שאלה: כבוד הרב גוטליב היקר שלום,
עוברים עליי ימים של תהיות ובילבול ורציתי לשאול אותך: האם פעולות עם הגוף הגשמי אכן עושות שינוי בנפש (רבי נחמן מדבר על "למחוא כפיים", האם הוא מדבר על מחיאת כפיים גשמית כדי לבצע חיבור פיזי במגעלים העצבים של אונות המוח על מנת שיהיה חיבור שיתן "מקום" לאור לשכון) או שהוא מדבר על מחיאת כפיים ברוחניות שאינה קשורה לגוף הפיזי בכלל? אם כך מה זה למחוא כפיים ברוחניות?
מה הכוונה כאשר נאמר בשיעורי רבנים מסויימים "שאין בכלל גוף גשמי וזו אשלייה"?
האם רק רוחני משפיע על רוחני ואין הגשמי משפיע על רוחני (קשור לשאלה הראשונה)?
מה הכוונה שאומרים שבזמן מתן תורה היה חיבור בין עולמות תחתונים לעליונים ועכשיו צריך לעשות מצוות מעשיות (מה שלא היה בתקופת האבות) - מה זה אומר בפנימיות?
תודה רבה מראש.
תשובה: כך כותב ספר החינוך: אחר הפעולות נמשכות הלבבות. הוי אומר שכל הענין אשר בוראינו הביאנו בגוף גשמי, הוא בכדי שבאמצעות הפעולות נתחנך לשינוי של הרצונות שלנו.
למחוא כפים ברוחניות, היינו לחבר את הימין והשמאל, את ההשפעה והקבלה, את האמונה והידיעה, וכו'. וזוהי כוונת רבי נחמן שמחיאת הכפים ממתיקה את הדינים.
מה הכוונה כאשר נאמר בשיעורי רבנים מסויימים "שאין בכלל גוף גשמי וזו אשלייה"? כוונתם לומר - הגשמי סופו להרקב, ונידון על שם סופו. אבל אין מקום לבטל את הגוף הגשמי, כי על ידו אנו מקיימים את כל מצוותינו, ומחמת זאת יש להחשיבו ולא לבטלו.
האם רק רוחני משפיע על רוחני ואין הגשמי משפיע על רוחני (קשור לשאלה הראשונה)?
מה הכוונה שאומרים שבזמן מתן תורה היה חיבור בין עולמות תחתונים לעליונים ועכשיו צריך לעשות מצוות מעשיות (מה שלא היה בתקופת האבות) - מה זה אומר בפנימיות?
גם אבותינו עשו פעולות מעשיות, רק כל כוונתם היתה לעורר את השורשים הרוחניים של הענפים הגשמיים. כך מסביר רבינו במעשה יהודה ותמר, שהכל התרחש בגשמיות, אלא כוונתם היתה לעורר את השורשים הרוחניים.
ידידך
א. מ. גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה