שאלה: כבוד הרב שלום,
האם מה שכתבתי הוא נכון:
אני תופס את המציאות ברובד צר שמפוקס על מה שהרצון שלי משתוקק אליו, ולכן אני לא יכול לראות את שלמות הבריאה אלא רק מקטעים נפרדים, כמו שקופיות שמראות תמונות שלא קשורות אחת לשניה. המראה המתראה לי הוא מציאות מעוותת שבה שולטת הנפרדות והעוינות, הפחד והכאוס. כדי לצאת ממורגלות התפיסה החושית המוגבלת שמזינה את המוח הלוגי (בינה אונה שמאלית), עליי לפתח את יכולת הדמיון (חוכמה אונה ימנית) ולפעול באמונה מעל הדעת, בדחיית הפירוש האוטומטי של המציאות שאני מפרש באופן התנייתי על בסיס נתוני העבר. אם אתמיד לדחות את ההרגל שמפרש על בסיס הנפרדות ואחזק את הצד המחבר של התודעה (ימין) אזי לאט לאט אצליח לחבר בין השקופיות הנפרדות ולהפוך אותם לסרט שמופיע ברצף על מסך החיים, וכך אזכה לחוות את המציאות השלמה והנצחית כאשר אני תופס אותה ומפרש אותה בצורה נכונה.
אי אפשר להבין זאת בשכל או בתיאוריה אלא רק ע"י חוויה ממקור ראשון. הפיכת הסרט ממקטעים נפרדים לרצף מחובר של תנועה זמן ומקום נותנת לאדם את התמונה האמיתית והנצחית. כדי להגיע לכך עליי לצאת מהאוטומטיות וההרגלים ("לך לך מארצך") ולבנות על פניהם תודעה חדשה. הסיבה לתפיסה המוטעית היא שאני מחפש למלא את עצמי ולכן אני מחזק את תפיסת הנפרדות מהבריאה כולה. למה? כיון שהבריאה נעה בכיוון מתמיד של אהבה נתינה והשפעה כאשר הבורא (כשלם שאינו חסר) "עסוק" במילוי הרצונות והצרכים של הנבראים כל הזמן ללא הפסק, כלומר מגמת התנועה בבריאה היא השפעה ומילוי ממקור של אהבה אינסופית. עכשיו, אני כנברא, מטבע בריאתי אני הפוך מהאור המשפיע כי נבראתי ברצון לקבל, דהיינו ככלי חסר שמחפש מילוי תמידי עבור עצמי. בעקבות כך אני מתהלך בעולם כמו איזה שד רעב שמחפש למצוץ כל מה שאפשר לטובתי ולהנאתי שלי. יוצא מכך שאני ככלי ריק וחסר שמחפש להתמלאות נמצא בצורה הפוכה לטבע האור העליון שנמצא בתנועה מתמדת של השפעה. בגלל שאני הפוך מהאור אינני מסוגל לתפוס את הבריאה כמו "שהאור תופס אותה" אלא רק דרך עיניי הבשר שמראים לי תמונה מעוותת ("עיניים להם ולא יראו") של המציאות הטובה. במידה ואשנה את תכונותיי ממקבל למשפיע, על ידי כך שאעסיק את עצמי במילוי הרצונות והצרכים של האחרים ש"מחוצה לי" - הבורא והנבראים, כך באותה מידה אצליח לראות את המציאות האמיתית, כיון שאז אני אתבונן דרך עיניי הבורא האינסופי שבי ("חלק אלוק ממעל") ולא דרך עיני הנברא המוגבל שבי. איך אתנהג כמו הבורא השלם כאשר אני נברא חסר? ע"י אמונה מעל הדעת, בשימוש בכוח הדמיון, אני אפעל בניגוד לטבע שלי המחפש מילוי לעצמו, ואהיה עסוק בהשפעה לזולת ולבורא כל הזמן ללא הפסק עד שאזכה לעיניים חדשות שרואות את האמת הנצחית = עיני הבורא.
תשובה: נכון.
האם מה שכתבתי הוא נכון:
אני תופס את המציאות ברובד צר שמפוקס על מה שהרצון שלי משתוקק אליו, ולכן אני לא יכול לראות את שלמות הבריאה אלא רק מקטעים נפרדים, כמו שקופיות שמראות תמונות שלא קשורות אחת לשניה. המראה המתראה לי הוא מציאות מעוותת שבה שולטת הנפרדות והעוינות, הפחד והכאוס. כדי לצאת ממורגלות התפיסה החושית המוגבלת שמזינה את המוח הלוגי (בינה אונה שמאלית), עליי לפתח את יכולת הדמיון (חוכמה אונה ימנית) ולפעול באמונה מעל הדעת, בדחיית הפירוש האוטומטי של המציאות שאני מפרש באופן התנייתי על בסיס נתוני העבר. אם אתמיד לדחות את ההרגל שמפרש על בסיס הנפרדות ואחזק את הצד המחבר של התודעה (ימין) אזי לאט לאט אצליח לחבר בין השקופיות הנפרדות ולהפוך אותם לסרט שמופיע ברצף על מסך החיים, וכך אזכה לחוות את המציאות השלמה והנצחית כאשר אני תופס אותה ומפרש אותה בצורה נכונה.
אי אפשר להבין זאת בשכל או בתיאוריה אלא רק ע"י חוויה ממקור ראשון. הפיכת הסרט ממקטעים נפרדים לרצף מחובר של תנועה זמן ומקום נותנת לאדם את התמונה האמיתית והנצחית. כדי להגיע לכך עליי לצאת מהאוטומטיות וההרגלים ("לך לך מארצך") ולבנות על פניהם תודעה חדשה. הסיבה לתפיסה המוטעית היא שאני מחפש למלא את עצמי ולכן אני מחזק את תפיסת הנפרדות מהבריאה כולה. למה? כיון שהבריאה נעה בכיוון מתמיד של אהבה נתינה והשפעה כאשר הבורא (כשלם שאינו חסר) "עסוק" במילוי הרצונות והצרכים של הנבראים כל הזמן ללא הפסק, כלומר מגמת התנועה בבריאה היא השפעה ומילוי ממקור של אהבה אינסופית. עכשיו, אני כנברא, מטבע בריאתי אני הפוך מהאור המשפיע כי נבראתי ברצון לקבל, דהיינו ככלי חסר שמחפש מילוי תמידי עבור עצמי. בעקבות כך אני מתהלך בעולם כמו איזה שד רעב שמחפש למצוץ כל מה שאפשר לטובתי ולהנאתי שלי. יוצא מכך שאני ככלי ריק וחסר שמחפש להתמלאות נמצא בצורה הפוכה לטבע האור העליון שנמצא בתנועה מתמדת של השפעה. בגלל שאני הפוך מהאור אינני מסוגל לתפוס את הבריאה כמו "שהאור תופס אותה" אלא רק דרך עיניי הבשר שמראים לי תמונה מעוותת ("עיניים להם ולא יראו") של המציאות הטובה. במידה ואשנה את תכונותיי ממקבל למשפיע, על ידי כך שאעסיק את עצמי במילוי הרצונות והצרכים של האחרים ש"מחוצה לי" - הבורא והנבראים, כך באותה מידה אצליח לראות את המציאות האמיתית, כיון שאז אני אתבונן דרך עיניי הבורא האינסופי שבי ("חלק אלוק ממעל") ולא דרך עיני הנברא המוגבל שבי. איך אתנהג כמו הבורא השלם כאשר אני נברא חסר? ע"י אמונה מעל הדעת, בשימוש בכוח הדמיון, אני אפעל בניגוד לטבע שלי המחפש מילוי לעצמו, ואהיה עסוק בהשפעה לזולת ולבורא כל הזמן ללא הפסק עד שאזכה לעיניים חדשות שרואות את האמת הנצחית = עיני הבורא.
תשובה: נכון.
תגובה 1:
למי שמעונין להרחיב בנושא המוח הימני והואנה הימנית אני ממליץ להיעזר ב:
http://www.rightbrainsite.info/
הוסף רשומת תגובה