בס"ד
שאלה: שלום כבוד הרב,
כתוב בסידורים לפני התפילה "לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה", ומופיע גם בחז"ל "לאקמא שכינתא מעפרא" וגם "להוציא את השכינה מהגלות", מה יכולים אנשים פשוטים לכוון במקומות אלה?
שאלה נוספת: חז"ל אמרו שלעולם לא זזה השכינה מהכותל המערבי "וגם מסופר שלאחר החורבן השכינה נדדה למקומות שהיתה בהם סנהדרין, וגם " כל בי עשרה שכינתא שריא". כב' אמר שהשכינה היא מדרגה רוחנית, האם דבר רוחני תופס מקום או עובר כביכול ממקום למקום?
בברכה, ..............
תשובה: ל.......... נ"י,
השכינה היא מדרגה רוחנית הכוללת את כל נשמות ישראל, האמורה לקלוט בתוכה את שפע אור האלוקות. אבל שפע אור האלוקות לא יאיר בה, אלא לפי מעשי התחתונים, המרכיבים אותה. אם התחתונים הולכים בדרך של אהבת הזולת ואהבת ה', אזי השי"ת מתגלה בתוך הכלי הזה המכונה שכינה, ואם לא אזי מתגלה ח"ו מדת הדין.
יחוד קוב"ה ושכינתיה, היינו שישכון אור האלוקות בכלי שלו המכונה שכינה.
לאוקמא שכינתא מעפרא. פירוש: היות שענין אהבת הזולת ואהבת ה', וענין האמונה בה' למעלה מהשכל, הוא מבוזה אצל האדם, לכן נבחן שהשכינה היא בעפר, כי מהות השכינה היא אהבת הזולת ואהבת ה', והיכולת ללכת באמונה למעלה מהשכל.
מעולם לא זזה שכינה מן הכותל המערבי. פירוש: למרות שחרב בית המקדש, ואנו נמצאים בגלות, דע"כ נמצא בידינו רק הכותל המערבי מן החומה שהקיפה את בית המקדש, בכל אופן אנו צריכים להאמין שהשוכן יתברך המצוי בתוך כלי השכינה נמצא ומחובר תמיד עימנו. כי בבורא יתברך אין שינויים ותמיד רוצה להטיב לנבראיו.
אותו פירוש בענין שהשכינה התלוותה לסנהדרין. אין האלוקות תופשת מקום ואין בה שינויים, רק הכוונה כלפי האדם: כיון שהסנהדרין היו אנשים מזוככים, ממילא היו מסוגלים להרגיש את בחי' רצונו להטיב לנבראיו. נמצא רצונו להטיב לנבראיו שולט ומצוי תמיד ובכל מקום, אלא לא כל אחד מסוגל להרגיש זאת, כי אם אנשים מזוככים כאנשי הסנהדרין.
כל בי עשרה שכינתא שריא. כי הספירה העשירית היא בחי' מלכות שמים, ובזמן שאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים אזי השוכן מגולה בו, דרך הכלי הזה של השכינה.
ידידך אברהם מרדכי גוטליב
שאלה: שלום כבוד הרב,
כתוב בסידורים לפני התפילה "לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה", ומופיע גם בחז"ל "לאקמא שכינתא מעפרא" וגם "להוציא את השכינה מהגלות", מה יכולים אנשים פשוטים לכוון במקומות אלה?
שאלה נוספת: חז"ל אמרו שלעולם לא זזה השכינה מהכותל המערבי "וגם מסופר שלאחר החורבן השכינה נדדה למקומות שהיתה בהם סנהדרין, וגם " כל בי עשרה שכינתא שריא". כב' אמר שהשכינה היא מדרגה רוחנית, האם דבר רוחני תופס מקום או עובר כביכול ממקום למקום?
בברכה, ..............
תשובה: ל.......... נ"י,
השכינה היא מדרגה רוחנית הכוללת את כל נשמות ישראל, האמורה לקלוט בתוכה את שפע אור האלוקות. אבל שפע אור האלוקות לא יאיר בה, אלא לפי מעשי התחתונים, המרכיבים אותה. אם התחתונים הולכים בדרך של אהבת הזולת ואהבת ה', אזי השי"ת מתגלה בתוך הכלי הזה המכונה שכינה, ואם לא אזי מתגלה ח"ו מדת הדין.
יחוד קוב"ה ושכינתיה, היינו שישכון אור האלוקות בכלי שלו המכונה שכינה.
לאוקמא שכינתא מעפרא. פירוש: היות שענין אהבת הזולת ואהבת ה', וענין האמונה בה' למעלה מהשכל, הוא מבוזה אצל האדם, לכן נבחן שהשכינה היא בעפר, כי מהות השכינה היא אהבת הזולת ואהבת ה', והיכולת ללכת באמונה למעלה מהשכל.
מעולם לא זזה שכינה מן הכותל המערבי. פירוש: למרות שחרב בית המקדש, ואנו נמצאים בגלות, דע"כ נמצא בידינו רק הכותל המערבי מן החומה שהקיפה את בית המקדש, בכל אופן אנו צריכים להאמין שהשוכן יתברך המצוי בתוך כלי השכינה נמצא ומחובר תמיד עימנו. כי בבורא יתברך אין שינויים ותמיד רוצה להטיב לנבראיו.
אותו פירוש בענין שהשכינה התלוותה לסנהדרין. אין האלוקות תופשת מקום ואין בה שינויים, רק הכוונה כלפי האדם: כיון שהסנהדרין היו אנשים מזוככים, ממילא היו מסוגלים להרגיש את בחי' רצונו להטיב לנבראיו. נמצא רצונו להטיב לנבראיו שולט ומצוי תמיד ובכל מקום, אלא לא כל אחד מסוגל להרגיש זאת, כי אם אנשים מזוככים כאנשי הסנהדרין.
כל בי עשרה שכינתא שריא. כי הספירה העשירית היא בחי' מלכות שמים, ובזמן שאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים אזי השוכן מגולה בו, דרך הכלי הזה של השכינה.
ידידך אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה