בס"ד
שאלה: לכבוד הרב שלום,
שאלה בקשר לדבורה הנביאה: איך זה שאשה שופטת ומנהיגה את עם ישראל? האם אין בזה משום פגם?
....................
תשובה: לכב' .................
הכל נקבע מלמעלה. באופן כללי אומרים לנו חז"ל: "כל כבודה בת מלך פנימה" – האשה לא צריכה להיות במצב או בסטטוס של יציאה החוצה. האשה צריכה להיות צנועה, בביתה, להקים את ביתה היא. עקרת הבית – העיקר של הבית. לחנך ולגדל את ילדיה, לבנות בית שכולו תורה ויראה. באופן כללי האשה לא צריכה להיות בחוץ. דינה ביתו של יעקב אבינו שנתפסה על ידי חמור בן שכם ועונתה על ידו, אומר רש"י: למה כל זה קרה לה? כי היא היתה יצאנית. כתוב: "ותצא דינה". מצד המקור האורגינלי של התורה: "כל כבודה בת מלך פנימה". האשה איננה צריכה לצאת בראש כל חוצות. האשה צריכה להקים את ביתה בצניעות, בחכמה. "בחכמה בנתה ביתה". זה הוא האידיאל של האשה.
מצד שני יש סיטואציות שהקב"ה מוליך את עם ישראל דוקא על ידי אשה. כמו הדוגמא של דבורה הנביאה שהיתה אשה והיתה נביאה. כלומר שהקב"ה התגלה אליה. גילוי האלוקות באותו הדור היה לאשה דוקא ולא רק שהיתה נביאה היא גם היתה שופטת. היא זאת ששפטה את כל עם ישראל והיא הנהיגה את עם ישראל. אותו הדבר גם אצל היוונים. מי שהכריע את המערכה שבין היהודים ליוונים היתה אשה ושמה יהודית, אשה בעלת יוזמה שהכריעה את גורל המערכה במו ידיה. ויש עוד דוגמאות רבות: אסתר המלכה וכו'. כלומר: הנורמה על פי התורה היא שאשה צריכה להיות בבחינת "כל כבודה בת מלך פנימה", אבל יש דוגמאות רבות שהקב"ה בחר דוקא בנשים, ואם הקב"ה בוחר באשה, דהיינו שמשפיע הארה אלוקית לאשה שבזכותה נעשית נביאה מנהיגה ושופטת, ודאי כך צריך להיות. ולא צריך להיות אחרת. אולם ודאי לא סתם הקב"ה בוחר באשה לתפקיד כזה, אלא אחר שזיככה את עצמה מזוהמת האהבה העצמית בעבודה למעלה מן הכח האנושי.
ספציפית לגבי הדור שלנו אני סבור שהאשה בראש ובראשונה צריכה להקים את ביתה ולחנך את ילדיה. זה הוא האידיאל הראשון של האשה. יחד עם זה זכותה וחובתה של האשה לחנך ולקדם את עצמה גם בעניינים של עבודת ה' ובעניינים פנימיים. חובתה של האשה לתקן את מידותיה, ולכן חובתה של האשה להשתלם בפנימיות התורה שמדברת על תיקון המידות. וכל אדם בין זכר בין נקבה צריך לשאוף למצב העליון הזה של דבקות בה', ולהגיע למצב של "וְדִבֶּר הוי"ה אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ". לא רק אל משה דיבר הקב"ה, הוא גם דיבר עם דבורה הנביאה, עם חולדה הנביאה. היו עוד ועוד נשים שמצויינות גם בתנ"ך וגם בש"ס אשר היו משכמן ומעלה. הבחירה היא בידי האשה כמו שביד הגבר.
אברהם מרדכי גוטליב
שאלה: לכבוד הרב שלום,
שאלה בקשר לדבורה הנביאה: איך זה שאשה שופטת ומנהיגה את עם ישראל? האם אין בזה משום פגם?
....................
תשובה: לכב' .................
הכל נקבע מלמעלה. באופן כללי אומרים לנו חז"ל: "כל כבודה בת מלך פנימה" – האשה לא צריכה להיות במצב או בסטטוס של יציאה החוצה. האשה צריכה להיות צנועה, בביתה, להקים את ביתה היא. עקרת הבית – העיקר של הבית. לחנך ולגדל את ילדיה, לבנות בית שכולו תורה ויראה. באופן כללי האשה לא צריכה להיות בחוץ. דינה ביתו של יעקב אבינו שנתפסה על ידי חמור בן שכם ועונתה על ידו, אומר רש"י: למה כל זה קרה לה? כי היא היתה יצאנית. כתוב: "ותצא דינה". מצד המקור האורגינלי של התורה: "כל כבודה בת מלך פנימה". האשה איננה צריכה לצאת בראש כל חוצות. האשה צריכה להקים את ביתה בצניעות, בחכמה. "בחכמה בנתה ביתה". זה הוא האידיאל של האשה.
מצד שני יש סיטואציות שהקב"ה מוליך את עם ישראל דוקא על ידי אשה. כמו הדוגמא של דבורה הנביאה שהיתה אשה והיתה נביאה. כלומר שהקב"ה התגלה אליה. גילוי האלוקות באותו הדור היה לאשה דוקא ולא רק שהיתה נביאה היא גם היתה שופטת. היא זאת ששפטה את כל עם ישראל והיא הנהיגה את עם ישראל. אותו הדבר גם אצל היוונים. מי שהכריע את המערכה שבין היהודים ליוונים היתה אשה ושמה יהודית, אשה בעלת יוזמה שהכריעה את גורל המערכה במו ידיה. ויש עוד דוגמאות רבות: אסתר המלכה וכו'. כלומר: הנורמה על פי התורה היא שאשה צריכה להיות בבחינת "כל כבודה בת מלך פנימה", אבל יש דוגמאות רבות שהקב"ה בחר דוקא בנשים, ואם הקב"ה בוחר באשה, דהיינו שמשפיע הארה אלוקית לאשה שבזכותה נעשית נביאה מנהיגה ושופטת, ודאי כך צריך להיות. ולא צריך להיות אחרת. אולם ודאי לא סתם הקב"ה בוחר באשה לתפקיד כזה, אלא אחר שזיככה את עצמה מזוהמת האהבה העצמית בעבודה למעלה מן הכח האנושי.
ספציפית לגבי הדור שלנו אני סבור שהאשה בראש ובראשונה צריכה להקים את ביתה ולחנך את ילדיה. זה הוא האידיאל הראשון של האשה. יחד עם זה זכותה וחובתה של האשה לחנך ולקדם את עצמה גם בעניינים של עבודת ה' ובעניינים פנימיים. חובתה של האשה לתקן את מידותיה, ולכן חובתה של האשה להשתלם בפנימיות התורה שמדברת על תיקון המידות. וכל אדם בין זכר בין נקבה צריך לשאוף למצב העליון הזה של דבקות בה', ולהגיע למצב של "וְדִבֶּר הוי"ה אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ". לא רק אל משה דיבר הקב"ה, הוא גם דיבר עם דבורה הנביאה, עם חולדה הנביאה. היו עוד ועוד נשים שמצויינות גם בתנ"ך וגם בש"ס אשר היו משכמן ומעלה. הבחירה היא בידי האשה כמו שביד הגבר.
אברהם מרדכי גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה