שאלה: כתוב א' אומר ''וישאלו איש מאת רעהו וג'...'' וכתוב שני אומר ''ואהבת לרעך כמוך אני ה' ''.
רעהו, רעך: האם ניתן להקישם וללמוד מזה שאנו מצווים לאהוב את המצרי, מבח' חיצונית וגם מבח' פנימית ??
תשובה: היצר הרע נבחן לרעו של האדם. כפי שיעקב מתפלל להשי"ת: "הצילני נא מיד אחי, מיד עשו, פן יבוא והיכני אם על בנים". נמצא, מצד אחד מכנהו אח, מצד שני, יש חשש שיכהו ולא ישאיר ממנו שריד. כי מכיון שהיצר הטוב והיצר הרע הם תמיד מקבילים זל"ז, כי כפי שמתגדל כח הטוב באדם, כך מתגדל גם כח הרע, לכן מכונים אחים או רעים.
אבל אדם צריך להבדל ולהתרחק מן האח הזה, כל עוד נפשו בו. כמ"ש: "הן עם לבדד ישכון, ובגוים לא יתחשב". וכן כתוב (דברים ג' ז'): "וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ". ואנו מוזהרים בכל מיני אזהרות להתרחק מן הגוים, מפני שהנפש הישראלית צריכה להבנות בטהרתה, בהשפעה ובאמונה, וקירבה לאומות העולם רק תטמא אותה, ותוריד אותה לשאול תחתיות. לכן החפץ חיים, ישמור את אזהרות התורה.
ומבחינה פנימית, אדם צריך להודות לגוי שבתוכו ולאהוב אותו, לא מפני שצריך להתחבר עמו, אלא להפך: היות הגוי שבתוכו, דהיינו הרצון לקבל מתגבר עליו במכלול תאוותיו, סטיותיו, ויצריו, לכן צריך להודות לו, ולאהבה אותו, מטעם שנותן לו את כל הדחיפה להזדקק לעזרת הבורא. נמצא, אין זו אהבה כפשוטה של קירבה, אלא להפך: אהבה והודאה על זה, שמכח הצרות שהגוי עושה ליהודי, הוא דוחף אותו לה'. כפי שכתוב: "ופרעה הקריב", שקרב לב ישראל לאביהם שבשמים.
וכן היהודים צריכים להודות כביכול לגוים על כל האנטישמיות, כי אם אין ליהודי שכל להבדל ולהתרחק מן הגוי, שולח השי"ת את הגוי בעצמו אשר אומר שהיהודי הוא זבל, שלא ראוי למגע אנושי, והגוי עצמו אומר שאסור להתחתן עם היהודי, כי הוא פסולת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה