני להיות קשור למקום אך אין מרגיש אני שמקום מהמוכרים מתאים לי ומוצא אני עצמי לבד עם זיכרונות וכול כך קשה לי שהחברה פרודה ואינה ביחד ואני בתוך כל זה וזה אינו נותן לי מנוח וכואב לי על כך ואין לי עצה ולמעלה מהדעת איני מצליח ללכת ובעיקר בשבת כשזה קורה. מה אעשה???
תשובה: ראשית אפתח בכך שאני שמח לשמוע ממך.
א) בענין של לשם שמים יש דרגות, ויש אחוזים. כלומר יתכן שאדם מקריב למען חבירו, מה שלא היה עושה בעבר, ללא לימוד הקבלה. וכעת כן עושה. והגם שעושה זאת בכדי לקבל תמורה, דהיינו בכדי להתקרב למלך. אבל היות והמושג של "המלך" הוא לא זמין כמו התענוגים הגשמיים, והוא תלוי באמונה, לכן באופן יחסי, כאשר אדם מקריב למען חבירו, ומותר לחבירו, נחשב זה להשפעה.
ב) ללימוד הקבלה צריך להתיחס כאל לימוד של דרגות עליונות, ולא לנסות למצוא את עצמי במערכת הזו, כי המערכת הזו היא גבוהה. אבל מותר ורצוי בכדי להבין, לנסות לקחת דוגמאות מחיי עבודת ה' של האדם.
ג) גם יהודי שאינו שומר תו"מ, עדיין בפוטנציאל יש בו ניצוץ יהודי, שמעמיד אותו באופן פוטנציאלי, בדרגה מעל הגוי.
ד) בשבת לא הולכים בקו שמאל, אלא רק בימין.
לגבי מה שקורה לך בשבת: א) אל תיתן דרור לזכרונותיך, חייה את ההוה. יכול אתה לעשות חיל בהוה, ולפרוח, ומה לך לבכות את העבר. ומה לך בכלל לחשוב על העבר. העבר איננו. השקע את עצמך בעשיה בהוה, בלימוד תורה, בקיום המצוות, במשפחה, בעבודה, וכו'. ב) צריכים אנו להאמין "הצור תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט ואין עול, צדיק וישר הוא". צריכים אנו להאמין שהשי"ת עושה את הטוב ביותר עבורינו, זה שסילק את האנשים האהובים שהזכרת. זה שאין אחדות בין החברים וכו'. הכל לטובה. ג) נשמח לראותך.
בכבוד רב
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה