שאלה: כתוב בפרשה ''וַיִּקְרְאוּ אֶל-לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם ''.
זה, בחיצוניות.
ומבח' פנימית, במה מדובר ב 'אנשי סדום' ?
תשובה: מבחי' פנימית, כל הרשעים המוזכרים בתורה, אינם אנשים שיש להם איזשהו עסק עם תענוגים גשמיים, אלא ענינם אך ורק בתענוגים רוחניים, דהיינו בהתגלות אלוקות. וכאלה גם היו אנשי סדום.
לפי הפשט המושג "ונדעה אותם" הכוונה למשכב זכר, היינו שאנשי סדום אשר התנגדו להכנסת אורחים, ושמעו שלוט הכניס לביתו ב' אורחים, רצו שיוציאם מחוץ לביתו, והם יבצעו בהם את האקט המיני המביש הנ"ל, וינצלו אותם לצורכי הסטיות המיניות שלהם.
אולם ע"פ פנימיות הדברים, הענין רחוק כרחוק מזרח ממערב מן הפירוש הפשטני, אשר לפיו מדובר על אנשים בעלי תאוות בהמיות, סוטים אומללים שסטיתם נובעת מכשל נפשי כלשהו, בנוסח האנשים המצוים בימינו:
זכר משמעותו האור, נקבה משמעותה הכלים והמסכים הממעטים את האור, ומתאימים אותו לתפישת התחתונים. ובכן הם רצו בחי' זכר ללא נקבה, היינו את האור האלוקי לכשלעצמו, ללא כלים ומסכים שימעטו אותו. וזאת מרוב חשקם ותאוותם לאור האלוקי. אבל לוט לא שיחרר להם את האנשים, המלאכים, שבאו בצל קורתו. הוא הציע להם את בנותיו, כאשר המשמעות היא שיסתפקו באור הרבה יותר קטן, אבל זאת הם כמובן לא רצו.
המשותף בין הפשט לפנימיות הוא ששניהם מדברים על אנשים הרוצים למלא את תאוות ליבם, אולם לפי הפשט מדובר על אנשים בהמיים נמוכים מאד, ואילו ע"פ הפנימיות מדובר על אנשים שהתענוגים הגשמיים כלל לא נוגעים להם, אנשים גבוהים מאד, שכל שאיפתם תענוגים אלוקיים.
ידידך
אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה