שאלה: לרבי שליט"א שלום וברכה,
בח"ד שו"ת אות ל' באו"ש-משמע שהאור מקיף מתלבש בחצי דופן הכלי הזך, כלומר בבחינות הזכות, ולאחר מכן בנקודות האו"מ הזה נכנס להיות אור פנימי. כך הבנו בהערות וביאורים 309
אך בח"ד פרק ה באו"פ אות ז', ושם באו"ש ובהערות וביאורים מס' 166מדובר על או"מ שנשאר מחוץ למדרגה, ומאיר רק בפרצופים הבאים עד גמר התיקון. באו"ש פרק ה' סוף אות נ'-משמע שיש שני סוגי או"מ, אך אינו רשום המפורש.
בח"ד שו"ת על המילים, באו"ש סוף אות מב' ד"ה "ונמצא" האם הדוגמא שמביא הרב בדבר האו"מ לאחר הצ"ב הינה סוג נוסף של או"מ? מהו האו"מ הבוטש במסך?
בתודה ובברכה, ...........
תשובה: ל.... ו... היקרים,
האו"מ הוא הרבה יותר גדול מן הפנימי, ולכן יכול להאיר דוקא בבחינות היותר זכות. פירוש: בפרצוף גלגלתא למשל הבחינות שמרגישות את האו"מ הן דוקא הבחינות הזכות דראש המדרגה, שהן רק שורשי כלים.
מש"כ שהאו"מ מאיר בפרצופים העתידיים, אין הכוונה שהוא מאיר בבחי' מקיף, אלא הכוונה שהוא נעשה לאט לאט פנימי, ע"י ריבוי זווגים. כי כל פרצוף לוקח את חלק הפנימי שלו מן האו"מ דקודמו. וכאשר לוקח פנימי הרי לוקח חלק קטן מן האור, מה שיכול לכוון בו עמ"נ להשפיע. אבל לא שהאו"מ מאיר בו בכל גודלו העצום, כמו שהוא בבחי' מקיף.
האו"מ שבוטש במסך שבטבור וגורם לזיכוכו, לפי ענ"ד זהו ענף מן האו"מ שמאיר בכלים דראש, דכיון שהמלכות דראש מרגישה את גדלות האו"מ, הריהי מתפתה בכלים דגוף שלה, לנסות לקבל את שאר האור, מה שאינו אפשרי לקבל בבחי' פנימי בתוך המדרגה, וזה גורם להזדככות כל המדרגה, מחמת חוסר היכולת לכוון עמ"נ להשפיע על אור גדול זה.
המקיפים דצ"ב הם האורות שהיו פנימיים בפרצופי צ"א, וכעת מחמת שליטת מקבל עמ"נ לקבל א"א לשמש באורות אלו דחיה ויחידה. ולכן הם מאירים בכלים שלהם שהם כלים דז"א ומלכות הממשיכים את האורות דחיה ויחידה. אבל כפי שאמרנו לעיל מחמת גדלות האו"מ הריהו מאיר בכלים זכים, לכן מאיר דוקא בז"א ומלכות דראש.
ידידכם המתגעגע, אברהם מרדכי גוטליב.
דרישת שלום לכולם
בח"ד שו"ת אות ל' באו"ש-משמע שהאור מקיף מתלבש בחצי דופן הכלי הזך, כלומר בבחינות הזכות, ולאחר מכן בנקודות האו"מ הזה נכנס להיות אור פנימי. כך הבנו בהערות וביאורים 309
אך בח"ד פרק ה באו"פ אות ז', ושם באו"ש ובהערות וביאורים מס' 166מדובר על או"מ שנשאר מחוץ למדרגה, ומאיר רק בפרצופים הבאים עד גמר התיקון. באו"ש פרק ה' סוף אות נ'-משמע שיש שני סוגי או"מ, אך אינו רשום המפורש.
בח"ד שו"ת על המילים, באו"ש סוף אות מב' ד"ה "ונמצא" האם הדוגמא שמביא הרב בדבר האו"מ לאחר הצ"ב הינה סוג נוסף של או"מ? מהו האו"מ הבוטש במסך?
בתודה ובברכה, ...........
תשובה: ל.... ו... היקרים,
האו"מ הוא הרבה יותר גדול מן הפנימי, ולכן יכול להאיר דוקא בבחינות היותר זכות. פירוש: בפרצוף גלגלתא למשל הבחינות שמרגישות את האו"מ הן דוקא הבחינות הזכות דראש המדרגה, שהן רק שורשי כלים.
מש"כ שהאו"מ מאיר בפרצופים העתידיים, אין הכוונה שהוא מאיר בבחי' מקיף, אלא הכוונה שהוא נעשה לאט לאט פנימי, ע"י ריבוי זווגים. כי כל פרצוף לוקח את חלק הפנימי שלו מן האו"מ דקודמו. וכאשר לוקח פנימי הרי לוקח חלק קטן מן האור, מה שיכול לכוון בו עמ"נ להשפיע. אבל לא שהאו"מ מאיר בו בכל גודלו העצום, כמו שהוא בבחי' מקיף.
האו"מ שבוטש במסך שבטבור וגורם לזיכוכו, לפי ענ"ד זהו ענף מן האו"מ שמאיר בכלים דראש, דכיון שהמלכות דראש מרגישה את גדלות האו"מ, הריהי מתפתה בכלים דגוף שלה, לנסות לקבל את שאר האור, מה שאינו אפשרי לקבל בבחי' פנימי בתוך המדרגה, וזה גורם להזדככות כל המדרגה, מחמת חוסר היכולת לכוון עמ"נ להשפיע על אור גדול זה.
המקיפים דצ"ב הם האורות שהיו פנימיים בפרצופי צ"א, וכעת מחמת שליטת מקבל עמ"נ לקבל א"א לשמש באורות אלו דחיה ויחידה. ולכן הם מאירים בכלים שלהם שהם כלים דז"א ומלכות הממשיכים את האורות דחיה ויחידה. אבל כפי שאמרנו לעיל מחמת גדלות האו"מ הריהו מאיר בכלים זכים, לכן מאיר דוקא בז"א ומלכות דראש.
ידידכם המתגעגע, אברהם מרדכי גוטליב.
דרישת שלום לכולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה