בס"ד
שאלה: לרב גוטליב שליט"א,
מהי תפילה אמיתית?
מה המטרה של התפילה?
מה אני צריך לעשות בתפילה כדי להגיע למטרה?
האם התבודדות זה לא בקשות לרצון שלי לקבל ולמלאות את האגו
שלי?
תודה ויום טוב
...........
בס"ד
תשובה: ל............... היקר שלום וברכה
תפילה היא חסרון, מה שחסר לאדם, מה שהאדם
משתוקק אליו, ונכסף אליו. תפילה אמיתית יש בה ב' נקודות: א) שיחסר לאדם דבר אמיתי,
כי הנה גם הילד בוכה בדמעות שליש מחמת שרוצה ממתק, אבל אין זה דבר אמיתי. וכמו
הילד הזה יש הרבה ילדים גדולים בגיל ארבעים וחמישים. ומה שצריך להיות חסר לאדם הוא
קרבת הבורא בלבד. ב) שהחסרון יהיה חסרון אמיתי, כדוגמת שרחל אמרה ליעקב: "הבה
לי בנים ואם אין מתה אנכי". כלומר החסרון צריך להיות כ"כ
עמוק, והכרחי, שאם האדם לא יקבל את המילוי טוב לו מותו מחייו. כדוגמת שאומר הפיטן:
"בזכרי בו אינו מניח לי לישון". פירוש: כאשר האדם נזכר בבורא
אינו יכול לישון מרוב געגועים. ועיין ברמב"ם פרק עשירי מהלכות תשובה, שמדמה
את הדבר לאדם שמאוהב באשה, וחולה חולי האהבה, ואינו יכול להפסיק לחשוב על האשה כל
היום כולו. וכפי שהאדם משתוקק ונטרף אחר האשה, כך צריך האדם להשתוקק אחר הבורא.
וכשמתמלאים התנאים הללו יש לאדם תפילה אמיתית.
המטרה של התפילה בכלל היא שהאדם יתבונן מה
באמת צריך להיות חסר לו, ולהעמיק את החסרון עד כמה שניתן. דוגמא: יש רב מסוים, אצל
תלמיד פלוני הרב הוא חשוב, מטעם שהוא מאד פיקח, והוא אחד מהטובים בישיבה. אצל השני
הוא יותר חשוב, כי מחשיב אותו כרב הכי חשוב בישיבה. אצל התלמיד השלישי הוא עוד
יותר חשוב, כי מחשיב אותו כרב הגדול ביותר בעיר. ואצל הרביעי הוא עוד יותר חשוב,
מטעם שחושב שהוא החשוב ביותר במדינה כולה. והנה הרב הזה היה צריך לנסוע לתקופה
ארוכה, ולכל התלמידים הוא חסר, אבל ברור שלתלמיד הרביעי הוא חסר יותר מלכולם. כי
החסרון הוא פונקציה של החשיבות שאתה מחשיב את הדבר.
בתפילה אדם צריך להתרכז באותיות התפילה, ולא
לחשוב על שום דבר אחר. ולנסות להרגיש את הרעיונות של התפילה, ולהפנים אותם בתוך
עצמו. ובעיקר מתחלקת התפילה לב' נושאים כלליים: א) התבוננות בגדלות הבורא,
שעי"כ האדם מהלל ומשבח את הבורא, ואת כל מה שנתן לו, ואת העולם הנפלא שברא.
ב) התבוננות בשפלות של עצמו, שעי"כ שופך את לבו בתפילה לה', שיעזור לו לצאת
משפלותו.
התבודדות אינה חייבת להיות ביער, אלא יכול
להיות שהאדם פיזית נמצא בין הרבה אנשים, אבל אם מצליח להתרכז רק בבורא, וכל השאר
אינו חשוב בעיניו, אזי נבחן שמתבודד עם הבורא. ואז תלוי מה האדם מבקש, אם מבקש
שהשי"ת ימלא לו את הרצון לקבל, אזי נחשבת זו לתפילה חיצונית. ואם מתחנן
להשי"ת שיקרב אותו אליו, ויתן לו לב חדש של אהבת הזולת, ושיוכל לבטל את עצמו
לבורא, ורק לעשות מעשים טובים, ולחשוב מחשבות טובות, ולבטל את הרצון לקבל, אז
זוהי תפילה פנימית.
בברכה ידידך
אברהם מרדכי
גוטליב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה