בס"ד
שאלה: לכבוד הרבי שליט"א,
יש לי שאלה מאד מהותית עליה הייתי מבקש הבהרה היות והיא אבן דרך בהבנת המציאות ודרכי הבורא ועבודת השם הנכונה מבלי ליפול לאשליות של הרצון לקבל.
מתבהר לי מתוך לימוד וחוייות החיים שהתוצאות של המעשים הרוחניים אינם בהכרח מתבטאים בצורה ש"אני" מצפה להם בעולם הגשמי. לדוגמא: אדם צדיק לא בהכרח יהיה בריא. אדם שנותן צדקה ועושה מעשי חסד לא בהכרח יקבל גמול של שפע בעולם החומר. אדם שבא לעשות מצווה לא בהכרח שלא ינזק בגוף החומרי דהיינו יפצע במהלך פעולת חסד או יאבד נכס ובריאות תוך כדי שבא להיטיב לאחר.
כלומר התמורה היא לא אחד לאחד בין העולם הרוחני לעולם הגשמי או שמא זה כן מדוייק אלא רק שבתוך מגבלות המקום והזמן אין לנו בני האדם את היכולת להבין את הקשר בין פעולה לתוצאה הבאה ממנה?
האם בכלל יש לחפש תמורה בעולם הגשמי או פשוט להתעלם ולתת לבורא לעשות מה שהוא רוצה (כי בכל מקרה מה שהוא רוצה הרי יקרה....).
אודה לך אם תוכל להסיר את העלטה מעיני ונפשי הכואבת.
תודה ושבת שלום, .....
תשובה: ל.... שלום,
רבינו בעה"ס כותב לגבי הגוף "סוף בהמה לשחיטה". כלומר אין אושרינו תלוי כלל בענינים הגופניים. אדם שמשועבד לענינים הגופניים, אזי זה מה שמהווה את כל השלימות בעולמו. אבל אדם שמנותק מן הגופניות מבין שזו אינה השלימות, אלא עיקר תקוותנו לערכים רוחניים כגון אמונה אהבה ויראה.
יחד עם זאת כתוב שמי שאוהב את ה' זוכה גם לשלימות גופנית כמ"ש: ונתתי עשב בשדך לבהמתך. כי כאשר דרכי אדם מתוקנות, ולא הרצון לקבל שולט, אלא הרצון להשפיע, אזי אין הרצון לקבל יכול לקלקל את מערכות החיים כפי שעושה אצל אדם בלתי מתוקן.
יחד עם זאת גם אדם צדיק יכול להיות נידון ביסורים קשים, וזהו בכדי לכפר ולנקות על עבירות שעשה בגלגול זה או בגלגולים קודמים, וצופה כל הדורות עושה הכל לטובתו, למען תבוא נשמתו זכה ונקיה לפני כסא הכבוד.
ידידך,
אמג
שאלה: לכבוד הרבי שליט"א,
יש לי שאלה מאד מהותית עליה הייתי מבקש הבהרה היות והיא אבן דרך בהבנת המציאות ודרכי הבורא ועבודת השם הנכונה מבלי ליפול לאשליות של הרצון לקבל.
מתבהר לי מתוך לימוד וחוייות החיים שהתוצאות של המעשים הרוחניים אינם בהכרח מתבטאים בצורה ש"אני" מצפה להם בעולם הגשמי. לדוגמא: אדם צדיק לא בהכרח יהיה בריא. אדם שנותן צדקה ועושה מעשי חסד לא בהכרח יקבל גמול של שפע בעולם החומר. אדם שבא לעשות מצווה לא בהכרח שלא ינזק בגוף החומרי דהיינו יפצע במהלך פעולת חסד או יאבד נכס ובריאות תוך כדי שבא להיטיב לאחר.
כלומר התמורה היא לא אחד לאחד בין העולם הרוחני לעולם הגשמי או שמא זה כן מדוייק אלא רק שבתוך מגבלות המקום והזמן אין לנו בני האדם את היכולת להבין את הקשר בין פעולה לתוצאה הבאה ממנה?
האם בכלל יש לחפש תמורה בעולם הגשמי או פשוט להתעלם ולתת לבורא לעשות מה שהוא רוצה (כי בכל מקרה מה שהוא רוצה הרי יקרה....).
אודה לך אם תוכל להסיר את העלטה מעיני ונפשי הכואבת.
תודה ושבת שלום, .....
תשובה: ל.... שלום,
רבינו בעה"ס כותב לגבי הגוף "סוף בהמה לשחיטה". כלומר אין אושרינו תלוי כלל בענינים הגופניים. אדם שמשועבד לענינים הגופניים, אזי זה מה שמהווה את כל השלימות בעולמו. אבל אדם שמנותק מן הגופניות מבין שזו אינה השלימות, אלא עיקר תקוותנו לערכים רוחניים כגון אמונה אהבה ויראה.
יחד עם זאת כתוב שמי שאוהב את ה' זוכה גם לשלימות גופנית כמ"ש: ונתתי עשב בשדך לבהמתך. כי כאשר דרכי אדם מתוקנות, ולא הרצון לקבל שולט, אלא הרצון להשפיע, אזי אין הרצון לקבל יכול לקלקל את מערכות החיים כפי שעושה אצל אדם בלתי מתוקן.
יחד עם זאת גם אדם צדיק יכול להיות נידון ביסורים קשים, וזהו בכדי לכפר ולנקות על עבירות שעשה בגלגול זה או בגלגולים קודמים, וצופה כל הדורות עושה הכל לטובתו, למען תבוא נשמתו זכה ונקיה לפני כסא הכבוד.
ידידך,
אמג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה