שאלה: לכב' מורי ורבי שלום וברכה,
הלואי וניזכה ששבוע זה יהיה עת רצון לכולנו.
בפרשת השבוע כתוב '' כִּי-מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי-רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ: חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר: הֲלֹא-הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי ''. ומפרש רש''י: הלא הוא כמוס עמדי - כתרגומו כסבורים הם ששכחתי מעשיהם כולם גנוזים ושמורים לפני: הלא הוא - פרי גפנם ותבואת שדמותם כמוס עמדי. הרי שמעשיהם של ישראל נמשלים לפרי הגפן.
האם יש קשר בין דברים דלעיל ובין ברכת היין 'בורא פרי הגפן' ? ומה בכלל משמעותה מבח' פנימית של ברכה זו בקידוש ובהבדלה ?
תיכתבו ותחתמו בספר החיים.
תשובה: היין הוא המשקה החשוב ביותר, ולכן חז"ל יחדו לו ברכה. סיבת הדבר: היות בגשמיות אנו רואים שיין יכול להיות בבחי' "משמח אלקים ואנשים", אבל יכול להיות גם מכשיר הרסני אשר גורם לשכרון, ובעקבות השכרון בא הרס ואובדן.
השורש הרוחני של היין הוא אור החיה, שהוא אור האלוקות המאיר להטיב לנבראיו, אשר אם בא במידה נכונה מחיה הוא את כל הבריאה, והמידה הנכונה היא באם האדם מקבלו עמ"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו. אבל אם בא יותר מן הדרוש, לתוך הכלים דקבלה עצמית של האדם, אזי הוא עשוי להפריד את האדם מן הבורא. ומזה נובעות התופעות של היין בגשמיות.
כל החטאים שבתורה ע"פ הזה"ק הם חטאים ברמה גבוהה, לגבי לקיחת אור האלוקות לתועלת עצמו של האדם. ולעיתים רבות זה מופיע בצורת משל של יין, כמו בפסוק שהבאת מפרשת השבוע. גם בנח מופיע ענין של שיכרות ביין. גם לגבי נדב ואביהוא שמתו בהקריבם אש זרה, כתוב שנכנסו שתויי יין לבית המקדש, ועוד רבות בתנ"ך.
לכן תיקנו חז"ל ברכה על היין "בורא פרי הגפן", אנו מודים להשי"ת שברא את פרי הגפן שהוא היין, כי הוא מבחי' שורשו הרוחני מסמל את האושר והחדוה שיש בעולם. אבל אנו מצדנו צריכים להזהר שלא להשתמש במתנותיו של הבורא בצורה לא נכונה שתגרום לניפוץ כל המערכת שלנו, ושל סביבתנו.
לכן אנו משתמשים ביין לקידוש, לציין את הכנס קדושת היום, או בכדי להבדיל בין הקדושה לבין החול. כי היין עצמו כולל את שתיהם כנ"ל.
שנה טובה ומתוקה
הלואי וניזכה ששבוע זה יהיה עת רצון לכולנו.
בפרשת השבוע כתוב '' כִּי-מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי-רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ: חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר: הֲלֹא-הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי ''. ומפרש רש''י: הלא הוא כמוס עמדי - כתרגומו כסבורים הם ששכחתי מעשיהם כולם גנוזים ושמורים לפני: הלא הוא - פרי גפנם ותבואת שדמותם כמוס עמדי. הרי שמעשיהם של ישראל נמשלים לפרי הגפן.
האם יש קשר בין דברים דלעיל ובין ברכת היין 'בורא פרי הגפן' ? ומה בכלל משמעותה מבח' פנימית של ברכה זו בקידוש ובהבדלה ?
תיכתבו ותחתמו בספר החיים.
תשובה: היין הוא המשקה החשוב ביותר, ולכן חז"ל יחדו לו ברכה. סיבת הדבר: היות בגשמיות אנו רואים שיין יכול להיות בבחי' "משמח אלקים ואנשים", אבל יכול להיות גם מכשיר הרסני אשר גורם לשכרון, ובעקבות השכרון בא הרס ואובדן.
השורש הרוחני של היין הוא אור החיה, שהוא אור האלוקות המאיר להטיב לנבראיו, אשר אם בא במידה נכונה מחיה הוא את כל הבריאה, והמידה הנכונה היא באם האדם מקבלו עמ"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו. אבל אם בא יותר מן הדרוש, לתוך הכלים דקבלה עצמית של האדם, אזי הוא עשוי להפריד את האדם מן הבורא. ומזה נובעות התופעות של היין בגשמיות.
כל החטאים שבתורה ע"פ הזה"ק הם חטאים ברמה גבוהה, לגבי לקיחת אור האלוקות לתועלת עצמו של האדם. ולעיתים רבות זה מופיע בצורת משל של יין, כמו בפסוק שהבאת מפרשת השבוע. גם בנח מופיע ענין של שיכרות ביין. גם לגבי נדב ואביהוא שמתו בהקריבם אש זרה, כתוב שנכנסו שתויי יין לבית המקדש, ועוד רבות בתנ"ך.
לכן תיקנו חז"ל ברכה על היין "בורא פרי הגפן", אנו מודים להשי"ת שברא את פרי הגפן שהוא היין, כי הוא מבחי' שורשו הרוחני מסמל את האושר והחדוה שיש בעולם. אבל אנו מצדנו צריכים להזהר שלא להשתמש במתנותיו של הבורא בצורה לא נכונה שתגרום לניפוץ כל המערכת שלנו, ושל סביבתנו.
לכן אנו משתמשים ביין לקידוש, לציין את הכנס קדושת היום, או בכדי להבדיל בין הקדושה לבין החול. כי היין עצמו כולל את שתיהם כנ"ל.
שנה טובה ומתוקה
כתיבה וחתימה טובה
ממני ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
ממני ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה